בתשובה להמסביר לצרכן, 23/08/08 13:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי השאלה היא אם כל פ]רט ופרט באורח חיים מסוים יכול להיקרא תרבותו ולהתקדש כחלק ממנה. הכאת נשים וילדים יכולה להיקרא גם חלק מהתרבות היהודית, שהרי החרדים בהחלט קידשו עליה דורות רבים - בעיקר לגבי הילדים. אז? אז אסור היה למשטרה להתערב בעניין הילדים המסכנים שהתעללו בהם אנושות במצוות איזה "רב" חולה נפש? ובכלל, משום מה כשחושבים על תרבויות אחרות משלנו, שאינן שייכות למערב באופן כללי, ישר מניחים שדרכן לשמר את עצמן צריכה להיות באמצעות קפיאה נצחית במצבן ההתחלתי. זו שטות: כל העמים והתרבויות שינו פנים במידה כלשהי - גדולה יותר או גדולה פחות - משחר ההסטוריה, ובדרך כלל גם דרך החיכוך עם תרבויות אחרות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
===>" כל העמים והתרבויות שינו פנים במידה כלשהי - גדולה יותר או גדולה פחות - משחר ההסטוריה". זה כמובן נכון. ובעיני זה מבורך, כך שאני מקווה שכל התרבויות שעדיין מתעללות בנשים וילדים (ולפעמים גם בגברים חלשים או חריגים) תשננה את פניהן במהרה בימינו. ובכל זאת, אני לא בטוח שדווקא אני מוסמך לקבוע את קצב השינוי של כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון ש - ואני רוצה לומר זאת בזהירות הראויה - הנשים הבדואיות מעדיפות את האפשרות להפסיק בעזרת המדינה את ההתעללות מצד בעליהן, וכיוון שהנשים הן יותר מחצי האוכלוסיה הבדואית, נראה לי שהן אלה שצריכות להיות מוסמכות להחליט על הקצב בעניין הזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |