|
||||
|
||||
עבורי צ'ארלי צ'אפלין הוא שחקן לא מצחיק בסרטים נושנים. קלינט איסטווד לעומתו הוא סתם פאתט. בסרט האחרון שראיתי בבימויו ובכיכובו מגלם הזקן איזה סוכן חשאי שבחורה בגיל נכדתו מתאהבת בו. די מביך. וממש ל'כפת לי להיות בורה בנושאים הרי גורל כגון הרגלי השתיה של דמויות פיקטיביות ומותגים מסחריים המתחזים לאייקונים תרבותיים. |
|
||||
|
||||
לא נורא, אנחנו זקוקים לבורים בעולם. העיקר שאת יודעת דברים חשובים ומורכבים כמו להבדיל בין ברנדי וקוניאק... רגע, בעצם, גם זה ''סתם פאתט'' שרק זקנים יודעים... טוב, העיקר שאת יודעת להבדיל בין עראק לוודקה. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהעולם נזקק ליותר בורים בנושאי יסוד מסוג משקאות ג'יימס בונד ובלבד שאותם נבערים ידעו משהו בתחומים כגון לוח הכפל, מוסר והתנהלות אישית וחברתית, וכמובן התמצאות בכל כתבי הארי פוטר. לגבי הסעיף האחרון אני מתחייבת להתחיל במצווה כבר לאחר החגים. |
|
||||
|
||||
ובהחלט זה סתם פאתט, או סתם פלצנות, להבדיל בין ברנדי לקוניאק. בערך כמו להזמין שמפניה בבקבוק של $800 במקום לשתות יין נתזים זהה לחלוטין ממחוז סמוך. או בכלל מספרד המייצרת יופי של דברים במחירים נוחים. |
|
||||
|
||||
לא להכיר ציטוט סופר-מוכר מסדרת סרטים מפגרים, זה נסלח. אבל לקרוא לבמאי ולשחקן הראשי של "בלתי נסלח" ו"מיליון דולר ביבי" פאתט, זה בלתי נסלח. הרי איסטווד הוא שחקן שצעירותו מביישת את זקנתו. והוא חתיך הורס גם בגיל 80 או משהו כזה. |
|
||||
|
||||
צעירותו מבישת את זקנתו? הצלפים, בעבור חופן דולרים, הטוב הרע והמכוער, קלינט כמו וויסקי טוב שמשביח עם השנים. |
|
||||
|
||||
אף שחקן לא יכול להרשות לעצמו להתבייש ביצירות מופת כמו הארי המזוהם והטוב הרע והמכוער. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |