בתשובה להאייל האלמוני, 04/10/08 11:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בחרתי "להגביל את הגישה וכו"' אחרי התלבטות אם "אפשרויות השתלבות למי שירצה וכו"' לא עדיפה. אני חושב שהתמודדות עם התרבות המודרנית תביא לחיסול השבט, תרבותית ואולי אף פיזית. התערבות הומניטרית-רפואית ופגישות מצומצמות ומבוקרות עם חוקרים שיודעים את מלאכתם יוכלו לגרום להשפעות ערכיות (מעמד הנשים) לאט ובעדינות. האפשרות להשתלב למי שירצה, חסרת תועלת לאנשים שלא מודעים לאפשרויות הקיימות בפניהם, אותם שני אחוזים של סקרנים/מחוננים/הרפתקנים (כקוויגווג הקניבל האציל), ימצאו את דרכם לעולם החיצון בעזרת החוקרים/רופאים שיבואו איתם במגע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב שתוחלת חיים של 40 שנה, כשמחציתם ללא שיניים ועם כאבים בלתי פוסקים, אונס נערות, קניבליזם, עוני, בערות, חוסר זכויות לנשים... כל אלה הם דברים רעים פחות מ"חיסול תרבותי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן דיברתי על התערבות הומניטרית ורפואית, תמותת תינוקות, בעיות שניים, עזרה לקורבנות אונס (בעיקר לפני האונס), עוני ובערות הם מושגים יחסיים ותלויי תרבות. חוסר זכויות הנשים קיים במגזרים רבים בתרבותנו (חרדים, ערבים ועוד, הבעיה תפתר רק כשהקורבנות יהיו מודעים לקורבנותן. איני שולל כל סוג של קניבליזם טקסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך תמנע תמותת תינוקות, אם אתה את הגישה אליהם לצרכי מחקר ולצרכים הומניטריים דחופים בלבד? או שמקרה הומניטארי דחוף זה להסביר להם שיש לתת לתינוק חיסונים, ויטאמינים, ולחלק להם אנטיביוטיקה כשצריך? בעיות שיניים מוגדרות אצלך "מקרה הומניטרי דחוף"? נחמד שאתה עוזר לקורבנות האונס (אגב, גם זה "מקרה הומניטרי דחוף") אבל לא היה כדאי גם לשפוט את האנסים? לחנך את האנסים הפוטנציאלים שיכירו בזכותה של האישה על גופה? לחנך את הנשים שיכירו בזוכתן על גופן? "עוני ובערות הם מושגים יחסיים ותלויי תרבות" אז אתה כן צוחק. "חוסר זכויות הנשים קיים במגזרים רבים בתרבותנו (חרדים, ערבים ועוד, הבעיה תפתר רק כשהקורבנות יהיו מודעים לקורבנותן." ואיך הקורבנות יהיו מודעים לקורבנותן אם אתה מתעקש למנוע מכל מי שינסה לגרום להם להכיר בכך את הגישה? אתה לא שולל קניבליזם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שצריך להפריד בין עוני קיומי, במובן של רעב ללחם ולתזונה בסיסית, שהוא עוני מוחלט, לבין העוני היחסי אליו מתכוונים במרבית הפעמים, שקשור בפערים חברתיים. כלומר, בישראל ייתכן שאדם יחשב לעני אפילו אם יש לו יותר מאשר לתושב בניקרגואה (שלא ייחשב שם לעני) וגם אם יש לו קורת גג כלשהי וסוג של תזונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוני שמשפיע על תוחלת החיים נשמע לי די קיומי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי ל''עוני ובערות הם מושגים יחסיים ותלויי תרבות''. עוני ובערות (כל עוד לא מדובר בעוני קיומי) הם אכן מושגים יחסיים ותלויי תרבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעזרה הומניטרית אני מתכוון מרפאה או בי''ח שדה עם צוותים מומחים שייעזרו במינון מינימלי בעוזרים מקומיים נבחרים, דרכם יחלחלו ממים נאורים. בעיות שניים וכל בעיה בריאותית שיכולה להפתר באמצעים הקיימים - מרפאה וכו' הם תחת הגדרה זו, עזרה לקורבנות לפני האירוע ע''י הדרכה, הסברה, חינוך והסתה אפשר רק באיטיות וזהירות. שפוט אנסים ע''י מערכת חיצונית, זרה וסתומה, וענישה על ''עברה'' לא מובנת היא חסרת טעם ותועלת. וחינוך מצריך זמן וסבלנות. ב''דרכו של האדם הלבן'' סיפורים של ג'ק לונדון יש סיפור נפלא על אינואיט שנשפט ונכלא ע''י הלבנים בני התרבות. לא, אני לא צוחק. ראיתי סרט דוקו' על שבטים בני תקופת האבן החיים בדרום הודו(בשמורה סגורה ע''י המדינה), וראיתי את עניי מומבאי ישנים על המדרכות וניזונים ממנה אורז ביום ואין לי שום ספק שמצבם של בני השבטים טוב אלף מונים. אני לא מנסה למנוע מהנאורות להגיע אל הקורבנות,לא הצבעתי בעד האפשרות לשמורה מבודדת, אבל אני מפחד מהסתערות של מורות חיילות, מחנכות ואמהות בישראל, תיירים ויזמים עליזים. בשבטים מסוימים נהוג לאכול את יקיריהם אחרי מותם הטבעי כדי לתת להם חיי נצח, אין לי יכולת לשפוט אותם. יש מקומות בהם אוכלים חלקים נבחרים סמליים של האויב המובס כדי להנות מאומץ לבו או חריפות מוחו, (מומלץ להמנע מכליות). במקומות אחרים הם משמשים ככופר נפש. ושוב איני יכול לשפוט. קניבליזם עקב רעב הוא בעיה מסוג אחר ובתרבותנו נהוג להתעלם ממנו כאילו אינו קיים. רצח למטרת קניבליות מאוס עלי, אך למעשה כל רצח מאוס עלי, כך שהקניבליזם יכול לצאת מהמשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יקרה מתישהו. השאלה היא מתי זה יקרה. כרגע אתה כולא אותם ולא מחנך אותם לקראת המפגש הבלתי־נמנע. לכן יהיו לך עוד אינואיטים. עניי מומבאי הם בני תרבות שהיתה בקשר כבר אלפי שנים עם "התרבות המערבית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מ''מורות חיילות, מחנכות ואימהות בישראל'' לא יהיה אפשר להימנע, שכן שבט כזה ששמר על ייחודו כל השנים הוא בלי ספק מעשרת השבטים האבודים ויש להעלותו ארצה מיד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |