בתשובה ליהונתן אורן, 08/08/08 15:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם לי יש כל מיני מטרות בחיים. אהבה היא לא מטרה- היא דרך. אני חיה את חיי הרגילים לגמריי, עובדת, לומדת, משתדלת למצוא עניין וסיפוק... זה לא משנה מה הן המטרות שלנו, מה הם העיסוקים שלנו, מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים. זה בדיוק העניין בדרך הזאת, שאני דוגלת בה- היא כוללת בעצם את הכל בכך שהיא רק באה להזכיר לנו שיש לנו בחירה מתמדת בין טוב לרע בדרך שלנו להגשמת המטרות שלנו. גם אני נמצאת בביקורת מתמדת, בראש ובראשונה על עצמי בכל רגע ורגע וכמובןשגם על אחרים הסובבים אותי. העניין הוא, שכדיי שתוכל לבקר אתה זקוק לאמת מידה מסויימת, שכדיי שהמצפן שלך יעבוד אתה צריך לדעת היכן נמצא הצפון...וזה כל מה שאני אומרת, שהצפון היחיד שאנחנו יכולים לבחור בו הוא לתת לאחרים את מה שאנחנו רוצים לעצמנו. גם מבחינה רציונאלית זה המצפן היחיד שניתן להתכוונן אליו, שייעשה את העבודה, והוא הקונצנזוס היחיד שאי פעם יוכל להתקיים בין כולנו ואולי להביא להרמוניה. נ.ב- "להתעטף באהבה" הוא אכן דימוי שבא לדמות מצב בו כולנו היינו רוצים להיות- מצב שבו כולנו מתקבלים על ידי סביביתנו כשם שאנחנו, באמת, בלי צורך לזייף, להתאמץ, להרשים וכו'. מצב שבו כולנו יודעים שאדם לאדם הוא חבר ולא זאב. יש מישהו שלא רוצה זאת? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"לתת לאחרים את מה שאנחנו רוצים לעצמנו" זה רעיון גרוע מאוד. אין ספק שיש המון דברים שאת רוצה ואני לא ולהיפך. ואם את אוהבת באמת, "כשם שאנחנו באמת", אז את צריכה להיזהר מאוד שתיתני לאחרים את מה שאת מסוגלת מתוך מה *שהם* רוצים, לא *שאת* רוצה. וההתרשמות שלי היא שאין לך ביקורת עצמית בגרוש, שלא לדבר על "ביקורת מתמדת, בראש ובראשונה על עצמי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לתת לאחרים את מה שאנו רוצים לעצמנו"- אם אתה אדם נורמאלי, ולא סובל ממחלות נפש כלשהן אני מאמינה שהיית רוצה שיתנהגו אלייך בכבוד, שלא תופנה כלפייך אלימות פיזית או מילולית, שתקבל יחס שיוויוני והוגן באשר תפנה, שייקבלו את פנייך בסבר פנים יפות, שלא יגנבו ממך, שלא ישקרו לך, שלא יקנאו בך ויאחלו לרעתך, שלא ידברו דברי סרה מאחורי גבך... ברמה האישית יותר אני בטוחה שאתה רוצה שלחברים שלך יהיה אכפת ממך באמת, ושהם יאמרו לך את האמת תמיד, גם אם היא לא תהיה לך נעימה, רק כי באמת אכפת להם, ואתה בטח רוצה שהבת זוג שלך תהיה נאמנה לך, ושכשתצטרך עזרה אז הקרובים לך יהיו שם בשבילך... אם אתה לא רוצה את כל הדברים הללו, שלהבדיל ממה שחשבת שהתכוונתי, מדובר בסופו של דבר ברצונות מופשטים ולא בחומר/חפצים (כמו שרבים מהאנשים כאן טועים לייחס לדבריי), אז אתה בהחלט אדם מוזר. לי זה נראה הגיוני מאוד שאלו הם דברים שכולנו רוצים, וזו בדיוק הביקורת המתמדת שאני מעמידה עצמי בה. "ואהבת לרעך כמוך" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אלימות מילולית קלה בפתיחה הזאת - ''אם אתה אדם נורמאלי, ולא סובל ממחלות נפש כלשהן..'', ובהמשך התגובה במילים ''אז אתה בהחלט אדם מוזר''. אני במקומו הייתי תופס מרחק ממישהי שברגע שאני לא מסכים אתה, היא מתחילה להעלות בעדינות סימני שאלה לגבי הבריאות הנפשית שלי. כאן מקובל, לפחות חלק מהזמן ולפחות ע''י חלק מהמתדיינים, להתדיין בצורה עניינית גם כשלא מסכימים על שום נקודה. להתחיל עם ''אם אתה אדם נורמלי'', זה ילדותי ולא ראוי לדיון בין בוגרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום אלימות מילולית, לא קלה ולא כבדה, במשפט. הגזמת קצת לא?! אתה לא מסכים אם הנאמר? אתה לא מסכים עם כך שאת הדברים שמניתי לעיל כולנו מאחלים לעצמנו? לי זה לא נראה חריג, ציינתי דברים שבאמת רק אדם שלוקה בנפשו לא ירצה בעבור עצמו ובעבור הקרובים לו (לפחות). תנסה לקרוא את הנאמר בהקשר אחד כולל ולא כל משפט כאילו הוא עומד בפניי עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשי לעצמך טובה והתחילי באמת במבצע ''דע את עצמך'', תחום שאת לוקה בו באופן חמור. אם תצליחי בכך, אולי בהמשך גם תוכלי לומר משהו אמתי על כולם, או לפחות על הרבה אנשים. כרגע את ודאי לא מסוגלת לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך לכעוס, זכור שאנחנו באמת רק מביעים את רעיונותינו ואני אכן מסכימה שאין טעם בירידה לפסים אישיים ולהעלבות. ושוב- הכל מגיע מכוונות טובות אז שיהיה לך רק טוב ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על תגובה כזאת נאמר, קשוט עצמך תחילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה קטנה: יהונתן דיבר בתגובה 487135 על "גישה ביקורתית לאמונות שלי ושל אחרים", כלומר - כוונתו לביקורת כגישה דיאלקטית ולא לביקורת בלשון הדיבור היום-יומית מסוג "שפכת לי את הקפה, תסתכל לאן שאתה הולך!", וכו'. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |