|
לכאורה, קל לקבל את הצעותיו של הכותב. מה בסך הכל הוא רוצה? קידום של התלמידים הטובים ביותר, במהלכו יהפכו התלמידים הטובים לתלמידים מצויינים. לא פחות חשוב הוא להפוך תלמידים רגילים לתלמידים טובים, וכנראה חשוב יותר להפוך תלמידים חלשים לתלמידים רגילים.
הרעיון הוא עתיק יומין, נוסה לאורך ההיסטוריה במידות משתנות של הצלחה, וממשיך להיות מופעל גם כיום, גם במערכת החינוך הישראלית. כיתות על פי מדרוג קיימות עשרות שנים. יש כיתות למחוננים ובתי ספר למחוננים. יש כיתות מדורגות על פי רמת המתמטיקה או האנגלית שלהן, ויש בתי ספר מיוחדים לתלמידים המתקשים בלמידה רגילה.
אני תחת הרושם שהכותב העלה על הכתב ניסוח מפורט יותר לטענות השכיחות על מערכת מאובנת המעודדת את הבינוניות. בהיותה של המערכת המונית, קשה לי לראות כיצד ניתן להימנע מכך. אך בכל מערכת חינוכית קיימים גם מורים שהם משכמם ומעלה, נקודות אור קטנות במערכת הבינונית. אני גם מאמין שיש ילדים שהמערכת הפנימית שלהם תפרוץ החוצה ותפעל תוך הישגים מרשימים מחוץ למערכת: סוקרטס, דארווין, אדיסון, גייטס.
בשורה התחתונה - לא הכל תקין. יש לשאוף להעלאת רמת המערכת, דבר המתבצע כל הזמן. אין מרשם קסמים, וקידום המצויינים אינו חשוב יותר מקידום החלשים. בסך הכל אינני רואה מהפכה במה שהמאמר מציע.
הרעיון שהייתי מציע לנטוש הוא בית ספר "פנימייתי באופיו" (מה זה? למה לא לומר, בפשטות "פנימיה"?) נראה שהכותב רואה בהישגים המדידים את המטרה החשובה ביותר של בית הספר. פנימיה היא רעיון סביר כשהמשפחה אינה מסוגלת להעניק פונקציות אינטראקציה בסיסיות. אני מקווה יש מעט משפחות כאלה, וכנראה רובן ככולן משפחות של מצוקה ואלימות.
|
|