בתשובה להאייל האלמוני, 10/07/08 17:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''אני מניח שחלק מהתלמידים הופכים בעצמם למורי זן בשלב כלשהו ואז יש להם הזדמנות להכות תלמידים מתחילים. אתה רואה, יש כאן צדק והגיון.'' אחלה צדק שבעולם. נשמע כמו טירונות גולני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הזה הוא באמת נורא. מעניין אם זאת מסקנה סטנדרטית שחסידי הזן מגיעים אליה בקשר למושגי צדק והגיון או שזאת דעה אישית של האלמוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הזה נורא רק אם מתייחסים אליו ברצינות שכזו. לא באמת התכוונתי לזה כמובן. מעולם לא הייתי חסיד זן או תלמיד זן. יש לי עניין מסוים בזן וזה הכל. אין לי מושג מה הן החוויות שעוברים תלמידי הזן כאשר הידע מועבר אליהם בצורה כזו. מורי הזן, עד כמה שאני יודע, אינם מוכרים אבנים יקרות בעלות סגולות רוחניות או מלמדים אותך לדבר עם הקב"ה. לא בכדי כתב מי שכתב באחת התגובות שמעלינו שהזן הוא "דת" ולא דת. המרכאות נמצאות שם מפני שמדובר באורח חיים מסוים, פילוסופי אן תרצה, ולא באמונה בעל טבעי או בהבטחה כלשהי (גן עדן/גיהנום, ישו/משיח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מעולם לא הייתי חסיד זן או תלמיד זן. ההבדל ביננו הוא שלי משום מה אסור ''לבקר את השיטה'' (מה שאגב לא עשיתי) אבל לך מותר. לא קראתי לזן ''שטויות'' ולא קראתי לתלמידי הזן מטומטמים. מה שכן ביקרתי הוא את דמות מדריך הזן כפי שהוא מצטייר בסיפורי הזן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |