 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפני חודשיים-שלושה אמור היה להיכנס לתוקפו חוק דרקוני שאוסר עישון במסעדות ומתיר אותו רק בתנאים מאוד מגבילים. אני מעשן כבד, ורק עכשיו כשנכנסתי שוב למאמר הזה עלה בדעתי שאיש אינו אוכף את החוק הזה. לא חשתי בקיומו בשום מסעדה שנכנסתי אליה (רובן באזור תל אביב), עישנתי ועישנתי ועישנתי ואיש לא העיר לי. וכמובן שלא חסרו עוד המון מעשנים אחרים מלבדי. זו כנראה גזירה שהציבור אינו עומד בה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, זה עתה חזרתי מבילוי פוסט-יום-הולדת עם ידידתי בבית קפה, ואיך שחזרתי הביתה - הופ, הבגדים לכביסה והדובי למקלחת. גועל נפש. זו לא גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. זו גזירה שהרשויות לא אוכפות, וחבל שכך. חבל שאני ושכמותי צריכים לסבול כדי שאתה תוכל להסריח את סביבתך להנאתך האישית. צאו החוצה לעשן! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו באמת גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. החוק מחייב את בעלי המקומות להוציא סכום גדול על בניית מחיצות בין איזור המעשנים לאיזור הלא מעשנים, או לוותר על חלק ניכר מהלקוחות שלהם שבוחרים כן לעשן (כשמדובר בבתי קפה ופאבים, הרבה אנשים שלא נוהגים לעשן כן מעשנים בהם ולכן זה חלק גדול יותר מאחוז המעשנים בציבור) בחלק גדול מהמקומות הדבר בלתי אפשרי ללא שינוי מוחלט של המקום שכרוך בהוצאה גדולה מאוד. הבעיה היא שמנסים לכפות הומוגניות על הציבור. יש אנשים שמעשנים, יש אנשים שאדישים לעישון ויש אנשים שסובלים מעישון. אי אפשר להפוך כל מקום בילוי כך שיתאים לכולם ולכן צריך לאפשר לאחוז מסויים ממקומות הבילוי להפוך למקומות שמותר לעשן בהם (בכל השטח), שמעון ילך לבלות במקומות כאלו ודובי לא יכנס אליהם. חלק אחר מהמקומות יהיו מקומות שאסור בכלל לעשן בהם, דובי ילך לבלות במקומו הללו ושמעון, אם יבחר לבלות בהם יצטרך לצאת החוצה (במרחק סביר מהפתח) כל כמה דקות. שאר המקומות יגדירו איזור עישון ואיזור אסור לעישון שיהיו מופרדים בצורה מוחלטת (קירות זכוכית עד התקרה ומערכות איורור נפרדות) מצד אחד הם ישלמו בשביל השינוי הזה אבל הם לא יפסידו אף סוג של קהל. בעיה תתעורר כשדובי ושמעון ירצו להפגש בבית קפה אבל את הבעיה הזו הם יצטרכו לפתור ביניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא כיום שאין שום דרך לדעת. כשאני נכנס לבית קפה, שואלים אותי אם אני רוצה מעשנים או לא מעשנים. אני מבקש בגאווה לא מעשנים, והמלצר-פרסון מלווה אותי לשולחן. מיד לידי אני רואה שולחן עם זוג מעשנים. אני קורא למלצר-פרסון ושואל מה קרה ללא-מעשנים. מה מסתבר? אני בלא-מעשנים, הם כן. אני דורש אמת בפרסום! שידרש שלט בחוץ (וכיתוב בכל מודעה של המקום) האם המקום הוא למעשנים, לא-מעשנים, או שניהם. אם שניהם - שתהיה הפרדה נאותה, בחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנשים שישבו לידך ועישנו אינם אשמים, הם ביקשו בדיוק כמו שאתה ביקשת לשבת באיזור שמתאים להם. האשמה כביכול נופלת על בעל המקום שלא סיפק הפרדה מלאה בין איזור העישון לאיזור הלא מעשנים. מצד שני האם לדעתך הוא בכלל יכול לעשות את זה? ברוב בתי הקפה לא ניתן להוסיף מחיצה כזו בלי לעצב מחדש את המקום ולהקטין את מספר השולחנות. במצב הנוכחי כפיית החוק הזה היא כמו צו סגירה להרבה מקומות בילוי. זה מצב מצער שנוצר כשעובר חוק שמנותק ממה שקורה במציאות. הפתרון בכל אופן בידיך. אם אנשים שסובלים מעישון, יאמצו התנהגות צרכנית נכונה, אני מאמין שבתוך זמן קצר יפתחו מקמות בילוי שיענו לצורך שלהם, וגם אם לא, זה יתן לך פורקן חלקי לכעס, תחושת גאוה על כך שאתה עומד על שלך ולנו יסתובבו פחות נודניקים בין הרגליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, תיארתי לעצמי שהייתה לך איזו אג'נדה סודית. אתה סתם רוצה להפטר מאיתנו. אחחח... אם רק היה קם איזה מישהו אחד ופותח בית קפה ללא עישון - הייתי יושב שם יומם וליל וגומע עשרות כוסות קפה כדי לסייע לו להצליח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שבזמן האחרון יצא לי כמה פעמים להגיע למסעדות ובתי קפה עם הבת החדשה שלי ובמקרים האלו, מאוד מפריע לי אם יש מעשנים בקרבתה ככה שיתכן שגם אני הייתי מנצל את שירותיו של אותו בית קפה חופשי מסגריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתחדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |