|
עוד אפשרות: פרסום מקרים גורם לשתי השפעות מנוגדות המתקזזות במידת מה, בקרב אלו שהרעיון חלף בראשיהם.
האחת היא דחיפה אל מעבר לסף העשייה, עקב תפיסת ההרהור ומשאלת הלב כמעשיים ואף כלגיטימיים (מאחר ואינם לבד במעשם). ההשפעה הנגדית היא שפרסום מקרה דומה בתקשורת, תוך הדגשה ועירור של אמפטיה לקורבן המאחדת את רובנו - עד כדי כך שלאחר מספר ימים חווים רבים הזדהות ואבל עמוקים כאילו מדובר היה באדם קרוב ויקר להם. אמפטיה זו גורמת לחלק מאלו שהיו על מסלול שהיה בסופו של דבר מיתרגם למעשה, לנער מחשבות ולהתנער מאפשות של מעשה דומה 1.
סטטיסטית מקבלים שחלק מאלו שקרובים יחסית לעשיית המעשה בעתיד הקרוב - מבצעים אותו מיידית, בעוד אחרים, שעשויים היו להגיע למעשה בעתיד הרחוק יותר2 אך חוו את הפרסום כמראה לא מחמיאה - מוסטים ממסלול זה.
-------------------------------------------------------------------------- 1 נתקלתי באם שחדלה מלהרים יד על בנה הקטן אותו היא נהגה להכות בתכיפות, עקב מקרה דומה אך קשה הרבה יותר שנחשף אז והסעיר אז את המדינה. 2 סביר שהם בשלב מוקדם ורחוק מן המעשה יחסית לקבוצה הראשונה.
|
|