 |
|
 |
||
|
||||
 |
ן תגובתו של הפרופסור אוחנה על האשמת הפלגיאט התקבלה דרך עורך דינו הידוע דרור איילון שייצג את פרופסור אוחנה במשפטיו הקודמים לגבי הטענות כנגדו שהוא טרדן מיני סדרתי של עובדות במקום עבודתו במכון בן גוריון . 1. תגובת עורך הדין הייתה הודעה מאיימת שאני הוא זה שהעתקתי ממאמר גדול של אוחנה שהתפרסם לפני המאמר שלי האם צלבנים אנחנו " שהופיע בגליון "גג " מספר חמש וגם בגרסה מורחבת יותר בתקופון "עיונים בתקומת ישראל ". אלא שמשום מה הוא נימנע מלתת דוגמאות ספציפיות בעניין למרות שהתבקש לפרט ובכתב. . טענתו של עורך הדין שסירב להתייחס לקטעים הספציפיים ( שבכל מקרה אינם מופיעים בשום גרסה של מאמר זה בדפוס ) הייתה ככל הנראה אם הובנה נכון בידי עורכי הדין שלי שמאחר שהעתקתי מאוחנה הוא יכול לעשות כשלו במאמר שלי. ( דהיינו משהו בסגנון "הגונב מהגנב פטור") . 2. טענתו השנייה הייתה שהפרופסור אוחנה אינו גולש כלל ומעולם לא גלש באינטרנט וממילא לא יכול היה להיתקל במאמרי הנ"ל . עם זאת בשיחה נוספת עם עורך דין ליאני הודה עורך הדין איילון שמרשו אכן השתמש במאמר באינטרנט. 3. טענתו השלישית הייתה איומים בהגשת תביעה נגדי על פגיעה בכבודו של אוחנה בהעזתי לפרסם הודעה בעניין באינטרנט. ( עורך הדין אגב מסיבות שאינן ברורות לנו סירב לשלוח את טענותיו אלו בכתב כפי שהתבקש ) . ותגובתי על הטענה הראשונה היא זאת: אכן הייתי מודע למאמריו של אוחנה ( אם כי התחלתי לכתוב את המאמר הגדול עוד לפני שהם יצאו לאור ) בהחלט לא העתקתי מהם שום דבר וגם כשאני מעיין בהם כעת איני רואה שום העתקה. יש רק ציטוטים דומים מאותם המקורות שעוסקים באותם הנושאים. .בכל מקרה הקטעים השנויים במחלוקת בוודאי שאינם נמצאים במאמרים הנ"ל של אוחנה אם זאת ..אם יבואו ויראו לי קטע ספציפי שבבירור מופיע בצורה זהה אצלי ואגיע למסקנה שאכן בוצעה שם העתקה לא הוגנת ממאמרו הנ"ל של פרופסור דוד אוחנה הרי שאודה על כך בפה. מלא ואתן על כך את התנצלותי . . כרגע בכל אופן לא ידוע לי על קטעים כאלו. הודעה ברוח זאת לעורכי הדין של אוחנה לא נענתה עד כה בתגובה. הודעתי לעורכי הדין של הפרופסור דוד אוחנה שאין לי בעיה לפרסם התנצלות בכתב אם רק יראו לי במדוייק קטעים מועתקים ממאמריו של אוחנה אצלי. היצעתי לפרסם ברשת ביחד שני מכתבים מקבילים בנושא אחד שלי ואחד של הפרופסור אוחנה שיודיעו שניהם על צערנו על השימוש הלא הוגן האחד בחומרים של האחר על החשיבות של פירסום המקורות שבהם אתה משתמש אם אתה מעתיק מהם. וזה ישמש לדעתי כתמרור הזהרה בנושא לגבי אנשים אחרים על החשיבות לצטט במדוייק כל מקור שבו משתמשים מאמר בכתב עת או מאמר באינטרנט . הצעה זאת לא התקבלה בשום תגובה. . .תגובת עורך הדין של אוחנה לבקשתי לפרסם הודעת התנצלות על השימוש ללא רשות בקטעים ממאמרי הייתה הודעה על כוונתם להגיש נגדי תביעה על עצם העזתי לפרסם את הדברים האלו כלפי הפרופסור אוחנה . הם סירבו להתייחס להצעותי השונות. אני מוצא את התגובה הזאת מצערת. אפשר היה לסיים את העניין במכתב פשוט באינטרנט שמבהיר את העניין בצורה פשוטה מצידי ומצד מר אוחנה . כפי שהדברים נראים כרגע הפרופסור אוחנה ביצע העתקה של קטע ממאמר שלי באינטרנט ,ולא טרח לתת לו שום קרדיט לא הערת שולים ולא בביבליוגרפיה . ומסרב להתנצל על כך. משל היה זה דבר רגיל ומקובל שמרצה בכיר יעתיק קטע שלם מהאינטרנט עבור ספרו ויציג אותו כפרי מחקרו שלו. . . |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להלן תגובת עו"ד אמציה שצקי על פרשת פרופסור דוד אוחנה : "מאמר, או כל חלק ממנו, הינו "יצירה ספרותית" כהגדרתה בחוק זכות יוצרים התשס"ח-2007 (להלן: "החוק"). מכח החוק לכותב המאמר יש את זכות היוצרים הבלעדית במאמר, והוא, ורק הוא, רשאי להעתיק, לפרסם, לבצע, לשדר ו/או להעמיד את יצירתו, או כל חלק ממנה, לרשות הציבור. החוק אמנם מתיר לכל אחד לעשות שימוש הוגן ביצירה, אך אין בכך בכדי להרשות לכל מאן דהוא להשתמש במאמר כחלק מספר, מבלי לקבל את רשותו של כותב המאמר לכך, או למצער לתת לכותב המאמר קרדיט בשל השימוש ביצירתו. אדם אשר עושה שימוש ביצירה ספרותית של אדם אחר, ללא רשותו של יוצר היצירה הספרותית, עלול להיתבע לדין ולשלם פיצויים ליוצר. " ("אין באמור לעיל בכדי להוות ייעוץ משפטי, ובכל מקרה יש לפנות לעורך דין לשם קבלת ייעוץ משפטי לגופו של כל מקרה".) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון לעכשיו הוגשה תלונה לרקטור אוניברסיטת באר שבע על מה שנראה כפלגיאט של פרופסור דוד אוחנה. מהרקטור היגיעה הודעה שתתבצע חקירה יסודית בנושא. נשאר לראות מה יצא מחקירה זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשי אוניברסיטה באר שבע הסבו את תשומת ליבי שאחרי הכל מופיע בספרו של הפרופסור אוחנה איזכור למאמרי מהאינטרנט ( בהערת שוליים בע' 445 הערה 49 . משום מה ההערה הזאת נשמטה מעיני. וכן אני מתנצל בזה פומבית בפני הפרופסור אוחנה . מאמרי אכן הוזכר בספרו בהערת שוליים. ואם זאת עלי להוסיף ולציין שאינני מבין מדוע הפרופסור אוחנה לא הפנה את תשומת ליבי ותשומת לב עורכי הדין שלי להערה זאת כמלתחילה כאשר כל מה שהיה עליו לעשות פשוט לציין זאת ובכך היה מסיים את העניין מחוץ לרשת במקום לטעון שהוא אינו גולש ומעולם לא גלש באינטרנט ומשום כך לא יכול היה להיתקל במאמר טענה שבדיאבד נראית מוזרה ביותר . כמו כן אין זה מספיק רק לציין שם מאמר באינטרנט אלא ליש לתת אליו קישור מדוייק ויש לציין במדוייק את שם מחברו . כל הימנעות לעשות זאת יוצרת רושם שגוי ומוטעה כאילו באיזו שהיא צורה מחבר מאמר באינטרנט נופל ממחבר ממאמר בדפוס . אני מקווה שבמהדורות הבאות של הספר העניין יתוקן. ושוב אני חוזר על התנצלותי לפני הפרופסור אוחנה . אולם אם אתקל פעם נוספת בחומר שנילקח ממאמרי איפה שהוא ללא ציון שמי אגיש מיידית תביעה כנגדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתנצלות הזאת של"ת. אתה מזכיר את הפרופסור הנכבד בשמו אבל אתה עצמך מסתתר תחת פסוידונים? איפה זה נשמע בכלל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר המדובר פורסם תחת שמו המלא של הכותב: אלי אשד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא צריך לנחש את המגנון של האתר הזה. כשמתנצלים מתנצלים ולא מתעצלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין זה מספיק כלל לציין שם מאמר ושם האתר הכללי באינטרנט יש להקפיד לציין את שם מחברו ואת מיקומו המדוייק ( ולא רק את המיקום של האתר הכללי שבו הוא נמצא) ) ויש להקפיד להכניסם לביבליוגרפיה הכללית בסוף דבר שלא נעשה . מן הראוי להקפיד לשים דגש על כך בהוראות לכללי רישום ביבליוגרפי למרצים .מכאן ואילך . הסיבה לכל המהומה והנזק שנגרם לשמו של הפרופסור אוחנה הייתה שהוא לא טרח כלל לציין את שמי בספר גם אם ציין את האתר ,וכתוצאה לא מצאתי את ההערה הזאת שלו בין מאות ההערות הרבות בספר . מוסר ההשכל לציבור האקדמאי: הקפידו מכאן ואילך לציין את שמותיהם של הכותבים באינטרנט גם בהערות השוליים וגם בביליוגרפיה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והערה נוספת :כל המנעות מלציין את שמי במהדורה הבאה של הספר )השלישית ) תהיה בה עילה לתביעה הן כנגד המחבר והן כנגד ההוצאה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רפרנס למה? לאתר שאולי עוד שנה כבר לא יהיה שם? ב־archive.org המאמר שלך מופיע? והאם גם archive.org יחיה "לנצח"? כזכור המטרה של שם בהערת שוליים אינה רק כדי לתת קרדיט. מטרה יותר חשובה שלה היא כדי לאפשר לקורא לבדוק בעצמו את המקור לעובדות המובאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לטעון שהספר לא יהינגיש בשום ספריה או כתב עת יפסיק להתקיים ולכן לא יהיה נגיש יותר .אין זה משנה .על פי הכללים הביליוגרפיים יש לציין שם אתר ממדוייק ( ולא רק שם אתר כללי ) ולקוות לטוב בעוד שנה שנתיים. כמו גם שם מחבר. אגב מתגובתו של הפרופסור אוחנה לאוניברסיטת באר שבע נראה שהדבר שהרגיז אותו יותר מכל היה זה שלא נתתי לו שום קרדיט במאמר המקורי למרות שהוא פירסם מאמר בנושא הזה שנתיים לפני ומשום כך אולי החליט לנקום ולא לפרסם את שמי כתגובה נאותה. אז הסיבה לאי פרסום שמו במאמר המקורי היא פשוטה. : א. באייל לא נהוג לפרסם ביבליוגרפיה . ב. התחלתי את המחקר למאמר ( שהיה אמור להתפרסם בגיליוןן תכלת של מרכז שלם ולא פורסם לפני שהוא פירסם את מאמרו ולא לקחתי ממנו שום דבר שכבר לא ידעתי עליו ממחקר עצמאי ולא קשור אליו. ואפשר לבדוק זאת בפשטות מספיק להשוות את המאמר שלי עם זה שלו כדי לראות שאין שום קטעים זהים . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכאן מתבקשת השאלה הבאה: האם מותר למאמר אקדמי להסתמך על מאמר באייל? מאמר כזה שלא מציין את מקורותיו? או האם חובה על מפרסם המאמר האקדמי לבסס בצורה עצמאית כל דבר שהוא קרא כאן? אגב, נראה לי שלמען הסרת הספק כדאי שתכתוב הכרזות "רשמיות" כתגובות מטעם המחבר (בצבע חום). הקשר בין "מספר 666" חסר הדואר לבין מחבר המאמר לא ברור במבט ראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אלי אשד בעל המאמר . אגב מעניינות הפנינים מהתשובה ששלח אוחנה לוועדת הבדיקה של האוניברסיטה שבהם הוא מתייחס לאישיותי הצנועה : הוא מאשים אותי בגניבה מלוא החוםניים ממאמרו שגנבתי את כל מאמרו שפירסמתי מאמר המועתק ממאמר שהוא פירסם שנתיים קודם לכן הוא טוען שאני דוגמא לכוחנות שמחפה על יכולת אינטלקטואלית מוגבלת, והפצת ידע שאיננה נאמנה לכללי המדע הבסיסיים.הוא מדגדיר אותי כקברניט ספינת שודדים שאינה מחוייבת לרכושם של אחרים .( האם ספינת השודדים היא "האייל הקורא ") ויש עוד כהנה וכהנה פנינים על אישיותי הצנועה בעיקרון הוא מגדיר אותי כאיום מסוכן על עולם האקדמיה כולו וכמי שמשתמש נגדו בלשון ביבים . לגבי טענותיו שאני העתקתי מהמאמר שלו אלו דברי הבל. כאמור השוואה פשוטה תספיק להראות שזה אינו נכון החלק הראשון של המאמר אינו קשור כלל למאמרו. מהחלק השני זה הוא העתיק במו ידיו .ומההחלק השלישי שנינו עוסקים בחומרים זהים אבל אין העתקה. אם זאת סביר לךהניח שבמשך שנים הוא קרא את המאמר באייל ,עקב אחרי התגובות וראה ששמו ושם מאמרו אינו מוזכר בשום מקום והעלבון המצטבר שמן הסתם התחזק מקריאה לקריאה פעל את פעולתו כשהקפיד כ"נקמה" למחוק את שמי מספרו .אפשר לנחש שהוא ראה את עצמו כעושה דין צדק "אני נוקם באשד המנוול הגנב שלא הזכיר את שמי במאמרו הגונב מהגנב פטור ". אז אם יש לי יכולת אינטלקטואלית מוגבלת כל כך אז מדוע מדוע מדוע הוא העתיק ממני קטעים שלמים ? האם מישהו יכול להסביר זאת ? העתיק ממני קטע שלם שבו שם הסופר מחבר הקומיקס זיגלמון היה מאויית שגוי אבל הוא כל כך סמך עלי שלא טרח לבדוק זאת? לא לבדוק את מה שאדם בעל יכולת אינטלקטואלית מוגבלת כל כך כותב ? כמו כן אין לשכוח האיש אמר משהו שאינו מדוייק לעורך הדין שלו עצמו כאשר טען בתחילה שאינו גולש כלל באינטרנט ומעולם לא גלש . אין להעלות על הדעת שעורך הדין דרור איילון היה אומר משהו כזה לעורכי הדין שלי אם לא היה מקבל מידע כזה ממרשו . אז מדוע מרשו העביר לו מידע כזה כשלא היה צורך בכך? מאחר ששם האתר אכן מוזכר באחת ההערות ומספיק היה להצביע על כך עבור עורך הדין ובכך היה נפתר העניין . . אני מנחש שהוא ברגע הראשון פשוט שכח שאכן הזכיר את האתר באחת ההערות בספר ומתוך תחושת בלבול ואשמה חבויה ( הוא יודע היטב שהוא עשה משהו לא ראוי ) הכחיש לפני עורך דינו שהוא אי פעם גלש.רק בדיאבד התברר לו שההכחשה הייתה מיותרת. ולשאלתך צפריר נראה לי שפרופסור אוחנה עצמו כבר הראה שלדעתו אין צורך לבסס בצורה עצמאית משהו שמופיע באתר אינטרנט אפשר להעתיק אותו כמו שהוא . ואם פרופסור באוניברסיטה קובע דבר כזה מי אנחנו בעלי הכישורים האינטלקטוארליים המוגבלים שטובים רק כדי להעתיק מהם ולמחוק את שמם שנתווכח עימו ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום להמשיך לאיים ולכלך אני מציע לך להפסיק את שרשרת התגובות הזו ולהגיד תודה שלא תובעים אותך על הוצאת דיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה קשור במקרה לפרופסור אוחנה ? אם כן הוא אנא הודע לו כי אם אתבע לדין על תביעת דיבה כי אז אתבע מיידית בתביעה נגדית את הפרופסור היקר על פלגיאט מהאינטרנט והפרת זכויות יוצרים חמורה. וזה אינו איום זאת הבטחה. ובהזדמנות חגיגית זאת אטרח ואפרסם את כל סיפור הפרשה ברשת גם באנגלית וגם בצרפתית ( ואולי גם בגרמנית ובספרדית ) במגוון של אתרים שונים מהעולםפ למען ידעו בעולם האקדמאי מה קורה בענייני הפרת זכויות יוצרים מהאינטרנט בישראל. ואני חוזר ואומר אם העניין עוד לא הובן : אם לא יפורםס שמי במהדורה הבאה של הספר השליישת תהיה בכך עילה לתביעה הן נגד המחבר פרופסור דוד אוחנה והן נגד הוצאה כתר =מכון הרטמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסופר עודד בצר חיבר שתי יצירותספרות הקשורות בנושא הצלבנים : הסיפור "גבעת הערוצים" המתאר גילוי של יומן של אביר צלבני שמבצרו עומד ליפול בידי הערבים ואת"המסע המופלא במנהרת הזמן" ספר המתאר את מסעם של כמה נערים ישראלים מודרניים של שנות השבעים אל התקופה הצלבנית ועזרתם לצלבנים במאבק כנגד המוסלמים. וביצירות אלו הראה כלפי הצלבנים יחס יותר סימפטי ממה שקיבלו עד אז בספרות העברית. ראו מנהרת הזמן של רמת אילן |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |