|
||||
|
||||
היום שבו אלתרמן יולאם באופן סוחף כנכס של ביבר הממשלה- יהיה זה היום שנעלה (אני וזומבים נוספים) עם אלות ובליסטראות חרא על הכנסת. הכותרת של התגובה היא כשאיבת הרוח מתוך כוסות הרוח שעל הגוסס. בקרוב יום זה יגיע, אבל הוא לא היה היום. (ומרגישה אשמה שאיך עוד לא הגיע. בעצם, רק בגלל שקשה לדחוף בליסטראה לבד.) |
|
||||
|
||||
בעקבות הידיעה הזו הלכתי לעיין מחדש בספר מעניין מאת מיכאל קרן Ben Gurion and the Intellectuals מומלץ לחפש אותו בספריה |
|
||||
|
||||
תודה.אהיה בספריה מחר ואעיין בו. אני סקרנית מהי התהייה או האסוציאציה הספציפית שהיתה לך, שלקחה אותך לקרוא בספר של קרן. זאת מכיוון שישנו פער משמעותי בין מצב החירום הרוחני של היום, לבין הקונספטים התרבותיים של שנות הארבעים והחמישים. אז- הם היו הרבה יותר ברורים- ביחס ליעדים מוגדרים היטב, ותפיסת עולם תרבותית אירופאית- ציונית. השתלשלות הדברים עד עכשיו, גורמת לתרבות-נוכח-מציאות להיות פארסה -ולא כפי שהייתה בימי בן גוריון. מבחינה זו יש לנו היום עבודה קשה הרבה יותר. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה הבעיה שלך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |