בתשובה לשוקי שמאל, 10/07/08 15:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל יש מקום גם לסייג: א. טענתך עלולה להתפרש כאילו רוה"מ נבחר כדיקטטור ל-4 שנים שבהן אין לו שום מחוייבות או כפיפות לרחשי הלב של הציבור. זהו ההופכי לטענתו של דב כאילו רוה"מ איננו אלא נער שליח של כל זב חותם בציבור. האמת כנראה באמצע: הוא נבחר כדי להנהיג אבל לא יכול לעשות זאת בלי תמיכה ציבורית (שבאה לידי ביטוי בכנסת). למנהיג מוצלח חייבת להיות אינטראקציה לא פורמאלית ומתמדת עם הציבור, לכן הוא צריך קצת כריזמה ונחישות (כדי להשפיע על הציבור) וקצת גמישות (כדי לא להיתקל עם הראש בקיר). ב. גם אני חושב שההתנתקות הייתה צעד חיובי לטובת עתידה של מדינת ישראל - ובמיוחד לעתידו של עמה. אבל צריך לחדד את המושג "כיבוש". לדעתי ראוי שמדינת ישראל תחזיק ביו"ש ועזה כוחות צבא כדי לסכל פעילות עויינת נגד אזרחי המדינה. אם ניגזר על המדינה להילחם, עדיף לעשות זאת בשטח האוייב, ואם צריך ואפשר אז גם להחזיק בו. אבל את ההתיישבות בשטחים הכבושים יש לעקור מהשורש - כי היא זאת שעוקרת כל זיק של תקווה להפסקת פעולות האיבה. במילים אחרות, כיבוש שטח למטרות של מגננה הוא מעשה מוצדק בעיני, בעוד שכיבוש שטח למטרות השתלטות והתיישבות הוא מעשה מאוס ומתועב כמו שוד קשישים, הלכאת נשים ואונס ילדים - רק במספרים גדולים. ג. אין שופטים אספסוף בשעת צערו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. טוב, אבל המציאות הדמוקרטית של ישראל מוגנת היטב מפני הרעיון של נבחר הציבור כדיקטטור לתקופה קצובה. ישנם הבעת אי-אמון של הכנסת, הבג"ץ, חופש הביטוי והמידע ובעיקר ישנו הרצון של הנבחר להבחר פעם נוספת. לעומת זאת נראה כי המציאות הישראלית נטולת נוגדנים מול הירידה לחייהם והביזוי האינסופי של נבחרי הציבור. נראה שלנבחרי הציבור אין עוצמה מספקת כדי להגן על עצמם מפני פגיעה בשמם הטוב. יש להם כנראה מספיק כוח כדי לגרור כל עניין כזה עד לזרא, אך אין להם יכולת לגבות מחיר הולם ממי שפגע בהם לחינם. בעצם יש להם מערכת משפטית שהשתלטו עליה אברכי משי של לגאליסטיקה למדנית והפכו אותה למתפלפלת, מתמהמהת ואולי כבר לא רלאבנטית. מצב עניינים זה משרת את נבחרינו הגרועים יותר ומדכא את אלו הטובים יותר. התוצאה תהיה בודאי פחות שרונים ויותר אולמרטים. א.1. ראה לאן הגיעה אותה דיבה מורעלת לפיה "כעומק ההסתבכויות [של שרון], עומק ההתנתקות". היום נראה שהציבור כולו מאמץ את השקר העלוב הזה. אני מכנה את התאוריה הזו שקר חסר שחר משום שהעובדות מלמדות שלא היה זה אלא ספין של המתנחלים ותומכיהם שהם עצמם לא האמינו ולא החשיבו אותו, אלא כאמצעי כשר ככל האחרים כדי להכשיל את פינוי ההתנחלויות. אילו באמת האמינו בקשר הזה, המקום להילחם בהתנתקות היה בבתי המשפט ומעל דפי המדורים המשפטיים ולא בחולות עזה. לרשות הימין תמיד תעמוד הטענה שכל אלה היו מכורים מראש לטובת השמאל (מה שכנראה לא הפריע להם להפיץ את עצם הטענה עצמה). יחד עם זאת, מי שבחר להלחם בשחיתות של שרון ע"י ידוי ביצים ואבנים על חיילי צה"ל ולא באמצעות תלונות לפרקליטות ובג"צים, לא יכול להתלונן אם לא ממש נאמין לו. ג. נראה שהתקשורת שלנו מתעניינת הרבה יותר במיידיות הדיווח מאשר באמיתותו. על כן, אני מתעקש להניח כי כל מה שהופיע בתקשורת שלנו לגבי הארוע עצמו אינו נכון עד שיוכח אחרת (והדיון שהתפתח פה סביב עובדות האירוע לא ממש טופח על פניי). לכן איני משים עצמי מומחה ושופט מול אף אחד שהיה שם. אני מדבר על התנהגות כולנו כקבוצה. ההמון שנאסף שם לא היה אספסוף של יושבי קרנות הנחפזים להבעיר בעירות מפני הבטלה והאבטלה. הם אוסף מקרי של אזרחים שנקלעו לפיגוע. גם כל אותם משפטנים וזרזירי משפטים הנחפזים להרוס את ביתו של מרצח ערבי בזמן שהם אינם מעלים זאת על הדעת לגבי פרחח הדוקר אמא ל-2 ילדים או כנופיית עבריינים הדוקרים צעיר ליד דיסקוטק, אינם אספסוף. שאלתי היא, מתי החלטנו שמותר לנו לכולנו לאמץ נורמות התנהגות של אספסוף? ג.1. באחד הדיונים כאן נטען בעקבות חגי סגל כי הפייסנות והשמאלנות של ממשלות ישראל בעסקות חילופי הגופות עם אויבינו גרמו לחיסול שבויים ישראלים ע"י האוייב. מעניין שלא עלה על דעתם של אנשי המוסר הללו שמי שעוסק בינתיים בחיסול שבויים היא ישראל. אולי הפסיבדונים "וידוי הריגה" בלבל אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נכון. אני מסכים שהפלת ראש ממשלה - כל ראש ממשלה - הפכה כאן לספורט לאומי. בספורט הזה מצטיינות במיוחד קבוצות שוליים אשר פועלות להפיל כל ראש ממשלה כדי לשתק את המדינה - "אם המדינה לא הולכת בכיוון שלנו, נעשה הכל כדי שהיא לא תלך בכלל". לכן, לא משנה מי הוא ראש הממשלה (זוכר מי הפיל את נתניהו?) או כמה הוא מושחת. הספורטאים הללו יעשו הכל כדי להפיל אותו ויפיצו סיפורים מהסוג של "כעומק השחיתות כך עומק הנסיגה, או השלום, או המלחמה או ...". יחד עם זאת, לא הבנתי מה אתה מלין על אברכי הלגאליסטיקה. אני חושב שהם באמת מטרד אבל חושש שבלעדיהם, הספורטאים הנ"ל ושליחיהם ינצחו במשחק. משל למה הדבר דומה, לביתר י-ם שמעדיפים לשחק בסכנין בלי שופט ובלי משטרה. ג. לא ראיתי את הדיווח על האירוע ההוא. אבל את החיפזון להרוס את בית המחבל לא הייתי דוחה על הסף. למלחמה במתאבדים אין ברירה אלא למתוח את הגבולות המוכרים לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב אילו ראשי ממשלה יכבו בספורט הזה: נתניהו,שרון ואולמרט. שכחנו כבר את התנהלות הנשיא נתניהו. את הסתבכותו בכל מיני שקרים, את הסכסכנות הבוטה שלו- הלחישה הרועמת על אזנו החרשת של זקן המקובלים וכו'. שרון היה מושחת באופן כמעט קונסנסואלי אך הספורט הלאומי היה דוקא לאתרג אותו. אולמרט עומד לפנינו צח וטהור; גם הזיכוי שלו בעניין החשבוניות הפיקטיביות איננו מחמיא יותר מדי. לומר עליו שכל מה שהולך סביבו זו מזימה- ספורט לאומי להפילו -לא הייתי מגזים בצורה כזאת. אני מסכים שמגיע גם לברק לברק אותו אל מחוץ למערכת הפוליטית ולצרף אותו לספורט הלאומי. חבל שהספורט הלאומי הזה נזקק למישטרה ולפרקליטות ואינו מקיא את הזן הזה של הפוליטיקאים אל מחוץ למגרש הפוליטי וכל זה בגלל החולשה והתפיסה המוסרית המעוותת של הציבור בישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. שני המקרים האחרונים לא היו מתאבדים. הם הסתכנו מאוד, ונהרגו בסופו של דבר, אבל לא פוצצו את עצמם. אם אלה מתאבדים כל מטכ''ליסט הוא מתאבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המקרה האחרון ממש לא בטוח אפילו שהוא היה מחבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה, ההילוך לא נכנס לו לניוטראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם זה יכול להיות. וגם יכול להיות שהוא השתגע באותו רגע, כפי שכבר קרה עם לא מעט יהודים ישראלים. וגם יכול להיות שהיה לו שבץ מוחי, הרי לא ניתחו את הגופה עד כמה שידוע לי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |