|
||||
|
||||
יש לזה הרבה סיבות, בלי ספק, אבל אחת העיקריות שבהן היא ששתיה משפיעה רק על מי ששותה ואילו עישון משפיע על כל הסביבה. גם מעשנים כבדים נרתעים היום מלעשן ליד הילדים שלהם, למשל. יש לזה משקל גדול בהצלחה של אכיפת איסורי עישון במקומות ציבוריים. מעבר לכך, מעטים מבין השותים מתמכרים והופכים לאלכהוליסטים, והיתר אינם סבורים שיש בשתיה משום סכנה לבריאותם; לעומת זאת החשש מפני סרטן ריאות רודף כל מעשן. |
|
||||
|
||||
הדברים האחרונים שלך לא נכונים, או לא ניתנים לבדיקה, בתרבות של שתייה (כלומר לא בארץ). במקום שבו, כמנהג תרבותי, מחכים שתגיע השעה 12 בצהריים כדי שיהיה אפשר לצאת לדרינק, במקום שבו מגישים לאורחים משקאות לפני ארוחת הערב (וגם במהלכה ולאחריה...), אי אפשר עוד לקבוע מי אלכוהוליסט ולא יכול בלי זה, ומי סתם רגיל לשתות. |
|
||||
|
||||
הענין הוא שגם אדם שלא יכול בלי שניים-שלושה-ארבעה דרינקים ביום לא סבור שהבריאות שלו נפגעת מזה באופן מהותי (נזק משמעותי לכבד הוא לא עד כדי כך שכיח). אז הוא לא יכול בלי זה? ביג דיל. כמה אנשים לא יכולים בלי קפה? כך הוא רואה את זה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |