|
להלן שני הסנט שלי בנושא:
1. הצפנה שייכת לאוסף של פעולות "אריזה" שאפשר לעשות למידע: להצפין, לקודד, לדחוס, לכווץ, לארוז, לאפנן. בעברית אין דרך לצור בקלות את הפעולה ההופכית, כמו שיש באנגלית (code-decode). זה גם חסרון וגם יתרון. היתרון הוא שאפשר לתת את אותה מילה לכל הפעולות ההופכיות, ובכך לחזק את הקשר הלשוני בין כל המושגים האלו. את המושג "לקלף" שמעתי לגבי כל סוגי הפעולות האלו - אבל בעיקר בהקשרים מאד מאד טכניים. גם את המושג "לפתוח" שמעתי. הוא פחות מדוייק טכנית, אבל מזכיר קצת פתיחה של מנעול או כספת או מעטפה. זה נחמד. בקיצור - גם לקלף וגם לפתוח נשמעים לי טוב, כל אחד מסיבות אחרות. 2. לגבי "crack the encryption", אני חושב שהמושג "לפרוץ" השתרש בעברית המדוברת לגבי נטרול מפוקפק-מבחינה-חוקית של כל מיני מנגנוני אבטחה. אפשר לפרוץ מנעול, אפשר לפרוץ די-וי-די ואפשר לפרוץ מכשיר סלולרי. אז בוודאי שאפשר לפרוץ גם צופן (וגם את השימוש הזה שמעתי). כאן, שוב, יש את הייתרון של העברית, שהזכרתי בסעיף 1. 3. לגבי "לפצח" או "לפענח", הם מעוררים בי איזשהו ניחוח בלשי. ולכן הייתי משתמש בשניהם בהקשר של "לפרוץ הצפנה"(סעיף 2) אבל לא בהקשר של פתיחה לגיטימית של הצפנה (סעיף 1). ואפילו אז, אולי צריך לייחד את המושגים האלו למשהו עוד יותר ספציפי. למשל: "מציאת שיטה לפרוץ סוג לא מוכר של הצפנה" - בניגוד ל"שימוש במתכון ידוע לפרוץ הצפנה מוכרת".
|
|