|
ב-17.12 כתבת: "אתמול גמרתי לקרוא את ספרך, בינוני עם שגיאות". לאיזה ספר התכוונת - "מיכל - בת המלך", או לספרי האלקטרוני "אלתו של עגנון"? על חולדה לא מעניין לכתוב מאחר שאין עליה שום ציון בתנך. מיכל מעניינת אותי דווקא בגלל העמדה השלילית של כותבי התנך לגביה - ובגלל שהיתה בתו של שאול ואשתו של דוד וכל קורות חייה. אם קראת את הספר, תוכל להבין, אם לא - על מה אתה מדבר בכלל? אני לא חושבת שקיימות כיום חברות מטריאכליות טהורות בעולם. ציינתי רק שבכמה חברות הנחשבות לפטריאכליות באפריקה בגלל שלנשיא השבט יש נשים רבות, יש לנשים כוח רב בהרבה מזה שיש להן, למשל, בחברתנו. לדעתי זו תוצאה של חברה שהיתה לפנים מטריאכלית, מבחינה זו שהן לא רק שהיו מנהלות את כל חיי השבט - כפי שהן עושות גם היום, אלא גם מבחינה זו שהיתה להן אפשרות לשכב עם מי שרצו וללדת ילדים מאיזה גבר שהן בחרו בו. הבעיה של אנשי ימינו שהם רואים את חיי השבט ואולי גם המשפחה במונחים פוליטיים מודרניים זכריים, ואינם מבינים שום צורת ניהול חיים חברתית אחרת. אני כותבת עכשיו ספר על חברה אוטופית, שכל המבנה והניהול שלה שונים בתכלית מאלה שלנו. דרך אגב, היה בדעתי גם לכתוב על איזבל, אבל כרגע יש לי תוכניות אחרות - ספרות פוטוריסטית יותר במקום ללכת לעבר. אולי פעם אעשה גם את זה. אני חושבת שדווקא הספר על מיכל עשוי אולי לפקוח את עיניהם של כמה אנשים בארצנו, שראייתם מצומצמת ומוגבלת יותר מדי. ודי לחכימא...
|
|