בתשובה לתשע נשמות, 23/09/08 23:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם הם צופים בכדורסל בערבי שלישי, זה הבדל עקרוני? בחייאת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קנדים צופים בכדורסל? הצחקת אותי. נסה הוקי קרח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם יש גם קנדים שצופים בכדורסל (יש להם קבוצה ב-NBA, ופעם היו שתיים [מה שהופך את ה-N למוזרה, אבל מי שקוראים לאליפות הבייסבול הארצית שלהם "אליפות העולם"...]). הנטען נגדך בויכוח הוא לא שהאלמוני הוא קנדי, ושיש לו במשותף עם כל הקנדים יותר מאשר עם כל הישראלים, אלא שיש קבוצה גדולה של קנדים שיש לו יותר במשותף איתם מאשר עם כמעט כל תת-קבוצה של הישראלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש קצת קנדים שצופים בכדורסל, אבל מסתבר שבממפיס יש הרבה יותר צופים מאשר בוונקובר (וגם לקבוצה בטורונטו לא הולך מי יודע מה). יש גם קצת שצופים בהרמת משקולות, בטורנירי ברידג' ובשחיה צורנית. למרות זה, אם יש לקנדים מקבילה לצפיה הישראלית במכבי ת"א בימי חמישי בערב היא הוקי קרח. כשאתה מדבר על התנהגות קולקטיבית של ציבור אתה לא מתיחס למה שעושות קבוצות שוליים אלא למה שנחשב לנורמה; אם אתה מדבר על התנהגות קולקטיבית בארץ אז אלה שמתגייסים לשרות סדיר מייצגים אותה קצת יותר מאלה שמוציאים פטור מטעמי פציפיזם והולכים להפגנות בנעלין. אגב, האלמוני לא דיבר על קבוצה גדולה של קנדים אלא על העמיתים שלו, שהוא חולק איתם את הפעילויות שהוא מבצע שמונה שעות ביום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם יש לקנדים מקבילה לצפיה הישראלית במכבי ת"א בימי חמישי בערב היא הוקי קרח" - אז? הוא טען שהוא באותה קבוצה חברתית עם הקנדי הממוצע דווקא? "כשאתה מדבר על התנהגות קולקטיבית של ציבור אתה לא מתיחס למה שעושות קבוצות שוליים" - אתה כן מתייחס למה שעושות קבוצות שוליים כחברך לדיון טוען שאחת מקבוצות השוליים כאן ואחת מקבוצות השוליים שם הן חלק מאותה קבוצה גלובלית, שהוא חבר בה, ושלא מעניין אותו שהן חלק משתי "קבוצות על" לאומיות שאתה מתעקש לדבר עליהן, אבל שלשיטתו, הן לא מעניינות. "אם אתה מדבר על התנהגות קולקטיבית בארץ אז אלה שמתגייסים לשרות סדיר מייצגים אותה קצת יותר מאלה שמוציאים פטור מטעמי פציפיזם והולכים להפגנות בנעלין" - ואכן מי שחורג כל כך מהנורמה של הקבוצה הלאומית, יש יסוד מסויים להאמין לו כשהוא מספר לך שהוא לא חבר באותו הקבוצה, ושאם אתה חייב לדחוף אותו לאיזו קבוצה, שהרי הוא לא המציא את הגלגל, אז הקבוצה הזו היא "פציפיסטים חובבי בשר". אם האלמוני היה כוכב פורנו - מקצוע שהעוסקים בו בחדווה הם טיפוסים שאני מוכן להמר שהינם די שונים מהנורמה ברוב הקבוצות הלאומיות, ושעבור כמה חלקם הוא ממש אורח חיים - היית יותר פתוח לשמוע ממנו שהוא חבר בקבוצה הזאת יותר מבקבוצה הלאומית? מה לגבי מוסיקאים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא טען שהוא באף קבוצה חברתית. הוא טען שיש לו יותר מנהגים משותפים עם עמיתים לעבודה מאשר עם רוב הישראלים, ולעמיתים יש יותר מנהגים משותפים איתו מאשר עם בני ארצותיהם. הוא גם לא דיבר על עבודה יחודית בצורה יוצאת דופן; הוא דיבר על עבודה שבה קוראים דואל ומשתתפים בישיבות - כזאת שגם מאות אלפי ישראלים עושים. כשאנחנו מדברים על "מנהגים משותפים", השאלה היא למה אנחנו מתכוונים. לטעמי, העבודה עצמה היא לא "מנהג משותף" לך ולעובדים האחרים; היא פשוט עבודה. האנשים שעובדים אתי ואני קוראים דואל ומשתתפים בישיבות, ואני לא רואה את זה כמנהג שלנו - זאת העבודה. לעומת זה אנחנו הולכים יחד לשתות קפה בתשע בבוקר ובשלוש וחצי אחה"צ, ובזה אני רואה מנהג. אם תניח שגם מה שאדם מחויב לעשות הוא "מנהג משותף" אז גם האכילה והנשימה הם "מנהגים משותפים" והדיון מאבד כל משמעות. אם, למשל, האלמוני היה אומר לי שגם הוא וגם הסינים וגם הקנדים נוהגים לצפות באותן סדרות טלביזיה, לאכול אותו אוכל, ללכת פעם בשבוע לפאב ולהשתכר או לחגוג את חג האורניקולתנטה הטיבטי ואת הפסטיבוס האמריקאי אז הייתי מסכים שיש להם הרבה מנהגים משותפים (ועדיין הייתי סבור שעם הישראלים יש לו יותר מנהגים משותפים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחשבה תועה - הסיבה שאתה לא רואה עבודה כמנהג, היא שאתה חושב באופן אוטומטי על שכירים. כשמישהו אומר לך מה לעשות, ואתה מציית כי אתה רוצה את המשכורת, זה באמת לא ממש מנהג שלך. אבל אם האלמוני עצמאי - מוסיקאי, שחקן, חקלאי בעל אדמות, סופר - אז אפשר בהחלט להתייחס לעבודה שלו כמו שמתייחסים למנהג כמו לנקות את הבית דווקא בשישי בבוקר. "אז גם האכילה והנשימה הם 'מנהגים משותפים' והדיון מאבד כל משמעות" - אני מסכים (בפסקה הקודמת) שמה שאדם מחוייב לעשות לא ראוי להקרא מנהג, אבל הסיבה היא לא זו שהצגת. גם אם נקרא לנשימה, אכילה וכו' "מנהגים", ונקבל שכל האנושות זהה ב-99.99% מהפעילויות שלה, כל מה שזה יאמר הוא שנתעניין רק ב-0.01% הנותרים. מי אמר שזה משחק של כמות ולא של איכות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שדיברנו כאן על כמות, אז מדובר על כמות. איכות זה סיפור אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אתה דיברת על העטיפה והמהות? נשמע לי כמו איכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, בן שיחי דיבר (לפעמים) על מהות, וברח ממנה שלא הייתה נוחה לו. אני דיברתי על מנהגים קולקטיביים, שזו עטיפה ומתייחסת לכמות.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שברח כאן ממהות זה אתה, ידידי. אני דיברתי כאן על מרכיבי תרבות בסיסיים כמו השפה שאתה מדבר, הספרות והתקשורת שאתה צורך ושעיצבו אותך, טקסי החיים שלך, ההיסטוריה שלך. אתה התעקשת כל פעם לרדד את זה לרמה של אכילת במבה ולהתעלם באופן עקבי מההתיחסויות למרכיבי התרבות האלה. אתה זה שטען שאם הוא אומר למוסכניק שהאוטו לא מניע ומישהו אחר מסביר לו על הקרבורטור זה מהותי, אבל שזה שהחבר הסיני שלך מחנך את הילדים שלו לצייתנות עיוורת עד כדי השתנה לפי שריקה ואתה לא זה לא מהות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא, אני רואה שאכן התבלבלת מרוב אלמונים... אני האלמוני שמסכים בהחלט שיש מנהגים קולקטיכיים ואף מתעקש על כך. בן השיח שהתכוונתי אליו הוא אותו אלמוני שאתה מדבר עליו כאן, עם הבמבה והקרבורטור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |