בתשובה להאייל האלמוני, 16/09/08 22:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ה"עשירית לוחם, שבע עשיריות ג'ובניק" זו נקודה מהותית. הרי בג'ובניקים מטפלים בצורה שונה מהותית מלוחמים - לא מגייסים אף אחד בכפייה לעבדות הזו, אלא משלמים לחברות חיצוניות שכנראה לא ידרשו 500,000 לעובד לשלוש שנים... וצריך לזכור שגם ג'ובניק כיום עולה לצה"ל כסף, ושיש המוני ג'ובניקים שלא צריכים. תומכי לחימה הם סיפור אחר. חלקם צריכים להיחשב לוחמים לכל דבר (למשל, חימושניקים שמתקנים כלים גם באמצע שדה הקרב). החלק האחר (שאיתו, למשל, יצא לי להימנות) הוא ג'ובניקים לכל דבר ועניין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתמקח על המחיר. הטענה היתה שיכול להיות שהמחיר של החזקת צבא בסטנדרטים הדרושים בשוק החופשי הוא גבוה להחריד, גבוה מכדי שהוא יהיה מעשי. למשל אם רק 1% מהאוכלסיה יסכימו להיות לוחמים וגם אז רק תמורת שכר שימצב אותם כאליטה החדשה. לצורך העניין, אם מנקודת מבטה של המדינה, מעבר לצבא התנדבותי יכפיל את הוצאות הממשלה (סכום דמיוני כמובן, אבל מדובר על העקרון) ולכן יפגע אנושות בהכנסה הפנויה של התושבים, מעבר כזה לא יתכן. כמות הופכת לאיכות, לא כל דבר אפשר לקנות, בלי קשר למידת החשיבות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זהו, שה''עיקרון'' לא משכנע כאן, אחרת באמת כל דיון ''כמותי'' אפשר להקצין עד שיהפוך לדיון ''איכותי''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |