 |
שלום אני לקטור לשעבר בהוצאת ספרים גדולה ומוכרת ,לפני כחודשיים ימים נתקלתי בשאלות הללו מפיה של יוצרת צעירה באחד מפורומי הספרות: למה המו"לים {הוצאות לאור} ממעטים לפרסם ספרים של יוצרים חדשים? האם אין סופרים חדשים ומבטיחים בארצנו? הנה מה שעניתי לה על פי הידוע לי ממקורות מהימנים על המתחולל בהוצאות לאור, ואני מקווה שלא תמחקו את הטקסט כי אני חושב שאין צורך להסתיר מיוצרים צעירים את התשובות. הנה תגובתי לשאלות היוצרת הצעירה:
אכן גבירתי יש ויש בעירנו סופרים חדשים ומבטיחים. פשוט מה לעשות? הבירוקרטיה של ההוצאות לאור כזאת מגוחכת ואטומה:
עד כדי כך שאם יפול לידם ספר שעשוי להפוך לרב מכר עולמי הם יפספסו זאת תחת אפם. וכמובן יחליטו שלא לפרסמו מסיבות תמוהות כאלו ואחרות. יש סופרים חדשים ומבטיחים אך השאלה שהיית צריכה לשאול הוא: האם קיימים עורכים בהוצאות לאור שמבינים משהו מחייהם שלהם? או מבינים משהו בספרות בכלל? הספרות הישראלית ובכלל הספרות בארץ תקועה כבר הרבה מאוד זמן בשטחיות ורדידות סתמית שלא מגלות לנו שום דבר חדש. הרומנים שמתפרסמים בארצנו מעת לעת חרושים מין היסוד.
אני חושב שמאסנו כבר מכול ספרי הטיסה והרומאנים הזולים שאיכשהוא מוצאים את עצמם במדפי החניות בדרך מוזרה כולשהיא.. כנראה התשובה לכך משתמעת אך ורק לכיוון אחד: כסף! ועוד פעם כסף. כן הכסף מדבר היום. אם יש לך סכום מכובד של כסף בחשבון הבנק, או שאת קרובת משפחה של איזה עורך או עורכת מאיזה הוצאה לאור כול שהיא, גם את הספר שלך יפרסמו אפילו שהוא יהיה סתמי, מגוחך, שטחי, רדוד, וחרוש מין היסוד.. והעצוב מכול הוא שלעומת זאת הספרים האיכותיים באמת שהיו עשויים להפוך לרב מכר אינם מתפרסמים משיקולים מפוקפקים כאלו ואחרים השמורים למערכות ההוצאות לאור. זה גם עניין של פרסום.. היום כול מפורסם דביל עשוי לחשוב שהוא סופר, לכתוב ספר, ולשלוח להוצאה לאור וכמובן להיענות בחיוב אף על פי שספרו שלו היה מבייש את היותו סופר, ובכלל היותו בן אנוש.. לצערי זה מה שקורה במדינת ישראל. הכול עניין של כסף וקשרים.. לאף אחד לא באמת אכפת מספרים איכותיים ורבי ערך שבהחלט עשויים להפוך לרבי מכר בינלאומיים, ואולי זה רק בגלל שהסופרים שכותבים את הספרים הללו הם אנוניימים ללא כסף וגם לא מפורסמים. היצירות הספרותיות המעולות והגדולות ביותר שנכתבו אי פעם רובם המוחלט נכתבו על ידי סופרים אנוניימים.. רק חבל שההוצאות לאור לא מבינות זאת.. ספר טוב מעולם לא יוכל להיכתב על ידי מישהו מפורסם או מישהו עשיר. הספרים האיכותיים באמת מגיעים מהסופרים האנונימיים.. אלו האוטנטיים שמגיעים להביא דבר חדש לשוק הספרותי ונתקלים באטימות. על פי המצב הזה נראה ששוק הספרים ימשיך להיות מלא בגיבובי שטויות ורומאנים זולים שנקראים על ידי ההוצאה "יצירה ספרותית".. אני חושב שכבר נמאס מהספרים השיטחיים והרדודים על מדפי סטימצקי בנוסח: עורך דין פוגש נאשם. "סוכן פוגש מתנגש" "בחור פוגש בחורה" "חזיר פוגש יבלות" נמאס כבר מהסוכנים המטופשים הללו שמשום מה נוהגים לכתוב עליהם עשרות ספרים. נמאס כבר מספרי האהבה הקלישאתית והבלתי אפשרית. נמאס כבר מכול הגיבובי שטויות הללו שמשום מה הופכים לספרים. המצב פשוט מצער. מדובר כאן על רצח תרבותי וספרותי. התנהלות ההוצאות לאור שגויה מיסודה. לפני כשנה וחצי עבדתי בצוות הלקטורה בהוצאת ספרים מוכרת וגדולה שלא אציין את שמה. הייתי עד למחזות מזויעים בטיפול בכתבי יד! ראיתי לא פעם כיצד כתבי יד מעולים ויצירות מדהימות, שאף על פי שקיבלו חוות דעת מדהימה מצוות הלקטורה, הועברו לגריסה רק בגלל שהעורכים חשבו שכתבי היד הללו לא מסחריים.. אומנם כתבי היד היו איכותיים ביותר, שווים זהב! אך לא הוצאו לאור בגלל האטימות של עורכי ההוצאה. יש לציין שבחלק מעבודתי בהוצאה הייתי עד לכך שלא כול כתבי היד הנשלחים להוצאה מגיעים אל הלקטורה. אולי 5 אחוז מכתבי היד עברו דרכנו, והשאר פשוט הושלחו לגריסה ללא אפילו עיון בהם. היה מנחם לחשוב שאולי הדברים המבישים הללו קורים רק בהוצאה לאור שאני עבדתי בה... אך לא כך הדבר! ב90 אחוז מההוצאות לאור זה בדיוק אותו הדבר! רצח תרבותי וספרותי כבר אמרתי? ובזאת תמו טיעוניי אני מקווה שעניתי על שאלתך..ובכלל אני מקווה שעניתי על כול שאלות היוצרים. נ.ב הסיבה היחידה שהסכימו לקבל את הספר של טלי וישנה היא לא פחות ולא יותר אלא בגלל שהיא עצמה עורכת ספרותית בהוצאה ש"במקרה" היא גם ההוצאה שתוציא את ספרה לאור..
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש