|
||||
|
||||
אין בעיה. מדוע התייחסתי לחובת הזהירות והפעולה הסולידית של הבנקים? כי רדיפת הבצע מעבירה מוסדות על דעתם והם מתפרקים מהמיסגרות שאמורות להיות להם. בשנת 2002 עקבתי אחרי מניות שקניתי ומכרתי ב-2000. במניה מסויימת היו רשומות בין בעלי העניין-המניות- העיקריים שלוש קרנות פנסיה. המניה נסחרה בשנת 2000 ב-90 $. בשנת 2002 היא היתה שווה 80 סנט. אינני יודע מתי הקרן קנתה אותה אך אני יודע שיש לא מעט אמריקאים שהפנסיה שלהם הצטמקה פלאים. אני מתייחס כאן לקרן פנסיה כאל בנק. כל המוסדות הללו מכוסים מישפטית ואי אפשר לתבוע אותם על מעילה באמון. אנחנו מפספסים את התופעה הזאת אבל היא מצדיקה מהפכה חוקית ואתית. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מה אתה טוען. האם מניה שנמחקה כמעט לגמרי מעידה על מעילה באמון מצד הקרן שקנתה אותה? כמו שכבר הוזכר לא פעם, בטווח הארוך השקעות במניות הן בעלות התשואה הגבוהה ביותר. קרנות שמפזרות את ההשקעה בכמה וכמה מניות צפויות להרויח בממוצע יותר מקרנות שמסתפקות באג"חים, גם כאשר חלק מהמניות אינן עומדות בציפיות. היום, עם שפע תעודות הסל בשוק, גם האזרח הקטן יכול לפזר את ההשקעה שלו בלי מאמץ תמורת דמי ניהול אפסיים. |
|
||||
|
||||
זאת בדיוק הטענה. באיזו מידה מתפתה הקרן לקחת סיכונים ואיך משפיעה הדרך הזאת על עמיתים ספציפיים בקרן. היא אינה יכולה לומר לאנשים שיוצאים בשנה הבאה לפנסיה לא לצאת אלא לחכות עד שהסטיה מהמגמה תתקן את עצמה. הטענות בארצות הברית מדברות על סטיות קשות ממידת הזהירות שהצגת בתגובה שלך. |
|
||||
|
||||
אנשים שיוצאים לפנסיה לא אמורים להוון את כל הסכום שנצבר (ובכל מקרה ערך החסכון שלהם לא נקבע ע"ס השערים היומיים), כך שהמשפט הלפני אחרון בתגובה שלך לא משכנע אותי. אני גם לא חושב שמישהו כאן מתנגד לקיומן של קרנות שנמנעות מהשקעה בבורסה, אלא שככל הנראה לא תהיה להן הצלחה כבירה בגלל התשואות הנמוכות. את המקל הזה באמת אי אפשר לאכול משני הצדדים ולהשאיר שלם. הבעיה של קרנות שחורגות ממדיניות הסיכון המוצהרת שלהן היא בעיה חוקית, וצריך לטפל בה באמצעות החוק (ואני יודע שזה לגמרי לא קל עד שזה מאוחר מדי, כלומר עד שאיזה סיכון מתממש להן בפרצוף והמשקיעים מפסידים הרבה כסף). הצבעה על מניה אחת שנמחקה לא מלמדת כלום על מעילה באמון; להיפך, תיק שמכיל הרבה מניות צפוי להכיל גם מניות שיפסידו כסף וככל שההשקעה מפוזרת יותר כך גדל הסיכוי למצוא מניות גרועות בתיק. |
|
||||
|
||||
את הדוגמה לא הבאתי כמשהו שמייצג את כל תיק ההשקעות של הקרן. הבעיה שקראתי עליה, קיימת היום בארה''ב- היום ולא לפני שנתיים. המערכת הפיננסית בארה''ב כולל שוק ההון, עברה דה רגולציה והטענות היום הן שהרגולציה שנבנתה במיוחד לזמנים של מיתון, איננה קיימת היום כי בוטלה בתקופתם של רייגן וקלינטון. כמו כל המשברים בשוק ההון, למרות הידיעה שלא לעולם חוסן, ללא רגולציה אתה כעמית בקרן, תלוי בשיקול הדעת ובאי הגררות מנהלי הקרן אחרי הפיתוי לעשות מכה. |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר את השוק בארה"ב מספיק כדי להביע דעה על מה שקורה שם. נכון לעכשיו, המצב בארץ מפחיד למדי, לא בהכרח בגלל מדיניות פזיזה של הקרנות (על זה אני לא יודע, מלבד מה שקרה לקרן "חרמון"), אלא בגלל בעיות ארגוניות ומקצועיות בעקבות רפורמת בכר. הדבר דומה למוסך שכונתי שלפתע קיבל לטיפולו את צי הרכב של אגד. (גילוי נאות: הידע שלי מגיע מכלי שני, אבל הכלי הראשון הם אנשים שמכירים את הנושא מקרוב ויודעים על מה הם מדברים) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |