|
||||
|
||||
לא, ההריון של בתה לא מעיד על השקפתה. מה שכן מעיד על השקפתה הוא מה היא אמרה על ההיריון. שרה פיילין הכריזה שוב ושוב שבתה *בחרה* לא לעשות הפלה, ללדת את הילד ולגדלו (כנראה בשביל להוכיח עד כמה היא אמא טובה). בעוד הבת שלה קיבלה את האפשרות לבחור מה לעשות עם גופה, היא מתנגדת לתת את האפשרות הזו לנשים אחרות. זהו שיא הצביעות. אם היה יוצא לי לראיין אותה, השאלה הראשונה היתה זו: נניח כי בתך, בריסטול, היתה מחליטה לעבור הפלה. האם היית אוסרת עליה? האם את חושבת שהחוק צריך היה לאסור עליה? |
|
||||
|
||||
ומה גורם לך לחשוב שהיא היתה מתלבטת בכלל לפני שהיא היתה אומרת "כן, וכן"? ואם כך היא היתה אומרת, האם זו עדיין צביעות? נניח שהיית חיה בחברה שבה העבדות קיימת ומותרת, ואילו את (כמובן) במתנגדים לעבדות. ונניח שלביתך היה מוצע במתנה עבד, והיא (כמובן) היתה בוחרת לא לקבל אותו, או לקבל ולשחרר אותו. האם לא היית מצהירה, ובגאווה, "בתי בחרה לא להיות בעלת עבדים"? הייתכן שאת פשוט לא מאמינה שייתכן ומישהי באמת ובתמים רואה בהפלה מעשה רע? |
|
||||
|
||||
קודם כל, אני זכר... ולא - אז זו לא היתה צביעות. אבל אז לפחות היינו מגיעים לעיקר. ברור שיש אנשים המתנגדים, באמת ובתמים, להפלות. הבעיה היא בלהפוך את זה לדבר לא חוקי. ואם בריסטול יקירתנו היתה מחליטה לעשות הפלה, בניגוד לדעת הוריה, מה היה קורה? פיילין היתה מחרימה אותה? מנשלת אותה? ואם זה גם היה בניגוד לחוק, היא היתה רוצה לראות אותה נעצרת? אם כן, אז זה בהחלט לא התמונה אותה הרפובליקאים רוצים להעביר. ברור כי הבעיה היא לא בהתנגדות להפלות. אתה תתקשה למצוא פוליטיקאי אמריקאי מן המיינסטרים שיכריז על כך שהוא "בעד" הפלות. הבעיה היא באי מתן האפשרות, באקט ממשלתי שיכריח נשים לחיות באופן מסוים, גם אם הן לא רוצות בכך. הדיון בארה"ב על הפלות הוא מעוות. זה מאוד קל לדבר על pro-life ועל רופאים רשעים שרוצחים עוברים תמימים. אבל מה האלטרנטיבה? אם בתה של פיילין היתה רוצה לעבור הפלה, ושום דבר לא יכול היה להניע אותה מדעתה, מה אמה היתה רוצה שיקרה? האם בסופו של דבר היא היתה מוכנה לכלוא אותה בחדרה תחת פיקוח מתמיד, שמא לא תפגע בעצמה ובעוברה? |
|
||||
|
||||
לויכוח הזה יש היום צדדים עדינים יותר. למשל יש פוליטיקאים שמתנגדים למימון ממשלתי להפלות, או רוצים לאפשר לשלטון המקומי לא לממן הפלות במקרים מסויימים וכו'. לשאלות הללו יש חשיבות גדולה מאוד בנוגע למספר ההפלות שכן מתבצעות בסופו של דבר, כי אם כל ילדה בת 14 שנכנסת להריון תאלץ לשאת בעלות ההפלה (ובמיוחד בשלבים מאוחרים יותר, זה עלול להיות מאוד יקר בארה"ב), זה יכול להוריד את שיעורן דרסטית (למעשה יש מחקר שטוען שהירידה ברמת הפשע בניו-יורק היא תולדה של גישה זמינה להפלות לנשים עניות). נדמה לי שמעט מאוד רפובליקנים היום הולכים עם הדגל של הכנסת תיקון לחוקה והוצאה מחוץ לחוק של הפלות בכל ארה"ב, הרבה יותר רוצים לאפשר איסורים והגבלות מקומיים. |
|
||||
|
||||
ברור שהדיון הוא לא על האם הפלות זה טוב או רע, אלא על האם הם צריכות להיות מותרות, ובאילו תנאים (כאילו דה, ברור שבמובן מסוים הפלה זה רע: גם אם מישהי בוחרת להפיל בהחלטה שלמה ובסביבה תומכת ומתוך אמונה שלמה שהעובר עדיין אינו אדם בשום מובן, עדיין זה משהו לא טוב מבחינתה, וברור שעדיף היה לא להגיע לכך). לשאלות "מה היא היתה עושה אם בריסטול היתה מפילה" או "אם בריסטול היתה נחושה בדעתה להפיל", שוב אני מזמין אותך להחליף הפלה במעשה בלתי-חוקי שגם בעיניך הוא בלתי מוסרי. מה יעשה ומה יאמר פוליטיקאי שהבת שלו הורשעה בגניבה, או אף רצח? האם אנחנו מצפים ממנו להחרים אותה? ואם הבן שלו פדופיל, האם הוא היה מוכן לכלוא אותו לכל חייו? אלו דילמות נוראות שהחיים עלולים לזמן, ואני אפילו לא יודע מה "התשובה הנכונה". מה שהיא לא תהיה, אני לא רואה סיבה לטעון שפיילין (או כל מתנגד-הפלות אחר) לא תענה בכנות אותה תשובה עבור הבת שלה שהיתה בוחרת להפיל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |