בתשובה לנועה ו, 20/07/08 16:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בתקופת מלחמת השיחרור של האמריקאים, היה נהוג שהקצינים היו עומדים על גיבעה ומביטים על החיילים ההורגים אלו את אלו, היו להם מעילים אדומים שכולם ידעו שהם קצינים כלומר רמי דרג ואסור להרוג אותם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע בלתי סביר, כיוון שהקרבות היו בין כובשים לבוגדים במלכות, ולא בין צבאות סדירים. ובקיצור, אפשר לקבל רפרנס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שנכון, הבריטים התייחסו רע מאוד לצלפים שכיוונו לפגוע *דווקא* בקצינים. עם זאת, מאירופה במאות מוקדמות יותר יש סיפורים על קרבות שהתנהלו בצורה די דומה, ויש כמובן את הסיפור הידוע על הקצינים המתווכחים לאיזה צד יינתן הכבוד לירות ראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד לא הטמיעו את המתבקש משימוש בנשק חם, הצבאות נערכו והתקדמו בהתאם לשיטות המלחמה הקלסיות, פרשים, רגליים נושאי חניתות, קצינים עם חרבות וקוד האבירות האירופאי, המורדים שהמציאו מחדש את לוחמת הגרילה, לבשו בגדי עור צבי מסווים, התקדמו בודדים ביערות וצלפו בקצינים הבריטים, לא פלא שהם ניצחו ושדרכם הפכה למודל למלחמה המודרנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנים האחרונות יצאו כמה ספרים על תקופת המהפכה/התקוממות/פעולות טרור (מעניינת הטרמינולוגיה, לא?) האמריקאית. אני לא בטוח מה היתה תרומת הצלפים לנצחון וגם יש שאלה אם היה אכן נצחון קרבי ברור או שהאנגלים חתכו הפסדים. בכל מקרה, "צבא הסמרטוטים" של וושינגטון עמד דווקא בפני תבוסה בנסיגה האיומה שלו מהמפלות בניו יורק, דרך ניו ג'רזי ועד שהם הצליחו בכוחות זעומים לסגת אל מעבר לנהר הדלאוור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי לטקטיקת הצלפים והגרילה שניצחה, אלה לנכונות להתנתק ממסורות מכבידות ולאמץ צורת חשיבה ''מורדת'' ובת זמנם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופת מלחמותיה של מדינת ישראל, היה בכל טנק מכשיר קשר לקליטה ושידור (מקמ''ש). בטנקים עליהם פיקד קצין היה מכשיר קשר נוסף, לקליטה בלבד (מקלט עזר) אשר אפשר לקצין להאזין לרשת קשר נוספת. באופן טבעי לטנקים של קצינים היו שתי אנטנות, ואילו לטנקים של גורים אנטנה אחת בלבד, מה שאיפשר לאויב לזהות אלו טנקים הם בפיקוד קצינים, ולהפוך אותם למטרות מועדפות. אי לכך הוסיפו גם בטנקי הגורים אנטנה נוספת (שאינה מחוברת לכלום). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחלקת טנקים מורכבת משלושה טנקים. על אחד מפקד קצין ועל שני האחרים מפקדים מט''קים שאינם קצינים. הם מכונים ''גורים''. בגרסה אחרת המט''ק הבכיר בין השניים מכונה סמל המחלקה והזוטר הוא הגור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דברים השתנו קצת מאז. בצבאות אומות העולם, שיכולים להיות קלוצים ולהקפיד על נהלים והצדעות בתנאי שיגרה הרבה יותר מצה''ל החפיפניקי, מקובל שאין מצדיעים לקצין בחזית, על מנת שצלפי אויב לא ירו בו. ע''ע הקטע הידוע בפורסט גאמפ. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |