 |
א. המוציא להורג ומפקד היחידה ששמרה על משפחת הצאר היה מהנדס יהודי בשם יעקב יורובסקי. את ההחלטה על ההוצאה להורג קבל הסובייט של איזור אורל ששכן בעיר יקטרינבורג (העיר בה הוחזקו הצאר ומשפחתו). למעשה המועצה פעלה ע"פ הנחיות שמסר לה אדם בשם גולוצ'קין שהיה שליח אישי של חבר בכיר בועד המרכזי של בריה"מ (מעין ראש ממשלה שלה) בשם יעקב סוורדלובסק (שעל שמו נקראה יקטרינבורג מאוחר יותר). כל השלושה היו יהודים.
תמיד התפלאתי איך זה לא נוצרה ברוסיה מסורת הרואה ברצח הצאר מעשה יהודי. משום מה העלילה הזו לא תפסה וכעת כבר מאוחר מדי (הקואליציה הריאקציונית ברוסיה היום מורכבת מקומוניסטים, צאריסטים ופאשיסטים. בהפגנות שלהם אפשר לראות איקונים של סטאלין, של הצאר וסתם קדושי כנסיה אחרים זה לצד זה) כך שכל עניין המשפחה המלכותית נדחק לשוליים. סוורדלוב עצמו טען שהוא פעל תחת הוראה או לפחות ידיעה מלאה של לנין. כך שיתכן שהאנטישמים הרוסים העדיפו להדביק את העניין לכל המפלגה הבולשביקית ולא רק ליהודים שלה.
ב. בהוצאה להורג המשפחתית נהרגו גם רופא המשפחה, משרת (או שלושה משרתים, תלוי מה המקור) וכלב השעשועים של ילדי המשפחה. מעניין מה דעת ביה"מ הנכבד של רוסיה על מעמדו הפוליטי של הכלבלב.
ב. לדעתי, ההתעסקות ופס"ד של ביה"מ העליון ברוסיה מגוחכים. הצאר ומשפחתו הוצאו להורג מסיבות פוליטיות. אילולא הוצאו להורג, קרוב לודאי שעוד כמה רבבות רוסים היו משלמים בחייהם את מחיר התמשכותה של מלחמת האזרחים. מעניין אם פסה"ד הזה כולל גם את מאות היהודים שנרצחו בפוגרומים אנטישמיים שבצעו בני בריתו וחסידיו של הצאר החביב. כוונתי לגנרלים של הצבא הלבן באותה מלחמה כמו פטליורה ודניקין. יתכן שפסה"ד הוא עוד סממן של משטר עריצות חדש המתווה ברוסיה בידיו של פוטין. משטרים כאלה מנסים להעסיק את הציבור בדברי הבל ופתפותי ביצים ולהרחיק אותם מן העניינים הממלכתיים האמיתיים.
ג. ההשערה שלי שמה שקרה ברוסיה של ראשית המאה ה-20 היה תופעה פסיכולוגית של אהבה גדולה ההופכת לשנאה עמוקה. לא לחינם קראו המוני הצמיתים והעם הרוסי לצאר בכינוי דאדושקה (אבאל'ה) ואב קדוש. המוני העם נטו לראות בצאר אב רחום ואוהב הדואג לילדיו פשוטי העם הרוסי ואינו מודע לעוול ולרדיפות נגדם שיוזמים התקיפים האריסטוקרטים המקיפים את הצאר ומבודדים אותו מבני חסותו האהובים. לקראת ראשית המאה ה-20 נוצר ברוסיה מעמד בינוני-גבוה שרבים מבניו זכו להשכלה ואצלם אותה אהבה והערצה התחלפה בשנאה יוקדת. כדאי לציין כי המעבר מתנועות התיקון למיניהם (למשל נארודניקים) שהיו תנועות קונפורמיות שדגלו בהמשכיות ובתיקון המשטר הישן אל המהפכנות הרדיקלית של הבולשביקים עבר דרך התנועה האנרכיסטית ששנאתה הרצחנית בראשית דרכה הופנתה כלפי האריסטוקרטיה ובתי המלכות. נראה לי שגם הרדיקלים בקרב האריסטוקרטיה הצעירה נדבקו בקדחת האנטי צארית (למשל פרשת רספוטין). משפחת הצאר נתפסה בעיניהם כמוקד של ריאקציה חשוכה ונבערת. נראה שסערת הרגשות לא אפשרה לעם הרוסי להבחין כי הנצר האחרון לשרשרת השליטים האחראית למסכת העבדות, הדיכוי, ההרעבה והמוות שנכפתה על העם הרוסי, יותר משהיה עריץ מרושע היה שליט חלש אופי וחסר כישורים. אני משער שיחסו של המון העם הרעב והנרדף משנים של מלחמות כושלת, אנרכיה שלטונית ומלחמת אזרחים, אל ההוצאה להורג היה "ברוך שפטרנו".
ד. שני ענייני שוליים: רצח אחים, בנים ושאר בני משפחה היה מסורת מושרשת בקרב הצארים הרוסיים שירשו אותה עוד מן האימפריה הביזנטית. כרגע אני זוכר בודאות 2 צארים שרצחו את בנם יורש העצר (איואן ה-4 "האיום" ופטר ה-1 "הגדול"). הצארינה יקאטרינה הוציאה להורג את בעלה ולמעשה "עצרה" את בנה יורש העצר והיא נחשבה (או לכל הפחות רצתה להחשב) שליטה הומאנית ונאורה בנוסח עידן האורות. העניין השני: אשתו של הצאר ניקולאי הנידון היתה נכדה של המלכה ויקטוריה, כך שהמשפחה הצארית היתה מקורבת לכל הפחות לבתי המלוכה של בריטניה גרמניה ודנמרק ואני חושב גם של בולגריה, יוון, הולנד וספרד. הצאר עצמו היה נצר של מסכת ארוכה של נישואים בין נסיכים/ות רוסיים ונסיכים/ות גרמניות. (לבניה של יקאטרינה שירשו אותה היה מעט מאוד דם רוסי והרבה מאוד גרמני).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש