בתשובה לדב אנשלוביץ, 20/12/01 20:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דוב ידידי, אהבתי בתגובתך זו את המשפט 'אין ספק שצדקתי'. שלך בברכה אלכסנדר מאן |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד אני צודק | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ציטוט מהספר שדובי דיבר עליו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צודק גם כשאיני צודק. הכיצד? תחשוב על זה ! איך אידיוט גמור כזה מונה למנכ"ל "צילצולין בע"מ"? תתפלא ! התחלקתי על חרא למדת מזה משהו? ציבור הקוראים מוזמן להמשיך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם רמזת למיודעינו שולטהייס, והדרך המיוחדת בה קיבל את ראשות מחלקת הצילצולין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון למאמר המתאר כיצד החלה הקריירה המסחררת של שולטהייס? הממונה שלו נמצא בדרכו לראש האגף, לתת חוות דעת. בכוונתו לאמר: האיש אידיוט גמור, עצלן ללא תקנה, וגם מועל יתר על המידה. מקצה המזדרון הוא רואה את שולטהייס פותח את דלת חדרו של הבוס הגדול בתנופת יד המזכירה אנשי דביר, מבלי לדפוק, ונכנס פנימה. במוחו מתחילות המחשבות להתרוצץ בקדחתנות: אולי הוא מכרו הקרוב, אולי הוא אפילו בן דודו וכד'. חוות דעתו משתנית בהתאם: עובד חרוץ ובלתי נלאה, חכם כשד, ישר כסרגל וכיוצ"ב. אשר לשולטהייס, בפתחו את הדלת, מייד הוא שם לב לטעות שעשה, כלומר, בית השימוש נמצא קומה אחת מתחת, ומימין. סליחה, אמר לאיש נמוך הקומה והקרח שישב בפנים, חשבתי שזה -- בסדר, החווה הנ"ל, בבקשה החוצה. וכך, מסיים אפריים קישון, החלה הקריירה המסחררת של י.ל. שולטהייס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. ועל זה כבר שרה רביעית מועדון התיאטרון "איך קרה שהפשפש עלה למעלה?" | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |