|
||||
|
||||
זהו חלק מהשינוי בכיוון הכלכלה. השינוי בנוי על חלוקה שונה של העושר, צמצום פערים וכד'. זו התפיסה הקיינסיינית שאינה גורסת הורדת מס רק לעשירים כדי שיגדילו את השקעותיהם בתעשיה ומה שקרה הוא שהם השתמשו בהורדת המיסים כדי להשקיע בחו''ל- כמו אצלנו.ככל שישאר יותר כסף בידי כל הציבור- כולל העניים, כך תצמח התעשיה המקומית האמריקאית. כל זה בנוסף לאי אלו דברים שלא ארחיב עליהם כאן. במטרה הכללית היא להגדיל את החלק המייצר שבתעשיה המקומית האמריקאית. הרוב המחלט של תוספת מקומות עבודה בארה''ב היה מלצריות וכל מיני שרותים. |
|
||||
|
||||
א. הממשל הנוכחי לא תומך בגישה הקייסיאנית. ב. אתה בטוח שאתה מכיר את הגישה הזו ? |
|
||||
|
||||
אני מתייחס למרכיב המניח שבעיתות של מיתון, הממשלה צריכה לנקוט בגישה מרחיבה הגורמת שכוח הקניה של הציבור יגדל ויגרום להתרחבות המשק. |
|
||||
|
||||
שאלה אישית: בימי חלדך כבר ראית עתות מיתון ועתות צמיחה. האם אי פעם אמרת לעצמך: עכשיו אין צורך בהרחבה? |
|
||||
|
||||
ימי חלדי לא החלו בגיל שאני כעת. כשהיה המיתון של שנות ה-60 הייתי בתיכון ולא היתה לי היכולת להבין דברים לעומק. מה שאני יכול לומר לך על סמך נסיוני ומה שקראתי, שאין צורך במיתון והמיתון הוא מעשי ידי אדם. מה שאני כן זוכר ויותר מאוחר חזרתי להעמיק בנושא, היא הרטוריקה של המיתון. טענות שהמשכורות גבוהות מדי, המשק חם מדי וצריך לקרר אותו ("אנשים רדו מהגג"),בקיצור רטוריקה ריקה וחלולה שאין מאחוריה שום דבר זולת אינטרסים של סקטורים. אני זוכר היטב, למשל את הרטוריקה של כל המנהיגות- כולל הכלכלנים- שממקדת את הסיבות לאינפלציה בשכר גבוה. גם היום אפשר לשמוע את חכמי הדור הללו מזהירים שצריך לשמור שהשכר לא יעלה יותר מדי כי יתפתחו לחצים אינפלציוניים. אני בטוח שיהיו כאלו כאן שיתמכו בתפיסה הזאת. היות שלדעתי אין בה ממש (אולי אם הכוונה לגבי שכר הבכירים)- אז כן, אני חושב שבמגמה של הכלכלה צריכה להיות מרחיבה; לא מרחיבה רק באמצעים מונטריים-הדפסת כסף. |
|
||||
|
||||
("משוגעים, רדו מהגג") ולעצם העניין: עליית שכר במגזר הציבורי מחייבת את הממשלה להשיג יותר כסף לתשלום המשכורות. מאיפה הוא יבוא אם לא מהדפסה? |
|
||||
|
||||
מי דיבר רק על המיגזר הציבורי? האם הכלכלנים דיברו רק על המיגזר הציבורי? חוץ מזה הכסף למשכורות במיגזר הציבורי בא ממיסים. המילה "מיגזר ציבורי" היא דמגוגית בגלל שהיא כללית ומיצרפית- "האיש השמן שיושב על גבו של האיש הרזה". להוסיף תקנים למישטרה פירושו ישר הדפסת כסף? הוספת תקני שופטים פירושו הדפסת כסף? יש גם דרך של שינוי דגשים ולא בהכרח המיגזר הציבורי הוא האוייב של כלכלה בריאה וכרוך בהדפסת כסף ואינפלציה. |
|
||||
|
||||
הממשלה אינה אחראית על השכר במגזר הפרטי (למעט שכר מינימום שאאז''נ לא היה קיים בתקופת הורוביץ). על השאר לא אגיב, ברשותך. |
|
||||
|
||||
הממשלה אולי אינה אחראית *ישירות* על השכר במגזר הפרטי, אבל בעקיפין, כש*כל* רמת שכר שהמגזר הפרטי בוחר לשלם לבכיריו מוכרת כהוצאה פטורה ממס של המעסיק - ודאי שיש לה אחריות מסוימת. |
|
||||
|
||||
מאחר ומס חברות נמוך מהמס השולי של המשתכרים הבכירים, מוטב לממשלה למסות את משכורתם של הבכירים ולא את החברה המשלמת להם. כל שקל שהחברה תחליט להפחית משכר בכיריה אם הוא לא ייחשב להוצאה מוכרת, יכניס לקופת האוצר בערך חצי ממה שהכניס כששולם כמשכורת. אפשר, כמובן, להעלות את מס החברות אבל זה כבר דיון אחר. |
|
||||
|
||||
למעשה, חוקי המס מנסים ליצור שוויון, כך שמס חברות + מס על דיווידנדים = מס הכנסה לשכירים. כך עובד בכיר לא יוכל להתחמק מתשלום מס ע"י רישום הרווחים כרווחי חברת אחזקות בבעלותו ומשיכתם כדיוודנד. יש כמובן יתרונות אחרים לרישום רווחים בחברת אחזקות (דחיית מס וקיזוז הפסדים לצורך מס, לדוגמה). |
|
||||
|
||||
אפילו כך הטענה המקורית של האלמוני אינה מחזיקה מים, אבל ההערה שלך בסוגריים אינה שולית, ובגלל מקלטי מס שונים ומשונים המדינה יוצאת נשכרת מבחינת המיסוי מהגדלת משכורות הבכירים. |
|
||||
|
||||
בתשובה לכל שאלותיך, כן. הממשלה יכולה להרחיב רק את המגזר הציבורי (קל וחומר בשוק פתוח). הוספת תקנים תבוא על חשבון מיסים נוספים או הדפסת כסף, מה שגורר אינפלציה (שזה סוג של מס). בכל מקרה, בהעדר אבטלה גבוהה, כל שקל של השקעה ממשלתית דוחק שקל של השקעה פרטית. |
|
||||
|
||||
"כל שקל של השקעה ממשלתית דוחק שקל של השקעה פרטית":זו טענה דתית שאינה עומדת במבחן המציאות. מסתבר שבחשבון הכולל של השקעות של גורמי חוץ בישראל לעומת גורמים ישראלים בחו"ל, המאזן נוטה לטובת יציאת ההון.זו טענה דומה לטענה של נתניהו שהורדת מיסים מגבירה את הצמיחה (רצוי להוריד מחשבון הצמיחה את ההתנפחויות למיניהן שהיום מתפוצצות בארה"ב); על פי מאזן זרימת ההון, לפחות חלק מההורדה במיסים הלך להשקעות בבועת הנדל"ן בחו"ל. אם למשל, חסכה הממשלה לאורך שנים בתקנים לאכיפת חוק שכר המינימום- על פי תפיסתך הלך הכסף להשקעות פרטיות. על פי תפיסתי, נגרע הכסף מסך כל הפעילות המישקית בישראל כי לאנשים היה פחות כסף להוציא. |
|
||||
|
||||
לא הבנת דבר וחצי דבר ממה שכתבתי, אבל אין לי כוונה להעביר כאן קורס בכלכלה. סליחה ושלום. |
|
||||
|
||||
כן, כי נעדרתי משעור מסויים במבוא לכלכלה. |
|
||||
|
||||
סליחה, שכחתי. לא הבנתי את דבריך כי נעדרתי משעורי התיאולוגיה במשך סימסטר שלם. עכשיו זה הזמן לקרוא הרבה ולראות אך כל מה שלא הבנתי מדבריך מתערער. |
|
||||
|
||||
היזהר, רשמנו לך יותר מדי היעדרויות. |
|
||||
|
||||
היו הצגות יומיות מעולות. |
|
||||
|
||||
ואתה מודה בזה בלי בושה? גועל נפש! לפינה מיד. |
|
||||
|
||||
יותר כסף אפשר להשיג מהדפסה, ממיסוי או מהלוואות. במצבים שונים כל אחת מהשיטות האלה עשויה להיות נחוצה ומועילה. |
|
||||
|
||||
העלאת שכר יחד עם העלאת המיסוי לא נשמעת כמו צעד חכם במיוחד. למרות שאפשר לחלק קצת אחרת את ההעלאות והמיסוי, השרות הציבורי הוא רחב היקף במידה שקשה להעלות את המס הנגבה באופן משמעותי בלי העלאת המיסוי בשכבות שמהוות את רוב עובדיו. הלואות אינן אלא זריקת הבעיה לשנים הבאות, כפי שהמדינה הבינה כשהגיע זמן הפדיון של כל אותם מלווי חובה שהיו מקובלים פעם. |
|
||||
|
||||
לכל דבר יש מקום וזמן מתאימים לו. אם אתה רוצה, למשל, למשוך אנשים טובים להוראה ואתה רוצה להעלות את שכר המורים באופן משמעותי אז תצטרך לבחור בין העלאת מסים להדפסת כסף - אני הייתי בוחר בהעלאת מסים. אם אתה במלחמה או מיתון עמוק יתכן ששווה לך לשקול הלוואה אותה תוכל להחזיר כשתהיה במצב יותר טוב. למדינה יש ארגז כלים, ולא יהיה נבון לזרוק איזשהו כלי לפח גם אם ב-99% מהמצבים אין לו שימוש. |
|
||||
|
||||
מסכים לחלוטין, אבל חשבתי שמדובר על העלאה גורפת לעובדי המגזר הציבורי (תוספת יוקר, תוספת 16.08% וכאלה). ____________ 1- חידה: מי יכול להעלות בדעתו איך התקבל המספר המשונה 6.08%. |
|
||||
|
||||
אלו חישובי שחיקה. תוספת היוקר הרי היא חלקית מאד. תוספת היוקר לא היתה שלמה גם בזמן האינפלציה על פי ההסכם עם ההיסתדרות. הסיבה היתה שההסתדרות קיבלה את ההפרש כתמיכה בגרעון של קרנות הפנסיה שלה. |
|
||||
|
||||
כן, ו...? |
|
||||
|
||||
גם העלאה גורפת היא לעתים נחוצה אם אתה רוצה לשמר את איכותו של כוח האדם. בגדול, כל עוד השכר של עובדי המדינה לא עולה בקצב מהיר יותר מהשכר הממוצע במשק לא תצטרך להעלות מסים כדי לממן את התוספת. |
|
||||
|
||||
אני לא מתייחס לשאלה אם העלאה גורפת נחוצה, מועילה, מזיקה או חסרת חשיבות, אני מתייחס רק לשאלה אחת ספציפית, וגם טריויאלית למדי: העלאה גורפת של השכר הציבורי דורשת מקורות מימון, ובמרבית המקרים המקורות האלה הם הדפסת כסף. המשפט השני שלך פשוט לא נכון כפי שנוסח (דוגמא: השכר הממוצע יכול לעלות בגלל העלאת שכר המינימום, מה שלא משפיע בכלל על המס הנגבה). |
|
||||
|
||||
לכן הוספתי בראשו את ה-''בגדול'', או ''בקירוב ראשון'' אם אתה מעדיף. אתה יכול מצדי להחליף את הממוצע בחציון או בכל מדד אחר דומה שיעשה את הניסוח יותר מדויק - אם הייתי רוצה דיוק מתמטי הייתי הולך יחד עם הברמנית לעשות דוקטורט בכלכלה. אגב, שכר מינימום שעולה גורר גם עליה של דרגות השכר שמעליו, וגם מקבלי שכר מינימום משלמים מסים (אמנם בשעור לא גדול). |
|
||||
|
||||
אינני בטוח שהבנתי את תשובתך. האם היא "לא, לא זכורה לי תקופה שבה חשבתי שאין צורך בהרחבת הפעילות הממשלתית"? אם טעיתי, תוכל לתאר תקופה שבה חשבת שאין בכך צורך? |
|
||||
|
||||
ומה הדרישה הבסיסית להצלחת גישה כזו לפי מיודענו ? אבטלה, בפרט גבוהה מהשיעור הטבעי. בשפל הגדול האבטלה עמדה על 25%. אין כיום הצדקה להניח שהגדלת הוצאות הממשלה זו הגישה הנכונה. |
|
||||
|
||||
השתמשת במונח מאד מדעי-"אבטלה בשעור טבעי"- מהו? האם דבריך מניחים שהאבטלה שהיתה בשפל הגדול נבעה מהגדלת הוצאות הממשלה? הרשה לי להזכירך שהשפל הגדול לא פרץ בגלל שכר גבוה לעובדי הייצור והשרותים או בגלל שהממשלה יזמה מיזמי פיתוח והגדילה את תקציביה. השפל הגדול פרץ בגלל אותן הסיבות שפרץ היום המשבר בוול סטריט. ודאי לא בגלל מדיניות מרחיבה. |
|
||||
|
||||
את המונח לא אני טבעתי, הוא מופיע ברוב ספרי הכלכלה המודרניים. במובנו האינטואיטיבי מדובר על מספר המובטלים במצב יציב של המשק, למשל מישהו שפוטר ומחפש משרה חדשה, לא ימצא אותה מייד. תוכל לקרא עוד כאן http://en.wikipedia.org/wiki/Natural_rate_of_unemplo... בזמן השפל הגדול היה צורך להגדיל את הוצאות הממשלה, אולם זה לא נעשה ברמה מספקת (למרות מספר פרוייקטים מרשימים שקמו אז), בין היתר משום שקיינס לא פירסם עדיין את תורתו. בגלל שלא מתקיימים היום התנאים שהתקיימו אז (למשל אבטלה), כל ההנחות שלך ופרט התקווה שלך לבשורה על-פי ג'ון אינה נסמכת אלא על כרעי תרנגולת. |
|
||||
|
||||
צ''ל ''ובפרט'', תודה, סליחה ושליחה. |
|
||||
|
||||
קיים שיעור מסוים של מובטלים מכלל כוח העבודה הנתון, שקשה מאוד לרדת מתחתיו בכלכלות המערביות. נהוג לדבר על משהו סביב ה-5%. בעברית מכנים את הרף הבלתי-עביר הזה כלפי מטה - אבטלה חיכוכית. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כן. גם. הדגשת החיכוך נובעת מהצורך לנסח מצב-אמת במילים. כי גם משק השרוי לכאורה בתעסוקה מלאה לא יכול להמנע לחלוטין מאחוזים ספורים של מובטלים זמניים במעבר מעבודה לעבודה. |
|
||||
|
||||
ד''א, זה לא נכון שהוא בלתי עביר. בתקופות של צמיחה מהירה, שיעור האבטלה יורד אל מתחת לשיעור הטבעי. זה נובע בין היתר מהביקושים הגדולים בשוק העבודה (מה שלמשל גרם לנערים מחוצ'קנים להיות מועסקים בחברות היי-טק בזמן הבועה). |
|
||||
|
||||
יש להבחין בין שני מסדי נתונים: 1) כוח העבודה המקומי במשק מסוים מכלל האוכלוסייה. בישראל המספר נמוך יחסית לעומת מדינות המערב ובפרט ארה"ב. 2) אחוז המובטלים/מועסקים בפועל מתוך אותו כ"א פוטנציאלי הרוצה לעבוד. סעיף 1) ניתן לשיפור תמידי עד למיצוי היפותטי של אזרחי המדינה מגיל מסוים (כולל חולים סופניים, נכים, זקנות עם אלצהיימר ועקרות-אוהל בדואיות). בסעיף 2) אין אפילו את אופק ההיפותיזה. לעולם יתקיים מקדם חיכוך מסוים במעבר בין עבודות, הסבות מקצוע, ושינויים במקום המגורים. ועוד גורמים המוציאים זמנית א/נשים משוק העבודה. כמו שלא מוכרים/קונים/ שוכרים דירה ביום אחד. אז אולי אחוז האבטלה לא ייבלם ברצפת 4.8%, אבל לבטח הוא יגיע לתחתית כלשהי (4.6%?). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |