|
||||
|
||||
ראשית למה בדיוק התעקשו אנשי הספרות לנסות ולהכתיר אותה בתואר 'מדע' (אני היסטוריון, המקצוע שלי מאוד חשוב בעיני, אבל 'מדע' הוא לא), ושנית, בהתחשב בכך שדוורקין, סעיד ועוד צמחו להם בחצרות הספרות של שנות השבעים, מה בדיוק הפלא שלאנשי הקיפוח, כהגדרתו של מישהו בדיון הזה, הגיע הפוקוס ובעקבותיו התקציבים. |
|
||||
|
||||
"מדע" מקבל תקציבים ויוקרה. ואולי מייסדי "מדע הספרות" חשו באמת שמצב חקר הספרות הוא כזה שאפשר לקרוא לו מדע. הבלשנות עברה אז (שנות הששים - שבעים) מהפך "חומסקיאני" שיצר עניין והשפעה רבה, הסטרוקטוראליזם חגג במגוון מקצועות כמו פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, סמיוטיקה וכו', אז למה לא בחקר הספרות? בינתיים הטרנדים השתנו לכיוונים פוסט-כל-מיני, וסוף הסיפור ידוע. |
|
||||
|
||||
זהו, זה ממש לא סוף הסיפור - גם אחרי תיאוריות ה''פו-מו'' יבוא משהו אחר (אני לא בעניינים לאחרונה כך שלא ברור לי מה זה יהיה). |
|
||||
|
||||
אולי הניאו-מו או הניאו-פו-מו... |
|
||||
|
||||
סעיד התעסק הרבה, כמובן, עם ה''אחרים'', אבל המונח ''קיפוח'' לא כל כך משתבץ אצלו, כמדומתני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |