|
||||
|
||||
הדוגמאות שאת מביאה מתארות, לדעתי, דוקא אפליה סמויה, מהסוג שתארתי ביחס לפרשת ג'נה. אולי היא לא סמויה מספיק, במובן זה שהציבור הרחב מבין באופן כללי מיהם הנפגעים העיקריים ממדיניות אכיפת החוק, אך היא רחוקה מרחק רב מהאפליה הממוסדת שנהגה שנים רבות, במסגרתה, למשל, אדם שחור לא יכול היה להירשם לאוניברסיטה "לבנה". דרך אגב, מנקודת מבט מרקסיסטית התמונה מאד פשוטה: בארה"ב מתקיים דיכוי מעמדי קלאסי, באשר כל מנגנוני המדינה והחברה מופנים נגד האדם העני, שחור ולבן כאחד. |
|
||||
|
||||
הקטע של אכיפת חוקי התנועה לא נכנס לתמונה של דיכוי עניים כללי. |
|
||||
|
||||
נ.ב. וגם בפרשה ג'נה האפליה איננה סמויה כלל ועיקר. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהויכוח בינינו יותר סמנטי מאשר מהותי. כיצד אתה מגדיר את ההבחנה בין "אפליה סמויה" לבין "אפליה גלויה"? הכוונה שלי בהבחנה הייתה בין אפליה הנובעת באופן ישיר מחקיקה או מפרקטיקות שלטוניות (בין אם מכנים אותה "אנטי-שחורים" או לא) - ובין אפליה שהיא חלק מכוחות השוק או נובעת באופן עקיף מהמצב הכלכלי חברתי, ללא שהיא מעוגנת בהוראות משפטיות מפלות. ולמרות חיבתי למרקסיזם, אני מנסה שלא להשתמש בו יתר על המידה. נדמה לי שהוא נותן מהר מדי תשובות ברורות מדי. |
|
||||
|
||||
אם בחוקה/חוק/תקנה/חוק-עזר-מקומי/נוהל-בית-ספר כתוב "אין כניסה לשחורים" זו אפליה גלויה. אם יש חוק, שבצירוף מצב כלכלי0-חברתי, מביא לך שרוב האסירים הם שחורים, זו אפליה סמויה. לפחות כך אני מבין את יזהר מזרחי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |