בתשובה להאייל האלמוני, 13/10/08 17:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הצגתי את זה בכוונה בצורה בינארית כדי להדגיש את השונה. ברור שתמיד נרצה להקטין את החוב או כשנרצה ניקח הלוואות וכו', השאלה הייתה מה "יותר". האם ה־60% היא מטרה (מגיעים אליה, ואז שומרים על רמת חוב כזו פלוס מינוס) או תחנה (מגיעים אליה, ומכריזים על התחנה הבאה וכו'). ההבדל: אם זו מטרה אז לכשנגיע לשישים, מכל רגע שיש משבר או האטה או סתם כשבא לנו לקחת הלוואות נעשה זאת, ומהצמיחה וההכנסות אחר־כך נכסה את מה שלקחנו. אם זו תחנה, בכל זמן ובכל עת נמשיך להקטין החוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מכל בחינה הגיונית כדאי להמשיך להקטין את החוב במידה והאמצעים מאפשרים זאת. ה 60% זה לא איזה מספר שנהגה ע"י מומחים לכלכלה בתשובה לשאלה "מהי רמת החוב האופטימלית", זה סתם מספר שלפני כך-כך שנים קבוצה של מדינות אירופאיות הסכימו בינהם משלל שיקולים פוליטיים ואחרים ותוך התחשבות באינטרסים ובלחצים הנפרדים של כל מדינה ומדינה באותה קבוצה. זה בוודאי לא מספר שאמור לחייב אותנו. משתמשים במספר הזה בתור נקודת ייחוס למצב שאפשר להגידרו "מתקבל על הדעת", זה הכל. להקטנת החוב יש יתרונות רבים, בינהן: 1.הקטנת החוב מפחיתה את תשלומי הריבית(גם כי משלמים ריבית על חוב יותר קטן, וגם כי אחוז הריבית עצמו יורד ככל שהביטחון ביכולת ההחזר של המדינה גדל), מה שמפנה יותר כסף בתקציב המדינה להוצאות אחרות, או לעוד הקטנה של החוב, או להורדת מיסים. 2.הקטנת החוב מפנה משאבים להשקעה במשק (אם המדינה לווה פחות כסף, אתה נאלץ להלוות את הכסף שלך למישהו אחר, כמו חברות מסחריות וכדומה). 3.הקטנת החוב מגדילה את היציבות ונותנת יותר חופש פעולה במקרי משבר (מיתון חמור במיוחד, מלחמה גדולה, ושאר אסונות). לפני מספר שנים החוב של אוסטרליה ירד אל מתחת ל 10% מהתוצר, והתחילו שם דיונים על האם כדאי להשאיר רמה כלשהי של אחוזים בודדים של חוב רק על מנת שאגרות החוב של המדינה ייסחרו בבורסה וכך תיקבע עבורם ריבית ע"י השוק, כדי שיהיה מה שיהווה "ריבית ייחוס" שביחס אליה משקיעים יוכלו לקבוע את הריבית ה"מתאימה" של אג"ח של חברות אוסטרליות (כשהריבית ה"מתאימה" היא הריבית על החוב הממשלתי + פרמיה שאמורה לשקף את הסיכון של החברה הספציפית). לא עקבתי האם הויכוח הזה הסתיים בהכרעה ברורה כלשהי, אבל כל עוד אנחנו לא באזור הזה (של 0-10% חוב) אין שום סיבה שלא נמשיך להקטין את החוב, במיוחד בזמני גאות. מה שכן, ככל שהחוב קטן אפשר להאט את קצב ההקטנה שלו (כי זה פחות דחוף). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |