 |
1. "האם היחס 1:3 של חיוניים ולא חיוניים הוא מציאותי לידיעתך?" סליחה, אתה פשוט צודק. לא התנסחתי טוב, את המשפט: "ולאלמונית, את יכולה מראש להחליף את כל המספרים האלה במשתנים, מה שיוכח כאן למקרה הפרטי נכון גם למקרה הכללי" הייתי צריך לכתוב "ולאלמונית ואנטילופה, אתם יכולים מראש להחליף את כל המספרים האלה במשתנים, מה שיוכח כאן למקרה הפרטי נכון גם למקרה הכללי". תודה, וסליחה.
2. ובכל זאת, הערכה (שחוסר הדיוק שלה לא משפיע כהוא זה על הטענה, שמראש בלתי תלויה במספרים): אין לי מדגם מייצג באמת, אפילו לראש אכ"א אין. על סמך השירות הצבאי שלי (סדיר+מילואים) הייתי אומר שהיחס הוא בערך 1:25 (ז"א, על כל חייל שמועיל לבטחון המדינה יש 25 שמזיקים). אבל, מצד שני, השירות שלי בסדיר ומילואים היה ביחידות סנט. אדוארדיות מובהקות. על סמך ההכירויות החברתיות שלי (שגם לא מייצגות כלום באמת), אם ניקח את כל מי שאני מכיר, שאני יודע מה הוא עשה בצבא, ושלא שירת בקבע, אז בערך 95% מהנשים ו55% מהגברים היו מיותרים (זאת דעתי, לא דעתם). אז, כן, במקרה יצא כאן 3:1, אבל גם אם תחליף את זה ב-Q:P אני לא אעלב.
3. "אולי כדאי לשחק עם המספרים האמיתיים" בבקשה, שחק. קשה לי להאמין שתצליח לשחק בהם באופן שישכנע אותי, אבל אם נראה לך שכן... אנחנו כאן בשביל לקרוא טיעונים, אני מציג טיעונים לדעה שלי, ואתה צריך להציג טיעונים לדעה שלך, ולא לתת לי לעשות את זה. אני הצגתי, בצורה משכנעת לדעתי, את הנימוקים שלי עבור כל מספר קיים. אתה חושב שיש לך מספרים שסותרים את הטיעון שלי, אז תראה לי אותם. בסופו של דבר, אם אני טוען שכל מספר ראשוני גדול מ-2 הוא לא זוגי, ואפילו מביא הוכחה, ואתה טוען שיש לך מספר ראשוני גדול מ-2 וזוגי, אז המינימום המתבקש הוא שתתן את המספר. או שאני אשתכנע, או שאני אסביר לך למה המספר שלך הוא לא ראשוני, או שאני אסביר לך למה הוא לא גדול מ-2, או שאני אסביר לך למה הוא לא זוגי. לשנינו אין מה להפסיד (בהנחה שהמטרה שלנו הוא להבין ולא לנצח).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש