|
||||
|
||||
גם אני שמעתי סיפורים על שקרים ממש, חלקם גם מחברה שמנהלת קליניקה לסיוע משפטי. זה לא העיקר, למרות שגם שם יש משהו מעניין. חברה משקרת ללקוח כדי למכור מוצר, זה לא מעניין (כלב נשך אדם), אבל מהות העיסקה היא מתן אינפורמציה עתירת פרטים בטלפון והתחייבות לתשלום משמעותי לטווח ארוך על סמך ההבנה הנוצרת בסיטואציה כזו. לרוב, שקרים אינם נחוצים. השאלה המעניינת מבחינת יחס המשפט, הוא מתי המדינה מחליטה שמשהו אינו ניתן להבנה, ולכן מתערבת כדי להגן על צד אחד. בעצם, הגנת הצרכן כאן היא תוצאה של החלטה (לאו דווקא מודעת לגמרי) לגבי חולשותיו של האדם. מתי העובדה שהדברים נאמרו ולא הובנו, או לא נשאלו מפאת היעדר מחשבה, הופכת ל'הטעייה' לפי דיני הגנת הצרכן? לגבי השאלה של 'זכות למוצר'. הגדרת המילה הטעיה קשורה בתפישה שלנו לגבי מהות האדם, מה הוא אמור לחשוב לבד ולבדוק. מה אנו מצפים שיעשה כדי להתגבר על פיתויים ולהשקיע מאמץ בהגנה על עצמו, מבלי להצטרך את המדינה שתתערב. ככל שהמוצר 'חיוני' יותר, כך מגינים יותר על האזרח, שלא יאבד אותו בגלל טעות קטנה. אפשר להרחיב עוד יותר. למה כופים על החברות האלו להיות בתחרות? למה לא מאפשרים להן לעשות מה שהן רוצות, להציע מרכולתן, ולתת לכל אחד להחליט אם בא לו לעשות עסקים עם חברות כאלו, אם המחיר שווה בעיניו? אנו בעצם אומרים שזכותם של האזרחים לקבל מוצר טוב בזול גובר על זכותן של החברות לעשות עם הנכסים שלהן מה שהן רוצות. כאן, זה שמדובר בסלולר מייד מעלה שאלות שנשאלו קודם על זכיונות, שימוש במשאבי ציבור, וכו'. אז למה מגינים כאן על הצרכן, בגלל שזה מוצר ציבורי, שיש לו זכות לספקטרום הזה בתור אזרח המדינה (ומאיפה לה דווקא יש זכות לספקטרום)? מי שתפישת האדם שלו היא כשל דובי, שאנו רציונליים ומסוגלים להחליט לבד על מה שאנו רוצים, לא ירוץ להגנת הצרכן. מי שרוצה הגנה משמעותית, שיכיר בכך שהוא בעצם רואה בחברות חזקות ובנו חלשים. מי שמסתכל על הדברים מהצד, יקנה כמה שירות סלולרי שבא לו, ישלם בשמחה, וישתה קפה, חבל לבזבז את הזמן בדיבורים על מחירים וכאלה... |
|
||||
|
||||
כופים על החברות להיות בתחרות? מונעים מהן להיות בתחרות! כל עוד נמנעת תחרות חופשית מלאה בגלל שיטת הזכיונות, יש למדינה עניין להגביל את יכולתן של הספקיות לנצל את העמדה שהוענקה להן באופן חריג. החברות, להזכירך, קיבלו את ה"נכס" שלהן מהמדינה, והנכס בא עם תנאים. |
|
||||
|
||||
בתוך המישפט שלך חבויה הנחה שאם לא היתה שיטת הזכיונות, היתה מתנהלת תחרות חופשית; המדינה היא שמונעת תחרות. אינני בא לטעון שהמדינה באמת מעודדת תחרות. אני בא לטעון שאין שום בסיס לטענה שלך שלולא שיטת הזכיונות היתה מתנהלת תחרות חופשית. אולי היתה מתנהלת תחרות חלקית מסויימת בתוך גבולות מאד מוסכמים על מה לא מתחרים. ההנחה הבסיסית ממנה אתה צריך לצאת היא שהתאגידים שונאים תחרות ויעשו הכל כדי להקטין אותה במקסימום ולתחום אותה לתחומים נסבלים מבחינתם. נניח שהיו נכנסות עוד שתי חברות סלולריות לשוק: האם היו נכנסות לתחרות רצח ראש בראש עד שהיו מתחילות להפסיד כמו בענייני התעופה בארה"ב? אולי. אבל אז בסופו של דבר היו נשארות אותן שתים-שלוש חברות שהיו מסדרות את השוק כמו היום ואפילו בצורה עדיפה מבחינתן. בתחומים שלמים בעולם: דלק, סלולרי, מזון, נשק -התחרות היא מוגבלת במידה זו או אחרת. אני חושב שמוגבלת יותר משאנחנו חושבים כי התאגידים הגדולים עתירי הממון מוציאים מיליארדים על יחסי ציבור שאמורים להסדיר את הגב הפוליטי ולהציג מראית עין של תחרות חופשית ומיסחר הוגן. הקפיטליזם בצורתו התאגידית מנסה לחמוק מתחרות חופשית כמיטב יכולתו ועצמתו והיא רבה. מאד נוח למקד את תשומת הלב ולראות כביטוי לקפיטליזם התאגידי את חברת קוקה קולה. קוקה קולה איננה הביטוי המרכזי של ההוויה הקפיטליסטית אלא דוקא הפן הרך והתחרותי שלו.אמנם העוצמה הפיננסית והשיווקית יוצרת תחרות לא שווה- אבל עדיין מאפשרת תחרות. |
|
||||
|
||||
אתה צודק שלתאגידים אין שום עניין בתחרות אבל מכאן לא נגזר שיש בידם, בתנאים של אי התערבות ממשלתית, את היכולת לחסום כניסה של מתחרים חדשים ולאכוף את תנאי הקרטל. למעשה, לא ידוע לי על שום דוגמה משמעותית לקרטלים שאינם בחסות ממשלתית וגם סקירה שטחית של התחרותיות במגזרים שונים של השוק מגלה שיש מתאם די ברור בין מידת ה''הסדרה'' של השוק על ידי הממשלה ומידת המונופוליזציה והקרטליזם של השוק. |
|
||||
|
||||
קרטלים קיימים בשלל תחומים, החל מסמים, דרך יצור נפט או מטוסי נוסעים גדולים ועד בנקים בישראל, שבהם אין ממשלה שמונעת משחקנים חדשים לשבור את השוק. כמעט כל שוק שיש בו חסמי כניסה גבוהים נוטה להצמיח קרטלים. |
|
||||
|
||||
אלו הן לא בדיוק דוגמאות מוצלחות לאי התרבות ממשלתית: א. סמים - הסחר והיצור אסור על ידי הממשלות השונות ב. נפט - רוב הנפט בעולם (שאיננו מולאם) נשאב בכוח זיכיונות ממשלתיים. כמו כן, רוב חברות האנרגיה הן חברות מולאמות או מולאמות לשעבר ופועלות בכוח של זכיון ג. בנקים בישראל - אין אפשרות להקים בנק ללא רשות מהממשלה והממשלה לא נתנה רשות כזאת מזה שנים רבות (ע"ע בנק האינטרנט שלא נותנים להקים בישראל) כל הענף גם נתון לרגולציה די מקיפה וזאת בנוסף על כך שכל הבנקים בישראל מלבד הבינלאומי היו מולאמים עד לפני כמה שנים. מה נשאר? מטוסים, רק שזה כמובן גם כן ענף מסובסד לעייפה שבו פועלות חברות ממשלתיות (איירבס) וזה בנוסף על הרגולציה המאוד חמורה שמופעלת על ידי ממשלות בתחום רישוי כלי הטייס. |
|
||||
|
||||
א. בתחום הסמים אתה לא יכול לטעון שהממשלה יוצרת קרטל בעזרת רגולציה. ב. בתחום הנפט השחקנים הם מדינות, והקרטל הוא של מדינות. אין "ממשלת-על" עולמית שמבצעת רגולציה של שוק הנפט הגלובלי ואין שם מניעה לתחרות חופשית בין המדינות. ג. אין שום בעיה לבנק זר להכנס לארץ (סיטיבנק ניסה את זה בעשור הקודם). כמו כן, היום יש גורמים רבים (במיוחד מתחום הביטוח) שנכנסים לתחום בלי לקרוא לעצמם בנקים ומציעים מוצרים בנקאיים. הרגולציה שהענף נתון לה היא לא רגולציה שמונעת תחרות כמו בחלק מתחומי התקשורת למשל אלא רגולציה שמנסה כבר שנים לגרור את הבנקים (בועטים וצורחים) להתחרות זה בזה. אפשר להביא עוד תחומים (מה קרה למחירי הסולר מאז הוציאו אותם מפיקוח?) אבל זה מיותר. מאז שהסתובבתי בשוק של עיירה נידחת אי שם בעולם השלישי ובין עשרות דוכנים לא יכולתי למצוא מוכר אחד שיסכים להתמקח איתי על מחירו של בקבוק שמן סויה הבנתי שקרטלים נוצרים גם נוצרים מעצמם, והסיבה היחידה שאין רבים יותר היא חוקי Anti-Trust למיניהם. |
|
||||
|
||||
אינני מסכים איתך שהקרטל ששולט במחירי הנפט הוא קרטל של מדינות. הקרטל הוא קרטל של חברות הנפט והמדינות מאד נהנות מהמצב. חוקי האנטי-טרסט לא באו למנוע שליטה של מיספר תאגידים אלא שליטה של תאגיד אחד, למרות ששליטה היא שליטה וגם מספר תאגידים יכולים להקשיח את השוק כרצונם. בעניין הרצון של הממשלה שהבנקים יתחרו זה בזה: אינני רואה את הרצון הזה. הממשלה היתה יכולה לעשות את זה וגם עכשיו היא יכולה דרך בנק לאומי בו נדמה לי שהיא עדיין שולטת. שבנק לאומי יוריד את העמלות, את המירווחים והבונוסים וכד' ותראה שתתחיל תחרות. |
|
||||
|
||||
מי שולט בתפוקת הנפט של סעודיה, המלך או חברה כלשהי? אותם חוקים משמשים גם נגד קרטלים ואוסרים תיאום מחירים, חלוקת שוק בין חברות וכו'. היא כנראה לא *עד כדי כך* רוצה. למרות זאת הרבה מהרגולציה של השנים האחרונות נועדה להגברת השקיפות לצרכן והנמכת חסמי המעבר בין הבנקים. |
|
||||
|
||||
המלך אבל מי ששולט בתפוקת ומיסחר הנפט העולמי הן החברות. אם הן וארה''ב היו רוצות, היה המחיר יורד לחצי בין אם מלך ערב הסעודית היה רוצה או לא. אין שום חוקים נגד חברות הנפט או נכון יותר, החוקים וירטואליים לגביהם. החוקים למעשה וירטואליים גם לגבי אחרים. היום אפשר לעקוף את החוקים ולהשפיע על המחירים על ידי שוק הסחורות העתידיות. |
|
||||
|
||||
בתפוקת הנפט שולטת הנהגת המדינה. במקרה של סעודיה זו משפחת המלוכה. במחירי הנפט מעורבים גורמים חיצוניים רבים. ספקולנטים, קרנות גידור (שזו מילה עדינה להגדרת מהמרים ברישיון לעסוק ולעשוק כספי אחרים) צרכנים, יצרנים ויתר אינטרסנטים. בהמלצתי מכרה משפחתי חוזים עתידיים על נפט גולמי במחירים סביב $140 לחבית. עשינו קופון נאה. |
|
||||
|
||||
אתם מגישים נפט גלמי בבאר של אבא שלך? ואנשים מזמינים את זה? |
|
||||
|
||||
אנחנו נותנים ללקוחות את מה שהם רוצים. כלומר וודקה סטולי אקסטרה פרימיום. למרות שביננו זה סתאם מופרך ומופלץ לאללה. וודקה בעשרים שקל לבקבוק עושה את העבודה באותה מידה. לעומת זאת תקבל פה נישנושים חינם. המדיניות של הבר זה לייצר סביבה תומכת שתיה מרובה. ממילא רוב הלקוחות באים אלינו כדי לצאת בזוגות. |
|
||||
|
||||
מערב רציני בבאר צריך לצאת על ארבע, לא בזוגות. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. רוב הבליינים/הבחורות רוצים/רוצות לגמור את הלילה בזוגיות. |
|
||||
|
||||
את מוכנה להסביר את הפסוקית "...קרנות גידור (שזו מילה עדינה להגדרת מהמרים ברישיון לעסוק ולעשוק כספי אחרים)"? |
|
||||
|
||||
קרנות גידור לפי שמן אמורות לשמש כמעין חברות ביטוח פיננסיות סולידיות המספקות לחבריהן תשואה קבועה וגבוהה אך במקצת מהממוצע. בפועל הגידור נהפך להימור. הקרנות הן השחקניות הראשיות היום בכל המגרשים שבהם חוגגת הספקולציה. חוזים עתידיים, נגזרי ני"ע כגון אופציות על S&P, קומודיטיס וכו'. שומר נפשו וכספו ירחק. |
|
||||
|
||||
מעניין התאור שלך אותן כ"סולידיות" או "תשואה גבוהה אך במקצת." אני תמיד הבנתי שקרנות גידור hedge מטרתן (או לפחות של רובן) תשואה גבוהה בסיכון גבוה. לכן הן למשל מגבילות עצמן למספר קטן של משקיעים כדי שלא להיות כפופות לרגולציה, דורשות השקעות ראשוניות גבוהות, ובד"כ מתמחות (נו...) באפיקי השקעה אקזוטיים או בשווקים יותר איזוטריים ומסוכנים. אני למשל הכרתי פעם קרן כזו שהתמחתה בהשקעות קונטרריות עפ"י מודל קשוח ממוחשב. |
|
||||
|
||||
השם גידור בא כנראה מהמילה גדר. לשים גדר נגד הסיכון. אבל תעשיית הכסף הרי משתמשת בהרבה צירופי לשון מכובסים כדי למכור אשליות ופרמיות. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאת טועה, וגם המילון זה לא המקום לברר זאת (למרות שm-w תומך במה שכתבתי). hedge fund קיימות כבר עשרות שנים ומטרתן לתת לבעלי יכולת תשואה גבוהה תוך סיכונים מתוך מחשבה, כך אני משער, שתיק ההשקעות הכללי שלהם לא כולל רק קרנות כאלו. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שאני טועה כי תמיד סברתי ש-hedging זה סוג של ביטוח סולידי שמטרתו למזער סיכונים. כך או אחרת קרנות גידור הן מקום מועד לפורענות עבור כסף לטווח הארוך. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מצאתי בשבילך את ההגדרה הבאה לגידור לפי ויקי האנגלית: In finance, a hedge is an investment that is taken out specifically to reduce or cancel out the risk in another investment. Hedging is a strategy designed to minimize exposure to an unwanted business risk, particularly in inflationary economies, while still allowing the business to profit from an investment activity. בנוסף זכור לי מאמר מאת סבר פלוצקר בו הוא טען בדיוק את אותם הדברים שניסיתי לומר בגנות קרנות הגידור - שהם פועלים בניגוד גמור למנדאט שלהם כגופי השקעה שונאי-סיכון.
|
|
||||
|
||||
The quote is about hedging strategy not hedge fund, and wiki isn't a reliable source, only a place to start with
|
|
||||
|
||||
ויקי גם מוסיפה (אם כי טוענת שצריך מקורות נוספים בשביל המשפט הזה): As the name implies, hedge funds often seek to offset potential losses in the principal markets they invest in by hedging their investments using a variety of methods, most notably short selling. However, the term "hedge fund" has come in modern parlance to be applied to many funds that do not actually hedge their investments, and in particular to funds using short selling and other "hedging" methods to increase risk, and therefore return, rather than reduce it. למיטב ידעתי, התיאור של הברמנית באשר למקור השם, לתפקיד ההיסטורי של קרנות הגידור, ולכך שכיום אין שום קשר בינן לבינו (ולשמן) - מדוייק. "hedging" (ו-"גידור") הן לא רק מילים מהמילון, אלא גם מונחים מקובלים מאד בכלכלה והנדסה פיננסית, ואני לא מכיר עבורן משמעות שונה.
|
|
||||
|
||||
ההבנה שלי בכלכלה היא אפסית, אבל תמיד דימיתי שמדובר בקרנות ש''יושבות על הגדר'' כלומר, משקיעות קצת בצד הזה של ההימור וקצת בצד השני. |
|
||||
|
||||
או תוקעות אצבע בסכר. |
|
||||
|
||||
טעית. כפי שנאמר כאן, המונח ''גידור'' נולד מהעקרון של חסימת ההפסד האפשרי מהשקעה אחרת. יתכן ש''קרנות גידור'' עושות שימוש אחר בכלי הזה, כדברי הברמנית. |
|
||||
|
||||
איך חוסמים את ההפסד האפשרי מההשקעה? |
|
||||
|
||||
שעור באיסטרטגיות הוא מעבר ליכולותי הדלות, אבל כדי לסבר את האוזן (וכדי שלא אואשם בהפרחת דברים חסרי פשר): אם יש לך תיק מניות (הבה נניח תעודת סל על מדד ת"א 25), אתה יכול לרכוש אופציות מסוג put עם מחיר מימוש נמוך מהמדד העכשווי (הבה נניח מחיר מימוש של 1000) וכך אם המדד ירד אל מתחת לאלף ההפסד שלך בתעודת הסל מתקזז מול הרווח באופציות, ומכאן שהפסדת רק את ההפרש בין מדד הקניה שלך לאלף - נכון להיום משהו כמו 3%. בתמורה, כמובן, שילמת את הפרמיה על באופציות שקנית, פרמיה שצריך להתייחס אליה כאל פרמיית ביטוח (ומחיר המימוש שקבעת מבטא את גובה ההשתתפות העצמית שבחרת. אתה יכול לנחש שגובה הפרמיה ("מחיר האופציה") תלוי במחיר המימוש). זאת רק דוגמא אחת, ויש אסטרטגיות שמורכבות מאופציות בלבד ומגבילות את ההפסד המסכסימלי. אסטרטגיה מוכרת ופופלארית כשאת נקראת "אוכף" והיא מגבילה הן את הרווח (באסה) והן את ההפסד (הוריי). יש המון פרמטרים לשחק איתם, כך שאה יכול לתפור לעצמך את תוכנית הביטוח שהכי מתאימה לצרכיך (למשל, בדוגמא למעלה יכולת לבחור מחיר מימוש אחר, או להגן רק על חלק מתיק המניות שלך וכד'). מה שנחמד עוד יותר, אתה יכול גם להפוך את עורך ו*למכור* את הביטוח לאחרים בקלות יחסית ומבלי שעליך לבקש רשיון מהממונה על הביטוח. אוכל להסביר עוד במקרה הצורך (אין לי מושג באיזו מידה הפיסקה הקודמת בהירה), ואשמח לתת ייעוץ פיננסי פרטני תמורת אחוז קטן מהרווחים. |
|
||||
|
||||
האם הטכניקות הללו אינן בעצם השקעה בשני הצדדים של ההימור? |
|
||||
|
||||
במידה רבה כן, אבל מאחר ואתה בוחר את מחירי המימוש אתה מקבל אפקט קצת יותר מעניין מאשר בהתערבות רגילה. ראה, למשל: http://www.investopedia.com/terms/s/straddle.asp (איסטרטגיה בה ההפסד שלך מוגבל, ואתה מרויח אם השוק עולה - או יורד! - מעבר לסף מסויים ומפסיד אם הוא לא זז הרבה) |
|
||||
|
||||
מה שנקרא בעברית 'אסטרטגיית אוכף'. אפשר להשתמש באסטרטגיה זו לפני הכרזה על תוצאות ניסוי של חברת ביומד ציבורית (מתוך הנחה שאם הניסוי הצליח המניה תעלה באופן משמעותי ואם הניסוי נכשל המניה תצלול) |
|
||||
|
||||
אני לא מבין, "כותבי" האופציות הרי יגלמו זאת במחיר האופציה, לא? |
|
||||
|
||||
כותבי האופציות כמו הקונים פועלים בשוק די משוכלל הקובע מחירים ע''פ המודל של בלק ושולס. כמובן עם תזוזות בסטיית התקן בהתאם לסנטימנט הכללי. |
|
||||
|
||||
למעשה מחקרים מוכיחים שבלק&שולץ סוטה בכ13% בממוצע מערך האופציות, קיימים גם מודלים אחרים, אבל גם כאן אין התאמה מלאה (ומכאן סטיה גלומה). אבל גם אם הנוסחה היתה נכונה באופן כללי (והיא מהווה קירוב לא רע), במקרים כמו שראובן כתב, הצפי לתנודתיות (שמגולמת בנוסחה) אכן היה גורם לעלית מחירי האופציות משני צידי המתרס. אין מתנות חינם. |
|
||||
|
||||
למעשה מודל בלאק אנד שולס הוא רק הבסיס לנוסחת חישוב מחירי אופציות. דווקא בחור ישראלי, ד"ר דודי גרשון, הוכיח שזוכי פרס נובל והגורואים הגדולים של המסחר בנגזרים טעו ובגדול. הוא הקים לפני כעשור את חברת SuperDerivatives ומוכר תוכנות משוכללות לכל הבנקים וגופי ההשקעות בעולם. אפילו אחותי הצעירה המנהלת את השקעות המשפחה רכשה גירסה 'חלשה' יותר של התוכנה. |
|
||||
|
||||
אהמממ. אני לא יודע מי הן הקרנות עליהן את מדברת, כך שייתכן שאת צודקת, אבל זה ממש לא נובע מעצם העובדה שהן פעילות במכשירים בעלי סיכון גבוה. מכשירים כאלה, כשהם באים בתוספת למכשירים סולידיים1, מספקים בדיוק את פונקציית הגידור, דהיינו הגבלת ההפסד המכסימלי. אבל עניין אותי במיוחד ה"עושק" עליו דיברת. האם לדעתך בעלי בארים עושקים את קהל הלקוחות שלהם כשהם מוכרים אלכוהול בלי לוודא שהצרכן אינו עושה שימוש לא נכון במוצר? ____________ 1- או לא סולידיים. גם איסטרטגיות המורכבות רק ממכשירים בסיכון גבוה עדיין יכולות להיות בעלות סיכון נמוך ומוגבל, ורבות מהאיסטרטגיות הפופולאריות הן בדיוק כאלה. |
|
||||
|
||||
עיקר הבעיה שיצרו קרנות הגידור במהלך העשור האחרון עד יולי 2007 לא קשורה באסטרטגיה אלא במינוף העצום. הקרנות הללו, רובן פרטיות וסגורות, עברו מהשקעה מירבית בנכסי בסיס והשגת תשואה שולית נוספת תוך גידור ההפסד האפשרי במכשירים ידועים, לעיסוק בלבדי בנגזרים עצמם. גם זה היה נסלח אלמלא שיחקו מנהלי הקרנות בסכומים הגדולים פי כמה מונים מהכסף שהעמידו לרשותם המשקיעים הפרטיים. קרן של מיליארד דולר פעלה במינוף של 20 מיליארד. כל עוד השווקים גאו המשקיעים שמחו והמנהלים גזרו קופונים שמנים. אבל בהינתן שוק דובי - משמעות הפסד סביר של 2% בחודש מסוים היא מחיקת 40% מההון העצמי של הקרן. ורוב הבורסות החשובות במערב ירדו בכ-20% מאז נובמבר 2007. כולל ת"א 100 והמעו"ף אצלנו. בתחום הברים עושק ידוע הוא בעצם מעשה מרמה. בתפריט מציעים לך שוט סטולי במחיר X ובפועל מוזגים לך וודקה "גולד" מקומית. כמובן שאצלנו אין רמאויות, כך שמה שעושה הלקוח/ה עם המשקה זה עניין פרטי ולא עסקנו. |
|
||||
|
||||
א. לא טענתי זאת. זה מתייחס לטענה המקורית. ב. האם תחרות בין מדינות דינה כתחרות בין פירמות מסחריות? זה ממש לא דומה. בכל מקרה זה לא הגיוני להתעלם מהעובדה שזאת תחרות בין מונופולים/קרטלים בחסות המדינה. זה לא דוגמה להעדרה של מעורבות ממשלתית. ג. זה לא משנה את העובדה הבסיסית שאת הכניסה לשוק חוסמת הממשלה (שלא העניקה רשיונות מעין אלו כבר שנים רבות). כניסת חברות הביטוח לשוק היא תוצאה של רגולציה אשר: 1. מנעה אספקת שירותים כאלו על ידי חברות הביטוח בעבר 2. אסרה על הבנקים להעניק שירותים מעין אלו |
|
||||
|
||||
מיקרוסופט היא קרטל בחסות ממשלתית? אני חושב שהמתאם בין ההסדרה של השוק על ידי הממשלה והשליטה של התאגידים הגדולים נובע לא משליטת הממשלה ההסדרה אלא משליטת התאגידים על הממשלה. לכן הרצון שהממשלה תצא מההסדרה אינו יכול להתממש אלא בשינוי מאד עמוק של הפרדה בין חרות הקניין התאגידי לבין חרות קניין אחרת וגם התייחסות לגודל, לעוצמה ואלמנט הטרנס לאומי. זה לא יקרה. |
|
||||
|
||||
מיקרוסופט היא מקרה של מונופול שהשתלט כי הוא היה שם קודם, ולאף אחד אין כוח להתעסק איתו: אם הנתח שלהם בשוק ירד מתחת לרף קריטי מסויים הם די יתמוטטו.כרגע פשוט לאף אחד אין כוח ללמוד לעבוד עם מערכת הפעלה חדשה אם הוא לא חייב- אני, לדוגמא, משתמש "חלונות" וותיק, והסיבה היחידה שאני לומד עכשיו לינוקס זה כי אני חייב אותו לעבודה, אבל ברגע שאני ארגיש איתו בנוח סביר להניח שמערכת ההפעלה של המחשב הבא שלי תהיה לינוקס, וסביר להני שמאותו סוג. אם אתה רוצה ניתוח יותר טוב של העמדה של מייקרוסופט אני מציע את הספר "רשתות", שיש בו פרק שעוסק בה בין השאר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |