 |
אם נעזוב לרגע את העניין הבינלאומי, עונש מוות בישראל הוא עניין מסובך מאוד - מסובך עד בלתי אפשרי. באמצע שנות ה-50 בוטל עונש המוות, זכר למשפט המנדטורי, להוציא כמה סעיפים מיוחדים, בתוכם עשיית דין בפושעים נאצים ועוזריהם וענישה על כמה סוגי בגידה - אך אלה אינם כוללים בהכרח מחבלים ואינם כוללים רוצחים, גם לא רוצחי ילדים.
בפועל, הוצאו להורג עד היום במדינת ישראל שניים: מאיר טוביאנסקי ב-48, בהליך צבאי מפוקפק להחריד, ואדולף אייכמן ב-62, בהליך חוקי. למרבה הזוועה, שנה לאחר הוצאתו להורג הופרכו חשדות הריגול (אישום בגידה) כלפי טוביאנסקי, שמו טוהר ובן גוריון התנצל בפני אלמנתו על ה"טעות הטראגית" - אבל בכל מקרה, אפילו לו היה טובאנסקי מרגל, ההליך היה ממיטב האסכולות של רפובליקות בננות למיניהן - הרבה לפני שבגין הכניס את הביטוי הזה לאופנה.
דמיאניוק חמק מעונש המוות לאחר שבית המשפט העליון ביטל את הרשעתו. לפני כמה שנים קמו קולות שקראו ל"עונש מוות למחבלים", שהבולט שביניהם היה קולו של אמנון רובינשטיין, אך למרות תמיכה ציבורית נלהבת הנושא לא התרומם והתפוגג לאחר זמן-מה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש