|
לאיציק ש. ובעיקר לנועה ו.
א. הזוועות של הגרמנים בבלגיה היו אמיתיות (הוצאות להורג ושריפת בתים של אזרחים, הביזה וההרס שנקבעה בתודעת העולם התרבותי ע"י שריפת הספרייה העתיקה מימה"ב בלוויין). באופן שהקורא בן זמננו ייטיב להבינו, העיתונות של בעה"ב וארה"ב נתפסה לזוועות הללו, ניפחה אותן ונסחפה לתעמולת זוועה והמצאות חסרות בסיס נגד הגרמנים ובעלי בריתם. כדוגמה לכך הבאתי את הסיפור על בישול בני אדם לסבון שזהו מקום הולדתו. לעובדה זו שתי השלכות. ראשית זה מסביר שהברבריות הגרמנית בבלגיה וצפון צרפת ותעמולת הזוועה של העיתונות האנגלית והצרפתית הן עובדות אמת שהתקיימו זו בצד זו. ההשלכה השנייה היא שתעמולת הזוועה הזו ממלה"ע ה-I גרמה לכך שהציבור וכנראה גם ההנהגה של בעה"ב במלה"ע ה-II התיחס בספקנות ואי-אמון לידיעות על זוועות הנאצים (עד אשר הידיעות אומתו באופן בלתי ניתן להפרכה ב-1944 ואולי גם אח"כ). יש בכך גם הסבר לאופן השקט באופן מוזר בו קיבל היישוב העברי את הידיעות על שואת יהודי אירופה (בעיקר חיסול יהדות פולין ורוסיה. צריך לזכור שאנשי היישוב היו קרובי משפחתם של הנספים).
ב. מה שתארתי כאן מתיחס רק לפשעי מלחמה של ממש, שנתקבעו בתועה האירופית כאונס של בלגיה Rape_of_Belgium [Wikipedia]. ועל זה צריך להוסיף את העובדה שגרמניה היא שגרמה למלחמה בין אוסטרו-הונגריה לסרביה, לגיוס הרוסי, הכריזה מלחמה על רוסיה וצרפת, פלשה ללוכסמבורג ובלגיה תוך הפרה בוטה של ההסכמים הבינלאומיים שהיא עצמה ערבה להם לנייטרליות הבלגית וללא כל הצדקה מלבד "זכותם של החזקים", הפעילה ראשונה לוחמת גז, לוחמת צוללות פירטית בלב ים תוך הטבעה של ספינות אזרחיות של בעה"ב ושל מדינות נייטרליות ובודאי עוד מעללים נוספים. בהשוואה לכך, פשעי בעה"ב פגעו בעיקר בחיילים שלהן עצמן ואין להשוותם עם פשעי הגרמנים.
לנועה וגם לארז
ג. יש לי כאן הזדמנות להסביר את משמעות האולטימטום הגרמני לבלגיה בתוך ארועי אוגוסט 1914. גרמניה הכריזה מלחמה על רוסיה המתגייסת ב-1 באוגוסט ועל צרפת ב-3 באוגוסט. ב-4 באוגוסט פלשו הגרמנים ללוכסמבורג והציגו אולטימטום לבלגים שדרש מהם לרתק את הצבא הבלגי למחנותיו ולהניח לגרמנים להעביר את צבאם דרך בלגיה אל הגבול של צפון צרפת ופריס (כך שהמטרה של תקיפת צרפת היתה ברורה). המלך אלברט של בלגיה החליט להילחם והעביר את האולטימטום לבעה"ב. בערב ה-4 באוגוסט הודיעה בריטניה על כניסתה למלחמה לצד בלגיה וצרפת. בלגיה שלמה מחיר יקר מאוד על החלטת המלך. למעשה עד 20 באוגוסט, הקרבות בבלגיה היו בין הבלגים לגרמנים הפולשים וחלק גדול של מלחמת החפירות 1914-1918 התנהלה בפלנדריה על אדמת בלגיה תוך החרבה גמורה של דרום בלגיה (זוהי עובדה חשובה למי שתמה על החלטת הצבאות ההולנדיים והבלגיים לא להלחם במלה"ע ה-II).
ד. ב-7 באוגוסט תקפה צרפת את גרמניה בבצעה פלישה לאזור אלזס לוריין. הגרמנים הסתפקו בבלימת הפלישה תוך גרימת אבידות כבדות לפולשים. הקרב האמיתי של אוגוסט 1914 החל ב-21 באוגוסט כאשר הצבא הצרפתי וחיל המשלוח הבריטי פגשו את הצבא הגרמני על אדמת בלגיה במה שנודע כקרב על הגבולות. המלחמה במערב אמנם פרצה על אדמת בלגיה אבל כבר ב-4 באוגוסט היה ברור שהגרמנים עולים על פריס.
ה. אני מציע להתיחס בזהירות לסיפורי סבתא למיניהם על התנהגות הקצינים הגרמניים במז' אירופה. הגרמנים ריכזו את צבאם בחזית המערבית, מה שהותיר להם די מעט גייסות לחזית המזרחית. במידה שהיו גייסות גרמניים במזרח הם לחמו בעיקר בשטח שאוכלסייתו היתה גרמנית (מזרח פרוסיה, טננברג וכו'). כוחות קטנים יחסית של גרמנים השתתפו בלחימה בגזרות אחרות של המזרח, שם הכוח הדומיננטי של מעצמות ההסכמה היה הצבא האוסטרו-הונגרי שהיה מורכב מאוסטרים, הונגרים, צ'כים, קרואטים ואפילו פולנים. לא בטוח שהסבתות הבדילו כל כך בין אוסטרים לגרמנים. בכל אופן הגרמנים הופיעו באיזור תחום המושב של יהודי פולין ורוסיה בעיקר לקראת ולאחר הסכם ברסט-ליטובסק ב-1918 (פרישת רוסיה מן המערכה). אין ספק שהופעתם שבישרה את קץ המלחמה באיזורים האלו, נתקבלה בתחושת רווחה ע"י האוכלוסיה האזרחית שם. גם ההתנהגות שקל לנחש של הגייסות הרוסיים המוכים והמורעבים (וגם האנטישמיים) ללא ספק תרמה לאהדה שבה נתקבלו חיילי הקייזר והקיר"ה.
|
|