בתשובה לרון בן-יעקב, 20/12/01 21:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אחרי מלה''ע הראשונה, כשגרמניה לא יכלה לעמוד בפיצויים שחייבו אותה לשלם למנצחות במלחמה, הממשלה גרמה לכלכלה לקרוס על-ידי הדפסה פרועה של כסף, וכך יכלה למחוק חובות בקלות. לך תדע - אולי ארגנטינה מנסה אותו דבר (רק בלי מלחמה לפני זה). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר לא הגיוני, או לפחות לא בא מלמעלה: לא סביר שצמרת השלטון הארגנטינאי הנוכחי היתה רוצה לשלם על מהלך כזה, ולתת את הממשלה במתנה לפרוניסטים. דומינגו קוואלו ופרננדו דה לה רואה כבר התפטרו, וספק אם זה היה דבר שנכלל בתוכניותיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי הם ראו את טובת המדינה לפני טובת הכיסא שלהם? גם אם הם העריכו לא נכון את השפעת המהלכים שלהם, יתכן שהיה מדובר בכוונות טובות שמובילות לאנחנו יודעים איפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סביר. הצעדים שבהם נקט קוואלו מאז נכנס לתפקיד (בחודש מרץ השנה, אם איני טועה) פורשו על ידי אישים בבנק העולמי ובקרן המטבע כנסיון להקטין את הגירעון ואת האינפלציה. הגברת הסיבסוד לייצוא והורדת המשכורות במגזר הציבורי הם צעדים ברורים בכיוון הזה. יותר הגיוני להניח שקוואלו ודה לה רואה עשו, כמו ילדים טובים, את מה שהמוסדות הפיננסיים העולמיים אמרו להם, ושהעם פשוט לא אהב את התוצאה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |