בתשובה לאמנון סטופ, 21/12/01 11:45
תשובות והערות לחלק מההצעות והשאל 49222
דב אנשלוביץ • בתשובה לאמנון סטופ יום ו', 21/12/2001, 19:45
1. בדבריך הדגמת מדוע קשה לעקוב אחרי מגמה של שינוי טמפרטורה בעולם. אבל דווקא את החלק הזה בדבריך, שיש מגמה של התחממות עולמית בתקופה האחרונה, אני מקבל, ומאמין שאכן כך הוא. אני מניח שניתן, למרות הקשיים, למדוד ולעקוב אחרי ממוצעי טמפרטורה לאורך שנים ולהגיע למסקנה הזאת.
מה שיותר מפריע לי (כלומר שמעלה אצלי ספקות בקשר לנכונותו), הוא בדיוק מה ששאלתי: האם אין עוררין על כך שבאמת אותו חור מפורסם באוזון, וגזי החממה הם האחראיים העיקריים למגמה הזאת, ובאמת השיטה להקטין את המגמה הזאת היא הקטנת השימוש בגזים אלה.
אותו חור באוזון צולם, והבנתי שאכן רואים בתמונות שהוא גדל. אבל יכולת לעשות צילומים כאלה בעזרת לוויינים וכדומה היא יכולת שלא הייתה בשנים עברו. לכן ייתכן שהחור באוזון גדל וקטן בתקופות השונות בלי קשר לשימוש הרב בגזי החממה שמאפיין את תקופתנו, ושאין קשר בין התנהגותו (בין אם הוא באמת משפיע על ההתחממות שהוכחה במדידות, בצורה משמעותית, ובין אם לא, שזו גם שאלה), ובין אותם גזים. לכך התכוונתי בשאלתי.
2. רציתי להעיר גם שתי הערות בקשר לעלות המתקת מי ים.
לא מזמן סופר בתקשורות על ביקור של איזו ועדה באילת. מסתבר שבאילת רוב רובם של המים הם מים מומתקים. נאמר לועדה שעלות ייצור המים עולה לעירייה כשלושת רבעי מחיר המים המקובל בארץ, וכיון שהעירייה מוכרת את המים במחיר המקובל, היא עושה רווחים מהעסק . . .
הנתונים האלה מתאימים גם לנתון שעלות המתקת קוב מים היום היא שבעים סנט, כלומר כשלושה שקלים. המחיר שאני משלם (לפי בדיקה בחשבון העירייה) הוא שלושה שקלים ועשרים אגורות בערך, כלומר יותר.
לכן, ברור שלא מדובר כאן בעלויות גבוהות בסדרי גודל ממה שאנו משלמים היום, והעובדה שעד כה לא השתמשנו במים כאלה נובעת מכך שהיה יותר נוח לנו ליבש את הנחלים והכינרת.
ההערה השנייה בהקשר זה היא שהעלות התיאורטית של האנרגיה שדרושה להמתקת מים היא הרבה יותר נמוכה מהמחירים הנ"ל, ולכן, לדעתי מחירי המתקת המים ירדו בעתיד בהרבה.
אפשר להסביר את טענתי זאת גם למי שאינו מתמצא, ע"י בחינת הנושא באמצעות רעיון של הסופר יגאל מוסנזון ז"ל. הרעיון בנוי על העובדה שכדי להמתיק מים בשיטת האוסמוזה ההפוכה (דחיסת מי ים דרך ממברנה חצי חדירה שמשמשת מעין מסננת, שלא מעבירה את המלחים) דרוש שיהיה הפרש לחצים של חמישים אטמוספירות בין שני צדי הממברנה.
בעומק של 500 מטר בים שורר הלחץ הזה. לכן אם נבנה צינור אנכי מפני הים לעומק הזה שסגור בתחתיתו בממברנה כזאת (וריק ממים), יתחיל התהליך באופן ספונטני ומה שיישאר לנו לעשות, הוא לדחוף את המים המתוקים באמצעות משאבה מלמטה למעלה.
די בידע של פיסיקה תיכונית כדי לחשב את כמות האנרגיה שדרושה כדי להעלות קוב מים (1000 ק"ג) לגובה 500 מטר. (אני משאיר זאת לקוראים כשיעורי ביית). כיון שמחיר קוט"ש היום הוא כ 32 אגורות יוצא שמחיר המתקת מי ים בשיטה הזאת (אני מתכוון רק לחלק העלות שקשור באנרגיה) הוא 45 אגורת שהם מעט מעל 10 סנט, וזה הרבה פחות מ 70 סנט.
תשובות והערות לחלק מההצעות והשאל 49223
עמית מנדלסון • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 21/12/2001, 20:08
יש לציין שחלק מהמתקת המים נעשה וייעשה במאגרי מים מליחים, שכנראה זול יותר להתפילם - אך יקר יותר לשאוב מהם, והם לא מתחדשים.
יש לנו בנגב מאגר ענק כזה, מאזור שיזפון עד מכתש רמון, וככל הזכור לי קידוחים בנחל ערוד גם העלו שאיכות המים סבירה ולאחר העלות הבסיסית של השאיבה וההובלה, עלות ההתפלה עצמה נמוכה מהותית מהתפלת מי ים. הבעיה היא שזהו מאגר קדום, שאינו מתחדש וניתן לנצלו רק פעם אחת. מאגרים דומים לו יש מתחת למדבר הסהרה ובערב הסעודית, שם ניצלו את המאגר לגידול חיטה בזבזני ובשנים האחרונות, עם ירידת המפלס, צומצם גידול התבואה בסעודיה.
מאגר אחר שרוצים כיום לנצל נמצא במישור רותם מדרום לערד. יש התנגדות חזקה לניצולו, שכן מאגר סמוך זוהם ע"י אזור התעשייה הענק של מישור רותם, ויש סכנה ששאיבת המים המליחים תגרום להתפשטות הזיהום למאגר הנקי יחסית. עקבות זיהום ממישור רותם כבר נמצאו בעין-בוקק, כ-‏25 ק"מ משם (איפה שיושבים כל המלונות של ים המלח).
תשובות והערות לחלק מההצעות והשאל 49226
דב אנשלוביץ • בתשובה לעמית מנדלסון יום ו', 21/12/2001, 20:46
המאגר שבנגב, אם זכור לי נכון מה שסיפרו לי עליו, נמצא בעומק 500 מטר. כלומר רק כדי להעלות את המים דרושה אנרגיה בכמות שדרושה כדי להמתיק מי ים בשיטה שתארתי.
אבל ככל הנראה כשמביאים בחשבון את כל העלויות בטכנולוגיות של היום יותר זול להשתמש בו.
וכמובן צריך להשתמש בו.
הטענה שלי היא שפתרון בעית המים יבוא באמצעות השיטות המודרניות, של מחזור מים, התפלת מי ים והתפלת מים מליחים, כל השיטות שמדברים עליהם היום, וצפוייה התפתחות ענקית בשטח הזה. כשניכנס יותר עמוק לעניין הזה, העלויות תפחתנה בהרבה ובעיית המים לא תיראה כל כך קריטית.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות