בתשובה לאיציק ש., 29/09/08 16:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האמת היא שלאור המחסור ברופאים אולי זה דווקא באמת רעיון טוב לקמץ בהם במשרות אחרות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המניעים של האוצר בהעלאת ההצעה היו כמובן אחרים. על פי תפיסת העולם של הכלכלנים שם, אסור ששיקולים רפואיים יתערבו בשיקולים כלכליים שבניהול בית החולים. אוי ואבוי שהמנהל יפעל תחת שבועת היפוקראטס.המגמה הכללית היא מאד ברורה: בתי החולים צריכים להפוך לתאגידים שהמניע הראשי שמנחה אותם הוא מניע מיקסום הרווחים. רק היוווצרות שוק ותחרות של מוסדות רפואיים בעלי מניע כזה , ייצור מערכת ראציונלית. אין בין גישה כזאת ובין מיקצוענות של כלכלן ולא כלום. יש כאן קידום של תפיסת עולם; קידום של תפיסה דתית מסויימת. עד שלא פגשתי אישית באנשים האלה בועדת הכספים ובהנמקות והצגת דרכם, לא הפנמתי את הבעיה של אסכולת האוצר. הבעיה העיקרית היא שהאנשים הללו-לא רק באוצר אלא עשרות ומאות אלפי מפיצי אסכולת שיקגו, חדורי אמונה שמה שהם מביאים היא מיקצוענות טהורה ולא חלק מתפיסת עולם. ההנמקות של חיים פלץ זעקו "אני מביא נימוקים אובייקטיביים וראציונלים ואתם אינכם מבינים כלום". מבחינה כלכלית טהורה- אם יש בכלל דבר כזה, כל התחום של הרפואה איננו יכול להיות נגזר ממיפגש עקומות ביקוש והיצע. אני מקווה שהאייל האלמוני המסויים שכל כך כועס על שאינני מבין כלום בכלכלה ושאלך ואלמד -יסלח לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרגע לא חשבתי כמובן שאלה היו שיקולי האוצר:) לשיטתי, כמובן, לא ייתכן שינהל בית חולים אדם שאיננו רופא, או לפחות שאיננו מומחה בתחום קרוב לרפואה (למשל, מי למד מינהל רפואי). יותר מזה, נראה לי חשוב שמנהל של בית חולים יהיה אדם שעבד תקופה מסוימת באותו בית חולים עצמו, כדי שיכיר גם את הבעיות הרפואיות-סביבתיות שעשויות לצוץ בו: למשל, אלה מחלקות זקוקות לפיתוח, בהתאם לצרכי האוכלוסיה המקומית ושיקולים הנוגעים לבתי חולים אחרים הסמוכים אליו יחסית. ולא נראה לי שזה נוגע רק לעניין של התייחסות אנושית לחולים, אם כי היא רצויה מאוד כמובן. זה נוגע ישירות לאיכות הטיפול שאפשר לתת, מבחינה רפואית טהורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לנו ויכוח. אני מכיר את התפיסה שכתבתי נגדה לא רק מהאוצר; זוהי הסלידה וההרתעות מהצורך בחשיבה מורכבת שמתייחסת לדברים לא לגמרי מדידים שאינם מבוטאים רק בערכים כספיים. החיים כל כך פשוטים וקלים לניהול כשהכל יכול להיות מסוכם במאזן הכספי-BALANCE SHEET . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא שבמקרים רבים תפיסה רחבה ומורכבת יותר בהחלט מסתכמת במאזן כספי טוב יותר, אם לוקחים את כל הניהול כדבר מאוד כולל שמעלה את בריאות האוכלוסייה: הרי בסופו של דבר מבחינת המדינה אוכלוסייה בריאה יותר היא משתלמת יותר בדרך כלל, לא? ולשיקולים מהסוג הזה חייבים להידרש מביני דבר. קראתי פעם ראיון עם מנהל בית חולים בדרום וושינגטון (הבירה), באיזור של משכנות עוני מובהקים, שם כמעט כל החולים הם נתמכי סעד. הוא הצליח להעלות את בריאות האוכלוסייה (ובאותה הזדמנות את מצבה הכללי) באותו איזור בצורה מרשימה כל כך שמנהלים רבים מבתי חולים אחרים באו ללמוד ממנו, אם כי כמובן הדבר עלה לו במאבקים רבים עם פקידי האוצר האמריקניים עד שהם ראו כמה הוא חוסך להם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |