בתשובה לארז לנדוור, 06/08/08 13:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא חושב שהוא טרחני. מה שכן הוא באמת די חוזר על עצמו. מסיבה זו נטשתי אותו ליותר מעשור. בכל מקרה, לאחר ההפסקה בהחלט נהנתי מחדש מהכתיבה שלו. אגב, לעמוס עוז ו- א.ב. יהושע אף פעם לא הצלחתי להתחבר (אבל האמת היא שגם לא ניסיתי יותר מדי) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהסופר הישראלי הקריא ביותר עבור הקורא הלא אנין הוא אהרון מגד. מלבד סיפרו הקלאסי המומלץ בתגובה 477535 (שם תמצא המלצות לספרים הטובים ביותר של כל סופר) מומלצים גם ספריו על עצים ואבנים, מחברות אביתר, העטלף, היינץ ובנו והרוח הרעה והגמל המעופף ודבשת הזהב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההמלצה. עד היום יצא לי לקרוא רק שני ספרים של הבן שלו :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם סיפרו החדש 'זבובים' מהנה מאוד, סיפרו הטוב הראשון מאז הגמל המעופף. (אל תזכירו לי את פויגלמן. זה ספר משעמם.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיה ערד כבר הצהירה על השפעתו של אהרון מגד על כתיבתה והדבר ניכר במיוחד בסיפרה האחרון והטוב ביותר, אמן הסיפור הקצר - העיסוק בגיבור תלוש, השירטוט הקריקטורלי של הדמויות, העיסוק בעולם הסיפרות, הפרודיה על יצירות ספרותיות וכתיבת סיפור בתןך סיפור. הספר מהנה מאוד ושנון ביותר, מסוג הספרים שלא רוצים לסיים. מומלץ ביותר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |