|
יש להבחין בין שני מסדי נתונים: 1) כוח העבודה המקומי במשק מסוים מכלל האוכלוסייה. בישראל המספר נמוך יחסית לעומת מדינות המערב ובפרט ארה"ב. 2) אחוז המובטלים/מועסקים בפועל מתוך אותו כ"א פוטנציאלי הרוצה לעבוד.
סעיף 1) ניתן לשיפור תמידי עד למיצוי היפותטי של אזרחי המדינה מגיל מסוים (כולל חולים סופניים, נכים, זקנות עם אלצהיימר ועקרות-אוהל בדואיות).
בסעיף 2) אין אפילו את אופק ההיפותיזה. לעולם יתקיים מקדם חיכוך מסוים במעבר בין עבודות, הסבות מקצוע, ושינויים במקום המגורים. ועוד גורמים המוציאים זמנית א/נשים משוק העבודה. כמו שלא מוכרים/קונים/ שוכרים דירה ביום אחד. אז אולי אחוז האבטלה לא ייבלם ברצפת 4.8%, אבל לבטח הוא יגיע לתחתית כלשהי (4.6%?).
|
|