|
||||
|
||||
אם רוב האזרחים חושב שחוק גיוס חובה אינו במקום הרשות בידם לעשות מעשה, אם מיעוט האזרחים חושב שחוק גיוס חובה אינו במקום, הרשות היחידה שלהם היא ללכת לכלא... "השאלה מי הם הרוב..." ואת טוענת שבצה"ל הרוב חכם?! "מה שעובד בארה"ב - לא בהכרח יעבוד כאן." ומצד שני מה שעובד בארה"ב - לא בהכרח לא יעבוד כאן. אז מה, אנחנו עם סגולה, ששונה מכל העמים, ומה שעובד בשאר העולם לא יעבוד אצלינו, בגלל שהפיזיקה שלנו שונה משל אחרים? "ואל תשכח שלארה"ב יש מספיק אוכלוסין בכדי לקיים צבא מקצועי" גם לישראל, זה רק יעלה יותר, אבל זה עולה יותר גם עכשיו. "ומספיק ריחוק מאיומים על מנת שבפרוץ מלחמה רצינית יהיה מספיק זמן לגיוס חובה ואימון המגוייסים" תזכירי לי, מה המרחק בין קובה לארה"ב? ובין קנדה לארה"ב? בין מקסיקו לארה"ב? ומה המרחק בין טוניס לישראל? בין עיראק לישראל? בין איראן לישראל? |
|
||||
|
||||
אני לא מכירה מספיק חיילים אמריקאים כדי להשוות. בגיוס גורף, חזקה על אחוז מסויים מהחיילים שיהיו לא-טיפשים. לא עושים נסיונות בקיום של מדינה. בטח שלא בשם "זכויות" אי-הגיוס של כמה אנשים שלא חפצים בזה. אם המצב כרגע מתפקד - דיינו בזה. אחרי שיהיה שלום במשך 60 שנה, ולא מלחמה בהפסקות במשך 60 שנה, נוכל לדבר. איזה סכסוך יש בין קנדה לארה"ב? ומה הסבירות של פלישה בימינו אלה מכיוון מקסיקו? זה שיש על ישראל כמה איומים קיומיים רחוקים, לא סותר את זה שיש עליה כמה קרובים יותר. ושטח הרבה יותר קטן שיוכל להכבש בתוך ימים. |
|
||||
|
||||
"בגיוס גורף, חזקה על אחוז מסויים מהחיילים שיהיו לא-טיפשים" ובגיוס לא גורס, חזקה על הגוף המגייס שיוכל לקבוע איזה אחוז מהחיילים יהיו לא טפשים. נשמע לי יותר טוב. "לא עושים נסיונות בקיום של מדינה בטח שלא בשם "זכויות"..." אני כותב תחת הנחת היסוד שתפקידה של המדינה הוא לקיים זכויות, אני מבין שאת לא מקבלת את ההנחה הזאת, ומחזיקה בהנחה הפוכה (שבין קיומה של המדינה לזכויות אזרחיה הבחירה צריכה להיות בראשון). אני לא רואה איך אפשר לגשר על פער כזה. קנדה כבר הספיקה לשרוף את וושינגטון, מקסיקו נלחמה כבר כמה פעמים נגד ארה"ב, קובה (שכחת את קובה) הכניסה פעם טילים גרעיניים לשטחה. איזה איומים *קיומיים* קרובים יש לישראל? ירדן? מצרים? סוריה? לבנון? עזה? הגדה? קפריסין? |
|
||||
|
||||
באוף טופיק מסויים ( סליחה) אני רוצה להתייחס לביטוי "איום קיומי". הרבה פעמים אנו שומעים ש X הוא איום, אבל לא איום קיומי. למשל, החיזבאללה לא נחשב איום קיומי, לפחות עד לפני כשנתיים. ירי הקאסמים אינו איום קיומי, והמחבלים המתאבדים אינם איום קיומי. אני לא יודע מתי איום עובר מסתם איום לאיום קיומי. במקרים מסויימים, איומים הם לא קיומיים בדיוק משום שהמדינה מחזיקה צבא בסדר גודל מסויים, או מחזיקה שטח מסויים. |
|
||||
|
||||
בשביל שקסאמים, קטיושות או מחבלים מתאבדים יהפכו לאיום קיומי הם צריכים להרוג הרבה אנשים (נגיד, אם יהרגו 40% מאזרחי המדינה, אפשר להגיד שמדובר בסכנה קיומית), אני לא חושב שזה סביר במיוחד בלי קשר לגודל הצבא. (מצד שני, יכול להיות שמספיק אנשים ישתכנעו ששלוש ההרוגים של אתמול הם "סכנה קיומית", ויחליטו לשנות את המדינה ולהפוך אותה לדיקטטורה נוספת, ואז זה כן "סכנה קיומית" אבל מסוג אחר, ולא מהחמאס או מהחיזבאללה, אלא מישראלים שכל כך חרדים למדינה עד שהם שכחו למה היא קמה, ולכן ישמידו אותה, את המהות שלה, בשביל לשמור "עליה". זה נשמע לי הרבה יותר סביר ומסוכן מכל השכנים שלנו ביחד) |
|
||||
|
||||
נשמע הרבה יותר מסוכן מכל השכנים ביחד - כן, בהחלט. יותר סביר? - אתה רומז שיכולה להצטבר אצלנו מסה קריטית של מטורפים כאלה? נקווה שלא. |
|
||||
|
||||
אני רומז שאני לא משוכנע שאין אצלנו כבר עכשיו מאסה קריטים של אנשים (שאני לא חושב שהם מטורפים) כאלה. |
|
||||
|
||||
ההגדרה שלך לאיום קיומי היא תמוהה קצת; אתה נשמע כמו מי שאומר "איום קיומי זה רק אם פוגעים לי בלב או במוח, אבל אם סתם מוציאים לי עין או קוטעים לי יד זה לא איום קיומי". מבחינתך אפילו מיליון הרוגים הם עוד לא איום קיומי (בסה"כ 15% עלובים). אתה טועה; מדינה קיימת לא רק כדי לתת זכויות אדם לאזרחיה אלא גם (ואולי קודם כל) כדי להגן על הזכות שלהם לחיים. לכן, איום קיומי על מיליון תושבים הוא איום קיומי על המדינה. אתה זוכר, אגב, מה היה כאן בתקופה הקשה של הפיגועים ב-2002? עד כמה אנשים התהלכו שפופים, כמה עסקים נסגרו וכן הלאה? בסך הכל בפיגועים בימים ההם נהרגו אזרחים במספרים לא גדולים במיוחד - לא שונים מהותית ממספר ההרוגים בתאונות דרכים באותו פרק זמן, נניח. אילו במקום מאתיים או שלוש מאות הרוגים היו נהרגים אז עשרת אלפים איש (משהו כמו 0.15% מהאוכלוסיה) מי שהיה מסוגל היה מסתלק מפה - ומי שהיה מסוגל הם העשירים והמשכילים. זה סוג של תהליך שעלול בהחלט להביא להתמוטטות מוחלטת של המדינה. |
|
||||
|
||||
מה שהוא אמר. |
|
||||
|
||||
כשאני אומר "איום קיומי" אני מתכוון לאיום על הקיום (ולכן, המילה "קיומי"), זה לא שכל איום אחר הוא לא רציני או מפחיד, אבל לא כל איום רציני או מפחיד הוא "קיומי". אם האלמוני התכוון לפירוש אחר (שאני לא מכיר) אז טעיתי בקריאה שלו, ויש לקרוא את התגובות שלי תחת ההסבר הזה. אז כן, איום על היד, על הרגל או על העין הוא לא איום קיומי, איום על הראש, על הלב או על מערכת הנשימה הוא קיומי. כי בלי יד, עין או רגל אני אמשיך להתקיים, בלי ראש, לב או מערכת נשימה אני לא אתקיים. וכן, מליון הרוגים זה נורא ואיום, אבל זה לא איום קיומי. המשפט "מדינה קיימת לא רק כדי לתת זכויות אדם לאזרחיה אלא גם (ואולי קודם כל) כדי להגן על הזכות שלהם לחיים." לא מובן בעיני, איפה אתה מוצא שלילה בין חלקיו (כמו שה"לא רק ... אלא גם..." מרמז)? אני חושב שהתכוונת לכתוב "מדינה קיימת כדי לתת זכויות אדם לאזרחיה כולל (ואולי קודם כל) הזכות שלהם לחיים" לא? למה מתייחס ה"לכן" בתחילת המשפט "לכן, איום קיומי על מיליון תושבים הוא איום קיומי על המדינה"? אני זוכר את 2002, ועל זה חשבתי כשכתבתי את מה שכתבתי בסוגריים. |
|
||||
|
||||
כן, אני יודע שאתה נוהג לפרש דברים במובן המילולי הצר ביותר שניתן לייחס להם. זה לא חדש, וידעתי את זה היטב כשכתבתי. אבל הענין הוא לא אם האיום הזה יחסל אותי או לא; הענין הוא האם זה איום שאני צריך להיות מסוגל להגיב כלפיו באותה מידה של חומרה. אם, למשל, יתקרב אלי מישהו במטרה לא להרוג אותי אלא לעקור לי עין, מבחינתי התגובה למצב כזה צריכה להיות זהה ברמתה למצב שבו הוא מנסה להרוג אותי; כלומר, אם אין דרך לעצור אותו בלי אלימות לגיטימי להפעיל אלימות עד כדי הריגת האיש הזה אם הדבר הכרחי. אדם שיגיד לי שהוא מוכן במצב כזה לוותר על העין שלו אם הברירה היא להרוג את השני ייראה בעיני תמוה ולא מוסרי. אגב, קצת תמוהה בעיני גם ההנחה שאתה מניח בקלילות כאילו המדינה תמשיך להתקיים למרות מיליון הרוגים. אם היה נהרג כאן כל אדם שביעי היית מעז להשאר כאן? לגדל כאן ילדים? לגבי זכויות האדם, ובכן, המממ... כמדומה, זכור לי שאייל כלשהו, באחד הדיונים בינינו, קבע שהוא מוכן לאמץ את מה שאמר פעם השופט חשין על אהרן ברק - שמצדו שיתפוצצו ארבעים-חמישים איש, העיקר שתהיינה זכויות אדם. מי היה האייל הזה? רגע... סמילי, סיימלי, משהו כזה. אם אתה מכיר במקרה את האייל הזה תשאל אותו, הוא יסביר לך בדיוק את הקונפליקט שקיים לפעמים בין זכויות אדם לבין הזכות לחיים. |
|
||||
|
||||
"אם, למשל, יתקרב אלי מישהו במטרה לא להרוג אותי אלא לעקור לי עין, מבחינתי התגובה למצב כזה צריכה להיות זהה ברמתה למצב שבו הוא מנסה להרוג אותי" אולי אתה צודק, בכלל לא התייחסתי לעניין התגובה לאיום קיומי מול התגובה לאיום לא קיומי. עדיין, אין סיבה לקרוא לאיום שהוא לא איום קיומי "איום קיומי". זה בכלל לא קשור ל"פירוש דברים במובן הצר שלהם", זה קשור להיסטריה שרואה כל דבר במשקפיים הצרות של "איום קיומי", ולא מסוגלת להבחין בדקויות בכל מה שנוגע לתחומים מסויימים. אז אני לא חושב שיש על ישראל איום קיומי אני גם לא חושב שיש על ארה"ב איום קיומי אני כן חושב שיש איומים אמיתיים על שתיהן, והרבה מהאנשים שמתגוררים בישראל רואים כל איום על מדינתם כאיום קיומי בלי סיבה מוצדקת. "אם היה נהרג כאן כל אדם שביעי היית מעז להשאר כאן?" תלוי באפשרויות שעומדות בפני, אבל אני לא דוגמא. אין, לדעתי, קונפליקט בין זכויות אדם לבין הזכות לחיים, הזכות לחיים היא חלק מזכויות האדם. יש, לפעמים, ואולי לזה התכוונת, קונפליקט בין זכות אדם אחת לזכות אדם אחרת (או, בהכללה, בין שתי קבוצות זרות של זכויות, אבל איך יכול להיות קונפליקט בין שתי קבוצות שיש להם איברים משותפים?). |
|
||||
|
||||
הקונפליקט אינו בין זכויות אדם לבין הזכות לחיים, אלא בין זכויות אדם אחד לבין הזכות לחיים של אדם אחר. |
|
||||
|
||||
אתה חושב שלזה התכוון תשע נשמות? |
|
||||
|
||||
כן. אבל אם מה שמעניין אותך זה לא מה אני חושב, אלא למה התכוון תשע נשמות, למה שלא תשאל אותו? |
|
||||
|
||||
בסדר. תשע נשמות, לזה התכוונת? |
|
||||
|
||||
אכן כן. |
|
||||
|
||||
אם איום הוא חמור מבחינתי כמו איום קיומי (גם אם יתכן שהוא לא מאיים על עצם הקיום) אז אני צריך להתיחס אליו באותו אופן, כלומר להכין את הצבא בהתאם ולנקוט בכל מיני פעולות למניעת התרחשותו. . אם אתה מעדיף, אפשר מצדי להגדיר "איום חמור" שיכיל את כלל האיומים הקיומיים יחד עם איומים חמורים כמו הרג של אלפי אזרחים, מתקפה כימית סורית וכוכב נולד 9. זה יסיר את העומס המיותר מהמלים "איום קיומי", אבל לא יעזור לך לעצם הענין כיוון שבני אדם יסתכלו על "האיום החמור" באותה מידה של חרדה בה הם מיחסים כעת ל-"איום הקיומי". אגב, אתה לא תחשוב שיש איום קיומי על ישראל גם אם יהיה נשק גרעיני בידיה של מדינה שהנשיא שלה קובע השכם והערב שיש למחוק את ישראל מהמפה? בתגובה 387755 כתבת: "כולנו מוכנים לשלם בחיי אדם בשביל חרותנו, ו-50 אנשים בשנה זה ממש מחיר זעום (באוכלוסיה של שש מליון). בשורה התחתונה, ההשפעה של מחיר כזה על תוחלת החיים של כולנו היא ממש נמוכה, ואם נוסיף לחישוב את העלייה בתוחלת החיים שנובעת בדרך כלל מחיים במדינה עם זכויות, הרי שהרווחנו (ואם לא, אז לא, עדיין, זה מחירה של החירות).." זה נראה לי קונפליקט מובהק, גם אם אתה פוטר את המחיר כזול בהינף יד. |
|
||||
|
||||
לפני שנמשיך, יש לי תחושה שאתה נובח (ולא, אני לא קורא לך כלב) על העץ הלא נכון. קראת את תגובה 483097 אגב, לא יודע. זה תלוי בכמה נשק גרעיני זה נשק גרעיני, וכמה יש קשר בין ההצהרות למעשים של אותו נשיא. בכל מקרה, זה משנה לצורך העניין (או לצורך עניין כלשהו בכלל)? זה נראה לי כקונפליקט אבל קונפליקט בין החירות לבין הזכות לחיים, ולא קונפליקט בין הזכות לחיים לזכויות אדם. |
|
||||
|
||||
רוב האנשים מסווגים תחת המלים "איום קיומי" את מה שאתה קראת לו "איום אמיתי" ואני קראתי לו "איום חמור". לך זה מפריע; אתה סבור שזה גורם להם לראות כל איום קטן כהרה גורל. יתכן שאתה צודק, אבל מה שאני אומר הוא שאם היית מחליף את המינוח המקובל ל-"איום אמיתי" או "איום חמור" לא היית מרוויח כלום כיוון שאותם אנשים היו מתיחסים באותו אופן לאיום תחת המינוח החדש. זה לא מאד משנה. אני רק מנסה להבין באיזו סיטואציה גם אתה תסכים שקיים איום קיומי על המדינה. שם דובר על זכויות (זה היה בהתיחסות לאמירה של חשין על ברק שמצדו שיתפוצצו, העיקר שתהיינה זכויות אדם). |
|
||||
|
||||
רוב האנשים יודעים עברית ויודעים להבדיל בין ''קיומי'' ל''חמור'' לא פחות טוב ממני וממך. האלמונית בחרה ב''קיומי'' בכוונה, והבדילה אותו מהאיומים שעומדים בפני ארה''ב שלטענתה, אינם קיומיים. אני מאמין שהיא יודעת מה זה ''קיומי'' כמוני וכמוך. הרי אין ספק שגם ארה''ב עומדת בפני איומים חמורים. אבל אם נעצום את העיניים חזק חזק, אז אולי נצליח לשכנע את עצמנו שאנחנו עומדים מעל הזמן וההיסטוריה, ונוכל לקרוא לאיומים שלנו ''קיומיים'' ולשלהם ''חמורים'' ולהצדיק בזה את כל מה שנרצה. רוצה לומר, אם האלמונית הייתה מחליפה את ה''איום הקיומי'' ב''איום חמור'' היא לא הייתה מגיעה לניגוד אליו היא שאפה. אם יהיה צבא שיעמוד לפני כיבושה, אם היא תהיה על סף פשיטת רגל, אם היא תעמוד על סף מהפכה (או מהפך קיצוני, שישנה את ערכיה מהיסוד), אם היא תעמוד לפני פיצול, אם היא תעמוד לפני איחוד. בטח יש עוד כמה, בסופו של דבר לא המצאנו את ההיסטוריה, מדינות חדלו להתקיים גם לפנינו, ואפשר לבדוק ולראות מה גרם לזה. אז חשין אמר שטות ואני לא קראתי אותה בתשומת לב מספיקה... |
|
||||
|
||||
אני לא משוכנע שרוב האנשים משתמשים ב-"קיומי" במשמעות החמורה שאתה מייחס לו; לדעתי הם משתמשים בו במשמעות דומה למה שאני קראתי "חמור". מה לעשות,בעיני רוב האנשים אין הבדל מהותי בין מתקפה שקוטלת שבע מאות אלף איש לכזו שקוטלת שלושה מיליון. האיומים שארה"ב עומדת בפניהם הם הרבה פחות חמורים משלנו. היא לא נמצאת תחת איום כלשהו מצד שכנותיה ואף אחד לא מדבר על מחיקתה מהמפה. ואתה חושב שאם שבע מאות אלף תושבי גוש דן ייהרגו ויחד איתם יפסיקו לתפקד כל הבנקים וההנהלות של כמעט כל החברות הגדולות במשק המדינה לא תגיע לסף פשיטת רגל? אם כך אז אני מציע לגופי הדירוג הבינלאומיים לתת לישראל דירוג AAAAAAA+++++++. |
|
||||
|
||||
אתה מכיר משמעות אחרת? אתה באמת משתמש במילה חמור במקום קיומי? "איומים שארה"ב עומדת בפניהם הם הרבה פחות חמורים משלנו" הרבה פחות? אתה בטוח? על סמך מה? "היא לא נמצאת תחת איום כלשהו מצד שכנותיה ואף אחד לא מדבר על מחיקתה מהמפה" היא כן נמצאת תחת איום של שכנותיה, וכמעט כל מי שמדבר על מחיקתנו מהמפה מדבר גם על מחיקתם (יחד עם עוד כמה שלא מדברים עלינו בכלל). גם בלי גוש דן, כולל כל החברות בו, המצב הכלכלי של ישראל טוב משל סוריה. אם זה נקרא בעינך איום קיומי, אז סוריה, כנראה, כבר לא קיימת (ואז, בעצם, פתרנו את הבעיה שלך, לא?). |
|
||||
|
||||
עם כל הכבוד, קצת יותר קשה למחוק את ארה''ב מהמפה מאשר למחוק אותנו. ועם כל הכבוד, שוב - המצב הכלכלי של ישראל אחרי שכל אוכלוסיית גוש דן נמחקה, כולל השלכות שאתה לא חושב עליהן כלל, יהיה הרבה יותר גרוע משל סוריה. |
|
||||
|
||||
עם כל הכבוד, סוף סוף הצלחתי לשכנע את תשע נשמות לעבור מדיון על איומים חמורים לדיון על איומים קיומיים, אתה באמת רוצה לחזור לדון על איך מוחקים מדינה מהמפה? ועם כל הכבוד, השמדת *כל גוש דן* היא הרבה יותר מ700,000 הרוגים, ועקב מגבלות אנושיות, אני לא יכול להתייחס להשלכות של דברים שאני לא חושב עליהם... |
|
||||
|
||||
אני טוען שהאיומים על ארה"ב הם פחות חמורים על סמך העובדה שארה"ב היא לא אי בתוך ים עוין שגודלו בשטח, אוכלוסיה ותל"ג עולה עליה עשרות מונים ורובו מצוי איתה ביחסי מלחמה מאז קמה. אם אתה רוצה אז גם על סמך הפרופורציות בין מספרי ההרוגים האמריקאים מפעילות עוינת בעשורים האחרונים לבין גודל אוכלוסיית ארה"ב לעומת המספרים המקבילים אצלנו. איזה איום קיים על ארה"ב מצד שכנותיה? קנדה טוענת שארה"ב היא שטח קנדי מאז ומעולם ואם הטריטוריה לא תוחזר לה אז מה שנלקח בכוח ישוחרר בכוח? מקסיקו סבורה שעל פי עקרונות הקתוליות ארה"ב היא חלק מדאר-אל-אפיפיור ואסור לה להשאר בידי הכופרים הפרוטסטנטים, ולכל הפחות עליה להחזיר לבתיהם בכל רחבי ארה"ב מאתיים מיליון מקסיקנים החיים במחנות פליטים? לא שמעתי את נשיא איראן מדבר על מחיקת ארה"ב מהמפה. גם בימים בהם מנהיגי מדינות ערב התחרו אלה באלה בקריאות להשלכתנו לים הם לא איימו למחוק את ארה"ב. גם באמנת החמאס אין קריאה למחוק את ארה"ב. מעבר לכך, העוצמה האמריקאית הופכת קריאות למחיקת ארה"ב לדיבורים ריקים, אלא אם הן באות מצד מעצמת על כמו ברה"מ עליה השלום; לעומת זאת מחיקתה של ישראל היא אופציה ריאלית הרבה יותר, וממילא האיום עליה גדול יותר. המצב הכלכלי של ישראל בלי גוש דן הוא אולי טוב יותר משל סוריה *אם המערכות מתפקדות*; בלי שרותי בנקאות, קווי תקשורת, וכיו"ב יתר המשק הישראלי לא יוכל לתפקד, ומצבו יהיה גרוע משל סוריה מהר מאד. חוץ מזה, ישראל ניצבת תחת איום מתמיד שהחלשות משמעותית שלה יחסית למצבה הנוכחי תזמין מתקפות. |
|
||||
|
||||
אם אנחנו מדברים על איום על הקיום, יש מקום להתייחס לגודל היחסי של האוכלוסיה שנמצאת בסכנה. אבל, אם ירדנו מהדיון הזה, ועכשו אנחנו מדברים על החומרה של הדיון, אז אני לא מבין למה 700,000 אמריקאים זה חמור פחות מ-700,000 ישראלים. קובה, למשל, ניסתה להכניס טילים גרעיניים הרבה לפני שאיראן חלמה על זה. "לא שמעתי את נשיא איראן מדבר על מחיקת ארה"ב מהמפה" ואיך היית מפרש אחרת את הכינוי "השטן הגדול"? שטן? "מעבר לכך, העוצמה האמריקאית הופכת קריאות למחיקת ארה"ב לדיבורים ריקים" *העוצמה האמריקאית*? אתה בטוח שכתבת את זה? הרי לפני רגע נטען כאן שמדובר על צבא כושל שלא מסוגל לנצח זבוב.. "המצב הכלכלי של ישראל בלי גוש דן הוא אולי טוב יותר משל סוריה *אם המערכות מתפקדות*" ואתה טוען שהמערכות בחיפה וירושלים יפסיקו לתפקד במקום לתפקד בתפוקה כפולה?! |
|
||||
|
||||
בהתייחסות לארה"ב כאל "שטן גדול", אין בכדי איום על קיומה. ואף אחד לא מבטיח שאם המערכות בגוש דן יפסיקו לתפקד, המערכות תפוקתן של המערכות האחרות תגדל. אם יד ימין שלך תכרת, יד שמאל שלך תתחיל לעבוד, מיד, בפי-שתיים מהירות? |
|
||||
|
||||
"בהתייחסות לארה"ב כאל "שטן גדול", אין בכדי איום על קיומה." מה הקשר? "ואף אחד לא מבטיח שאם המערכות בגוש דן יפסיקו לתפקד, המערכות תפוקתן של המערכות האחרות תגדל." אנחנו מדברים עלינו, הישראלים. אם את תשמעי שהמערכות בגוש דן הפסיקו לתפקד לא תעשי ככל יכולתך על מנת שהמערכת במקום בו את חייה תתפקד טוב יותר? לא תעשי ככל יכולתך לעזור להחזיר את המערכות האפשריות לתפקוד מלא? סביר שכן, אבל אם לא, את הטענות על כך תפני לעצמך (ובהכללה לישראלים). |
|
||||
|
||||
כמדומני טענת ""לא שמעתי את נשיא איראן מדבר על מחיקת ארה"ב מהמפה" ואיך היית מפרש אחרת את הכינוי "השטן הגדול"? שטן?" ואני טוענת, שאין בכינוי "השטן הגדול" בכדי להעיד על שאיפות אירניות להשמיד את ארה"ב. ובכן, זה הקשר. |
|
||||
|
||||
לא יודע עלייך, אבל כשאני חושב על מישהו שהוא שטן אני בהחלט שואף לבטל אותו. (למעלה טענת שאין בזה איום, וזה אולי נכון, רק שזה לא קשור) |
|
||||
|
||||
*כל* מי שאתה חושב שהוא שטן? |
|
||||
|
||||
כן, בוודאי, למה שארצה ששטנים ימשיכו להתקיים? |
|
||||
|
||||
ודאי שזה קשור, הרי ניסית לטעון שארה"ב מאוימת. תגובה 483386: "לא שמעתי את נשיא איראן מדבר על מחיקת ארה"ב מהמפה" ואיך היית מפרש אחרת את הכינוי "השטן הגדול"? שטן? |
|
||||
|
||||
ניסיתי לטעון, טענתי, ולמיטב הבנתי הראתי את נכונות הטענה שלי, שמדברים גם על ביטולה של ארצות הברית ולא רק על ביטולה של ישראל. |
|
||||
|
||||
ונועה השיבה לך שכינויי שטן למיניהם לא מהווים עדות לאיום על ארה"ב. עכשיו תאמר לי שיש הבדל בין לאיים על מדינה לבין לשאוף לביטולה? |
|
||||
|
||||
לא, אני אומר שאם אין הבדל אז על שתיהן יש איום, ואם יש הבדל, אז זה נושא אחר. בכל מקרה, לגבי הסעיף הנקודתי הזה, של דיבור על ביטול, אין הבדל. |
|
||||
|
||||
אז למה לעזאזל שאלת "מה הקשר"? יכולת פשוט לומר שראיית המציאות שלך שונה ושבעיניך נאומי סרק של פנאטים שיעיים על שטן גדול ושטן קטן הם איום ממשי בדיוק כמו האיומים על ישראל ולגמור בזה את העניין. במחשבה שנייה, עזוב. נואשתי כבר. המערכת מוזמנת למחוק את הפתילון שהודעתי יצרה כאן, הוא חסר תכלית בעליל. |
|
||||
|
||||
יכולתי פשוט לומר ש"ראיית המציאות שלי..." אבל, משום מה, אני מעדיף לכתוב את מה שאני חושב. סליחה. שאלתי מה הקשר בגלל שרציתי להבין מה הקשר. אני חייב להודות שאני לא מבין מה רע בזה. אישית אני מעדיף לקרוא דיונים בהם יש קשר בין הודעה אחת לשניה, להבדיל מדיונים בהם כל אחד כותב על משהו אחר. אני מוצא את זה יותר מעניין. האם אני במיעוט? |
|
||||
|
||||
לא לא, בזה אינך במיעוט. אתה במיעוט רק בין אלה שזו העדפתם ובכל זאת הם לא נוהגים לפיה. |
|
||||
|
||||
למה אתה חושב? אם תקרא את נאומי בוש לאחר נובמבר 01 תראה שרוח הדיבורים על ציר הרשע נושקת להגדרות שטניות. ארה"ב רוצה לחסל את מישטר האייטולות כבר מאז שהוא קם -בעיקר בגלל שהעז לקום. יצירת מערכת תעמולה המציירת את היריב כשטן, איננה המצאה איראנית. |
|
||||
|
||||
ברה"מ ניסתה להכניס לקובה טילים גרעיניים לפני 45 שנה. אנחנו מדברים על המציאות היום, כמדומני. אולי תספר לי מי מנסה היום להכניס לקובה טילים כאלה, ואז אני אסכים איתך שהוא מאיים על ארה"ב. את הכינוי שטן אני מפרש ככינוי המבטא את שנאתו של נשיא איראן לארה"ב. כאשר בוש קורא לסוריה, קובה, לוב וצפון קוריאה "ציר הרשע" הוא לא מתכוון להעלים את המדינות האלה מהמפה, וכך גם כאן. תראה לי איפה *אני* טענתי שמדובר על צבא כושל ואז יהיה על מה לדבר (אגב, בשום מקום לא נטען מה שאתה אומר - גם ע"י מגיבים אחרים. לכל היותר נטען שלא היו לו לאחרונה הצלחות מרשימות - מה שנכון). בוודאי תפסקנה לתפקד. אם תמחק את ההנהלות של כל החברות הגדולות (שרובן יושבות בתל אביב); אם תמחק מערכות שלמות (כמו הבנקאות) ותשתיות מרכזיות (כמו מסוף הפצת הדלק המרכזי); אם תעלים מהשטח את קבוצת הצרכנים הגדולה והעשירה בארץ - אז המערכות יפעלו בתפוקה כפולה? תשמע, חבל שאתה באמת לא עורך דין, הייתי ממליץ למנות אותך לתפקיד במשרד המשפטים - היית יכול להחליף שם את ההיא שהגישה פעם חוות דעת ש-"המתלונן רק הרוויח ממות אשתו". |
|
||||
|
||||
הממשל בקובה היום הוא אותו ממשל (טוב, כמעט אותו ממשל, ולפני שלוש שנים זה היה אותו ממשל) שרצה להכניס טילים גרעיניים. "כאשר בוש קורא לסוריה, קובה, לוב וצפון קוריאה "ציר הרשע" הוא לא מתכוון להעלים את המדינות האלה מהמפה, וכך גם כאן" בוודאי שכן, לא בתור תוכנית פעולה אקטיבית, אבל לא על זה שאלת אותי. "תראה לי איפה *אני* טענתי שמדובר על צבא כושל ואז יהיה על מה לדבר" אתה לא כתבת את זה, אבל משום מה היתה לי הרגשה שאני היחיד שלא מסכים עם הטענה הזאת (ואם כל שאר הטענות, חלקן לדעתי מופרעות לחלוטין, שעלו כאן). יהיה מאד נחמד לדעת שמישהו אחר מסכים איתי במשהו. כן, המערכות יפעלו בתפוקה כפולה, בגלל שהמערכות בנויות מבני אדם, ובני אדם יודעים להפיק מעצמם תפוקה כפולה כשצריך וכשהם רוצים. |
|
||||
|
||||
הממשל בקובה מעולם לא רצה להכניס לשם טילים גרעיניים. ברית המועצות רצתה לעשות זאת, וקסטרו נאלץ להסכים. בהערת אגב כדאי לציין שארה"ב ניסתה עוד לפני כן להתנקש בקסטרו בשלל דרכים ואילו קובה לא ניסתה להתנקש בנשיא ארה"ב ואף לא ארגנה פלישה לארה"ב במטרה להפיל את השלטון בה. לכן האיום הקיומי נשקף מצד ארה"ב לקובה ולא להפך. לא נכון. הוא רוצה להשיג מהן דברים מסוימים. כך למשל לוב וצפון קוריאה שינו את מדיניותן, וארה"ב הפסיקה להתיחס אליהן באופן הזה. אם אני לא כתבתי אל תתווכח איתי על זה. מספיק לי מה שאתה מתווכח איתי על מה שאני כן כותב. צריך ורוצים זה נחמד; השאלה מה *אפשר*. אם אין אספקה של דלק מכוניות לא יסעו. אם אין אספקה של כסף חברות לא תפעלנה. גם למוטיבציה יש מגבלות. מעבר לכך, אני כלל לא בטוח שבמצב של קטסטרופה אנשים יתנהגו באופן שמיועד לתת את המקסימום לכלל ולא באופן שמיועד להציל את עצמם ואת הקרובים להם ביותר. |
|
||||
|
||||
הממשל בקובה לא "נאלץ להסכים" הוא היה יכול לפרק את הברית עם ברה"מ, ולהכנס לברית עם ארה"ב. אני מבטיח לך שגם אם ישראל תשנה את מדיניותה (למשל, תפסיק להיות יהודית, ותהפוך להיות מדינה מוסלמית) נשיא איראן לא ינסה להשמיד אותה. (ולא, אני לא חושב שישראל צריכה לעשות את זה) אה, אז לך מותר להכניס הערות אגב, ולי אסור? כסף זאת לא בעיה אמיתית, ברגע שהחברה נהפכת למגוייסת, כולם מתגייסים, ובמילא לא מתחשבנים על כסף. דלק - כבר עכשיו יש מחסנים שמוכנים למצבים כאלה. לגבי התנהגות הישראלים במצב חרום, אולי אתה צודק, אבל זה כבר עניין אחר לגמרי. |
|
||||
|
||||
''אני מבטיח לך שגם אם ישראל תשנה את מדיניותה (למשל, תפסיק להיות יהודית, ותהפוך להיות מדינה מוסלמית) נשיא איראן לא ינסה להשמיד אותה. (ולא, אני לא חושב שישראל צריכה לעשות את זה)''. מזל. |
|
||||
|
||||
כן, קסטרו יכול היה להפוך את עורו, כמו שישראל יכולה "להחליט להיות" מוסלמית. היא רק תחדל להיות ישראל - מה יותר איום קיומי מזה? תכניס הערות, בכיף, רק תנסה לעשות זאת כך שיהיה מובן שאלה הערות ולא ויכוח. אתה טוען שחברות יפעלו בלי לקבל ובלי לשלם כסף? לא שמעתי שגם בחברות מגויסות במיוחד עשו את זה. בכל אופן, משק כמו המשק שלנו שמבוסס במידה רבה על יצוא ויבוא לא יוכל להסתמך על כך שגם ספקים ולקוחות בחו"ל יגלו אותה רוח של אחוות אחים. מחסני דלק לא מועילים אם אין תשתית שמאפשרת לחלק את הדלק הזה. התנהגות אנוכית במצב חרום היא תופעה אנושית ולא ישראלית; אם הייתי צריך להמר דווקא הייתי מנחש שישראל מצויה בצד החיובי של הסקלה יחסית לרוב מדינות המערב בתחום הזה. |
|
||||
|
||||
:) עדיין, קסטרו היה על סף הכנסת טילים לקובה. רוב החברות לא יפעלו, בטח שלא בהתחלה, רוב האזרחים, מן הסתם, יתגייסו לעזרה. |
|
||||
|
||||
אתה יותר מדי מתבסס על תרחישי אופטימום. בוא לא נהיה כל כך אופטימיים. |
|
||||
|
||||
אני מציע לבנות צבא מקצועי ויעיל, אתם מציעים להחזיק צבא חובבני ולא יעיל, מי כאן יותר אופטימי? |
|
||||
|
||||
א. המימשל בקובה לא היה יכול להכנס לברית עם ארה''ב גם אם היה רוצה.הוא הוגדר כוירוס שמסכן את ההגמוניה האמריקאית בחצי הכדור המערבי. ב. הטילים בקובה לא סיכנו את ארה''ב יותר משהטילים האמריקאים בהרי הטאורוס בתורכיה- סיכנו את בריה''מ. לארה''ב היה יתרון ענק במשגרים, במפציצים אסטרטגיים ובראשי חץ. ההערכה היום היא שהסובייטים רצו להרחיק את הטילים האמריקאים מגבולותיהם ואת הרעיונות שהיו בארה''ב, בדבר האפשרות לנצח בעזרת המכה המקדימה. הייתי חסיד מאד קטן של האימפריה הסובייטית, אבל אני חסיד גדול של אי הסחפות אחרי תעמולה.במבט לאחור, התעמולה האמריקאית היתה לא פחות בוטה וטואלית מהסובייטית רק יותר מתוחכמת ומעודנת. |
|
||||
|
||||
לאמריקאים גם היו פחות גולאגים. |
|
||||
|
||||
איך דבר-מה יכול להיות "לא פחות בוטה" ובו-בזמן "יותר מעודן"? האין בוטה ומעודן הפכים? |
|
||||
|
||||
הם הפכים אך לא בתעמולה. תעמולה יכולה להיות בוטה אך לתת לך תחושה של מעודנות. |
|
||||
|
||||
אין כמו אורוול. |
|
||||
|
||||
גם הרס של איכות החיים במדינה, שיתוק שליש מהמדינה למשך שבועות, ונזק של מליונים זה איום רציני בעיני. אולי לא "קיומי" אבל לא נראה לי שהקריטריון צריך להיות שפחות מ40% הרוגים אנחנו לא עושים כלום. |
|
||||
|
||||
ממש לא. אני לא זוכר שאמרתי שאיום קיומי הוא תנאי לזה שנעשה משהו, לדעתי מספיק שהאיום יהיה אמיתי. האלמוני טען שאנחנו נמצאים באיום קיומי מצד שכנינו, ואני טענתי שאני לא משוכנע בזה. |
|
||||
|
||||
אוקי. אז אולי אפשר להמשיך את כל הדיון עם הביטוי ''איום אמיתי''. זה קצת כמו הרקע לחוק גודווין (או כמו מה יותר גרוע מחצי תולעת בחצי תפוח)- אם כל דבר מושווה לשואה, אין על מה לדבר. |
|
||||
|
||||
אם נכנס לפרופורציות, אם לא נהפוך כל קסאם ל"איום קיומי", אז מה נעשה עם הפראנויה שלנו? איך נתרץ בפני עצמנו את כל החטאים שלנו? איך נשיר לעצמנו שירי הלל? איך נגייס את ה"נוער" למטרות חשובות כמו סיוד עצים ובייביסיטינג לילדים של מתנחלים? בכלל, שמאלנים כמוך הם איום קיומי בפני עצמו. |
|
||||
|
||||
פרופורציות יש בכל מימד. ההפרעה השוטפת של החיים התקינים בשדרות נובעת ממעט מאוד קסאמים, ובכל זאת החיים שם לא נסבלים, אבל מבחינת הממשלה "איום קיומי" הוא איום על שלמות הקואליציה. כל עוד זה לא קורה, הטיפול בשדרות מסתכם בהצהרות. גם הקטיושות של החזבאללה לא נחשבו לאיום קיומי, אבל מה שקרה בצפון ב2006 היה מספיק כדי לשקול שוב את הנושא. כרגע, הדיונים עם סוריה נראים די יגעים. מלחמה עם סוריה היא לא בלתי אפשרית ואיום קיומי או לא, אני מצפה מהצבא להיות מוכן לכך. אני לא יודע לאמוד את גודל הצבא הדרוש לשם כך אבל אם צריך לשם כך לסייד עצים, אולי שווה לשקול גם את זה. |
|
||||
|
||||
אז תשקול את זה ותצביע למפלגה שתגדיל את תקציב הביטחון בהתאם... |
|
||||
|
||||
בסדר, ומקביל אני פועל לשכנע אנשים שלמרות שאין פה ''איום קיומי'' במובן של מיליוני גוויות, עדיין יש הצדקה להחזיק בכפיה צבא סדיר למרות הפגיעה בחופש הפרט. |
|
||||
|
||||
איזה הצדקה? |
|
||||
|
||||
הם לא יסכימו להתגייס מרצון. |
|
||||
|
||||
מי זה הם? מה ימנע מהם להסכים? |
|
||||
|
||||
חלקים גדולים מאלה המגוייסים בכפיה היום. אפקט המרעה המשותף. זהירות, לולאה. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין למה נכנסת ללולאה הזאת, אותם חלקים יתגייסו ברצון אם תתן להם מספיק כסף (וכבוד וכל זה). במילא צה''ל צריך (למטרות הגנה על המדינה, לא למטרות אחרות שצה''ל משום מה אימץ לעצמו) היום הרבה פחות ממספר החיילים שמתנדבים לשרת בקרבי. |
|
||||
|
||||
אינני יודע מהן אותן המטרות האחרות עליהן אתה מדבר - אם אתה כולל בהן בט''ש בשטחי יו''ש ייתכן שאתה צודק, אבל אפילו אם זה המצב בשגרה הנוכחית, צה''ל צריך להיות מוכן גם למלחמה כוללת שתחייב כוח לוחם גדול. עכש''ז היו בשנים האחרונות מקרים בהם ישראל נאלצה לוותר על לחימה בחזית אחת מאחר והיתה עסוקה בלחימה בחזית אחרת ואני יודע אישית על לוחמים שנשלפו מזירה א' לזירה ב' (ולא בגלל הכשרת ספציפית שהתאימה לב', אלא פשוט בגלל מחסור בכ''א). כפי שמישהי כבר העירה, כשהמודל של משטרת ישראל עומד לנגד עינינו, הרעיון שתשלום עבור שירות יפתור את הבעיה מוטל בספק גדול. ''צבא קטן וחכם'' זה מאד מפתה, אבל דומני ש''צבא חכם'' קשה מאד להשיג בימינו, ומה שנשאר זה לבחור בין צבא גדול וטיפש לבין צבא קטן וטיפש. לראשון יש עדיפות גם פשוט בגלל הגודל וגם בגלל שבתוך המוני טפשים נמצאים גם כמה חכמים. זנב הגאוסיאן וכל זה. |
|
||||
|
||||
אני מפריע לצה"ל להתכונן? אני? שיתכונן. מה התקציב של משטרת ישראל? אני חושב שאנחנו מקבלים את מה שאנחנו משלמים בשבילו. ועוד משהו שחשבתי עליו, ועל הטענה שלך ושל האלמונית בקשר לגיוס החכמים. כמה אנשים חכמים אתה מכיר שצה"ל יכל להשתמש בחוכמה שלהם שלא מסגרת הצבא המקצועי (שזה כל מי ששירת בקבע, קצינים, טייסים, נגדים, עתודאים, ממר"מניקים...)? ובכמה מהם צה"ל השתמש? (התשובות שלי הן 0 מתוך 20, האם המדגם שלי לא מייצג?) |
|
||||
|
||||
בפעם האחרונה שבדקתי, צבא מודרני נזקק ל-10-20 חיילי שירותים על כל חייל לוחם. הצבא לא מתחיל ונגמר בקרבי. צריך אפסנאים ונהגים ואנשי קשר וטבחים ומכונאי רכב ומכונאי טנקים ונהגים. וצריך שלמים ואנשי שלישות וחובשים ונשקים. ובחיל האויר צריך כמויות של אנשי קרקע שיתחזקו את המטוסים. וצריך, כן, צריך, גם מש"קיות ת"ש וקב"נים. וכל אלה מגינים על המדינה. המטרות האחרות - אני משערת שאתה מתכוון לפרוייקטי מקא"ם וקליטת עליה ומורות חיילות וכיו"ב - ובכן, בחיל חינוך לא משרתים כל כך הרבה חיילים. |
|
||||
|
||||
לא, לא צריך כמויות כמו שיש בצה"ל. לא כל סרן צריך נהג פרטי ושתי פקידות. בזבוז כח האדם בצה"ל הוא חסר תקדים (ואני אחסוך ממך סיפורים מהמילואים שלי, או מהסדיר שלי). באמת צריך מש"קיום ת"ש? בעבודה שלך יש כזאת? ופקידה פלוגתית? ומורה חיילת? וכל כך הרבה אנשי שלישות ואפסנאים, כמה אנשי כח אדם יש לך בעבודה? זה עניין של כמויות, והכמויות בצה"ל הן לא פרופורציונליות לאזרחות או לצבאות אחרים. ובאמת צה"ל, צבא הגנה לישראל, צריך להיות זה שעוסק בשידור חדשות? ברפואת הציבור? בבייבי סיטינג לילדים של מתנחלים? במאסר של פושעים פליליים? בארגון מסיבות יום עצמאות? |
|
||||
|
||||
מלחמת השחרור היתה איום קיומי לכל הדעות. במלחמה נהרגו 1% מיהודי ישראל - וזה נחשב להרבה מאוד בהשוואה למלחמות - בארץ ובחו"ל. בשואה נרצחו 30% מהעם היהודי. אני לא חושבת שצריך לחכות ל-40% נספים על מנת להגדיר איום כ"סכנה קיומית". |
|
||||
|
||||
אם במלחמת השחרור היו משתמשים רק בקסאמים, קטיושות או מחבלים מתאבדים, אז היא לא היתה נחשבת לסכנה קיומית גם אם מספר ההרוגים היה כפול. מלחמת השיחרור נחשבת כסכנה קיומית בגלל נסיון הכיבוש האקטיבי ולא בגלל מספר ההרוגים. (בחיי, אני קורא עכשיו ומגלה ששכחתי להוסיף הבהרה גם לתגובה ההיא, אז הנה, הבהרה: ראובן, נועה, אלמוני/ת, כשאני כותב: "בשביל שקסאמים, קטיושות או מחבלים מתאבדים יהפכו לאיום קיומי ..." אני מתכוון לכתוב "בשביל שקסאמים, קטיושות או מחבלים מתאבדים יהפכו לאיום קיומי..." ולא "בשביל שמשהו יהפך לאיום קיומי", ואם במקרה פספסתם, ההבדל בין שני המשפטים מתחיל במילה השניה. תודה, סליחה, ואני מקווה שלא אשכח שוב.) |
|
||||
|
||||
(אתה חושב שמדינת ישראל תמשיך להתקיים לאורך זמן אם למשל 10% מתושביה ייהרגו ע"י קסאמים, קטיושות או מחבלים מתאבדים"? אני חושב שגם אם 1% (70,000 נפש) ייהרגו בזמן קצר, נשקפת למדינה סכנה קיומית.) אבל, למען האמת, אני לא יודע למה הדיון מתרכז ב"סכנה קיומית" דוקא. |
|
||||
|
||||
(אני חושב שההנחה הסמויה של סמיילי היא שקסאמים, קטיושות או מחבלים מתאבדים לא יכולים להיות נשק מספיק מרוכז כדי לגרום נזק שהוא יותר מאשר "שיבוש שגרת החיים" (ניסוח שלי), להבדיל מ"סכנה קיומית") (עודף סוגריים?) |
|
||||
|
||||
(בו, תמלא לי את החורים בתסריט:"ביום רביעי נופל מטר קאסאמים על תל אביב ו700,000 אזרחים נהרגים, ביום חמישי... ביום שישי... ביום שבת ... ביום שלישי מדינת ישראל מפסיקה להתקיים") למען האמת, אין לי מושג קלוש, תשאל את האלמונית. |
|
||||
|
||||
תאמין לי שאני טוב מאד ביצירת תסריטי אימים, אבל אחסוך את זה מהקהל. אין טעם להדביק את הקוראים התמימים בחרדות הפרטיות שלי. באופן כללי, פעולות טרור בקנה מידה כזה עלולות לעורר משוב חיובי של הנזק שהן גורמות בכמה וכמה מסלולים, כדוגמת: יותר ירידה -> פחות מסים -> פחות בטחון -> יותר ירידה יותר ירידה -> פחות לוחמים ->... יותר קיטוב בין שמאל וימין -> פחות יציבות שלטונית -> פחות התפתחות כלכלית -> פחות מסים ->... יותר קיטוב בין שמאל וימין -> פחות לוחמים (קורה במידת מה כבר היום)->... יותר דכדוך -> פחות פעילות כלכלית->... יותר מהומות אזרחיות -> יותר ירידה ->... ועוד ועוד. אינני יכול להוכיח שזה יסתיים בחיסול מוחלט של המדינה, אבל נראה לי (כאמור, אני טיפוס חרדתי) שהסיכוי אינו מבוטל. |
|
||||
|
||||
אז, אני מבין, שאתה רואה טיפת גשם כאיום על קיומך (תסריט אימים: טיפת גשם יורדת -> מגיעה לכינרת --> מגיעה לברז של משה --> משה שותה אותה --> משה הולך לשירותים --> משה מוריד את המים --> הרעש של הביוב מעיר את רחמים, השכן של משה --> רחמים לא מצליח להרדם --> רחמים נוסע לעבודה --> לרחמים יש יום קשה בעבודה --> רחמים נוהג עייף מהעבודה לביתו --> בדרך רחמים לא שם לב ופוצע את פיצי החתול של שלמה --> שלמה לוקח את פיצי לוטרינר --> הוטרינר שם לפיצי גבס --> הוטרינר שם לב שנגמר לו הגבס ומזמין גבס חדש --> שליח הגבס נוסע להביא לוטרינר גבס ובדרך נזכר שזה יום הנישואים שלו --> שליח הגבס עוצר לקנות לאישתו פרחים --> מוכר הפרחים לוקח את הכסף, קונה לעצמו אקדח והולך להרוג אותך (בגלל ששכבת עם אישתו) --> אתה נםגע מהכדור בלב --> הלב שלך מספיק לתפקד --> זרימת המח לדם מפסיקה --> אתה מת) כשאני מדבר על איום קיומי הוא איום ישיר, לא משהו שכתוצאה ממנו אולי יקרה עוד משהו שכתוצאה ממנו עלול לקרות עוד משהו, שבסוף התהליך של חמש מאות המהלכים הלא חד משמעיים האלה יתממש האיום. אחרת כל דבר הוא "איום קיומי". או, במילים אחרות, טיפת גשם לא מאיימת על קיומך, אבל אקדח בידיו של בעלה המטורף של המאהבת שלך כן. טנקים סוריים בגינות סחרוב עלולים להוות איום קיומי על מדינת ישראל, קסאמים על תל אביב לא. |
|
||||
|
||||
תגובה 483226. השוטה מניח, במובלע, שתסריטי האימים שלו הם תוצאה סבירה, שקשה למנעה. |
|
||||
|
||||
אם יש לך תשעה תסריטים שונים, ברור שאף אחד מהם לא סביר, לא? |
|
||||
|
||||
לא. כפי שכתבתי בתגובה המקושרת, כשמדברים על דברים גרועים מספיק, גם התסברות של אחוז אחד היא ''סביר מאוד''. ואז ייתכנו תשעה תסריטים שסותרים זה את זה וכולם סבירים מאוד. |
|
||||
|
||||
טוב, זה ממש מתבקש לשאול על פרדוקס הערימה, אבל נניח לזה, ונעבור לתנאי הבא שלך. ''קשה למנעה'' כל התסריטים מתחילים בפעולות אקטיביות שעושים הישראלים (למשל ''יותר ירידה'') מה הבעיה של הישראלים למנוע אותם (פשוט לא לרדת). זה כמו שתגיד שבניינים גבוהים הם איום על חייך (תסריט, אתה עולה לקומה העליונה וקופץ)... |
|
||||
|
||||
רגע, צריך להבדיל בין שני משחקים. משחק אחד הוא "מה צריכים לעשות הישראלים", משחק אחר הוא "מה צריכה לעשות הממשלה/הכנסת". כשאתה מציע לבטל את שירות החובה, אתה במשחק השני. במשחק הזה אתה צריך לקחת את ההתנהגות של כלל הישראלים כנתון (שאתה לא יודע אותו, כמובן; הוא כפוף לניחושים כמו כל שאר הגורמים). אם כבר אתה בכל זאת חושב במושגי המשחק הראשון (או רוצה לעשות לשני רדוקציה לראשון: מה צריכים הישראלים לחתור שממשלתם/כנסתם תעשה), אל תשכח את טרגדיית המרעה המשותף... (מה שכדאי לכלל הישראלים כקולקטיב הוא לא בהכרח מה שכדאי לכל אחד מהם בנפרד.) |
|
||||
|
||||
אני משחק רק במשחק הראשון, השני לא מעניין כל כך (הממשלה לא תבטל אף פעם את גיוס החובה ללא תמיכה מלאה מהציבור הישראלי, ואני במילא לא אהיה אף פעם הממשלה). אני לא כל כך מבין למה ה''מרעה המשותף'' רלוונטי לכאן, זה לא שאלה של אינטרס (מה שטוב לישראלים) אלא של שאיפה (מה שהישראלים רוצים). אי אפשר לדבר על רצון של כל הישראלים, באופן שלא יהיה מורכב מהשאיפה של הישראלים כפרטים (ז''א, אפשר, אבל זה שוב צורה של פאשיזם, שאני מניח שלא מקובל על רובנו, ושאין מה לדבר עם אלא שכן). |
|
||||
|
||||
אני חוזר בי, יש שלושה משחקים. משחק "מה צריכה לעשות הממשלה/הכנסת", שהוא, כדבריך, פנטזיה (אבל ר' הפסקה הבאה); משחק "מה אתה צריך לעשות" (או "במה אתה צריך לתמוך"), שאולי היינו בו רוב הדיון; אבל בתגובה 483347 פתאום נכנסת למשחק שלישי, "מה צריכים לעשות הישראלים כקולקטיב". דווקא זה נראה לי המשחק הכי פחות מעניין מהשלושה, והוא הרבה יותר פנטזיה מהראשון: על התנהגות הישראלים כקולקטיב אין לי יותר השפעה מעל החלטות השלטון. ויתרה מכך, בעוד שאני יכול לדמיין שהממשלה/הכנסת מחליטים ומבצעים משהו קוהרנטי (נניח, מבטלים את גיוס החובה), באשר לכלל הציבור, אפשר להיות בטוחים שקבוצות גדולות בו יתנהגו באופנים מנוגדים. אפילו אם הרוב ינהג כמו שאני רוצה, בטוח שהמיעוט שינהג אחרת יהיה עצום. הדיון על גיוס חובה, עד כמה שאני מצליח לראות, הוא דווקא כן במשחק "מה צריכה הממשלה/הכנסת לעשות", שהרי גיוס חובה (או ביטולו) הן פעולות של השלטון; אני לא יכול להחליט לבד שאני מתגייס או לא מתגייס גיוס חובה. אתה יכול לראות בו משחק "במה אני צריך לתמוך שהממשלה/הכנסת תעשינה", וכך להפוך אותו לקצת פחות פנטזיה, אבל מבחינת טיעונים זה יוצא בדיוק אותו דבר, לא? דווקא הגיוני שתכניס כאן אלמנטים מהמשחק השני, אבל לא אלמנטים מהמשחק השלישי. אני צריך להניח בדיון כזה שרוב שאר הישראלים יעשו מה שהם יעשו בלי שיש לי שליטה על כך, ובלי לקחת בחשבון איך הייתי רוצה שהם יתנהגו. |
|
||||
|
||||
מבחינתי, אני משחק במשחק של במה אנחנו, הישראלים, צריכים לתמוך כקולקטיב, ולמה אנחנו הישראלים, צריכים להתנגד כקולקטיב. מתוך האמונה שברגע שרוב (לא במובן הסמנטי של 50.001%. רוב יציב וגדול מספיק) הישראלים יחשוב באופן דומה מספיק לשלי, הרצון הזה ישפיע על הממשלה, הכנסת, בתי המשפט, הצבא עצמו וכל המשק הישראלי. כל זמן שלא הצלחתי לשכנע את הישראלים, במילא הכל פנטזיה שאני מעדיף שאף אחד לא ינסה לממש בזכות איזה קונפיגורציה אקראית וזמנית (לי, אישית, הספיק שרון אחד. תודה). אני חושב שיש לי ולך השפעה על הישראלים כקולקטיב, כי אני ואתה חלק מאותו קולקטיב. מדובר אמנם בהשפעה קטנה, אחד (או שנים) משבע מליון, אבל זה מה שיש לנו, ואין סיבה שלא ננסה להשתמש במה שיש לנו. |
|
||||
|
||||
אם כך, כמעט בסדר. מה שיוצא הוא שתחת ההנחות של התת-פתיל הזה, אתה מבקש עסקת חבילה: הבה נבטל את גיוס החובה, ועם האיום שיגבר עקב כך1 נתמודד, בין השאר, על-ידי התחייבות ל"גיוס אזרחי" במקרה של קטסטרופה. למה רק כמעט? כי החלק השני בחבילה הוא שטר שפרעונו עלול להיות קשה יותר לציבור, ואתה לא יכול לקבל עליו התחייבות אמיתית, רק לקוות. אני דווקא מנחש כמוך, שבמקרה של ההפצצה הכבדה על תל-אביב התגובה הדומיננטית תהיה התגייסות ולא בריחה (בלי קשר לחבילה), אבל בכל זאת אני חושב ש*ייתכן* שהניחוש שלנו מוטעה, ויש בכך סיכון. 1 אני יודע - אתה לא חושב שהאיום יגבר עקב כך, אתה חושב שהצבא יהיה דווקא חזק יותר. אבל אם כך, כל סוגיית האיום הקיומי לא רלוונטית לפתיל. היית צריך לומר "אם יש איום קיומי על ישראל, אדרבא." |
|
||||
|
||||
נכון. אבל, זה המצב הקיים היום, מהבחינה הזאת אני לא משנה שום דבר (אתה יכול לטעון שהחברה תשתנה, אבל זה כבר משחק אחר). |
|
||||
|
||||
אתה כן משנה: אתה מגביר את האיום (בהסתייגות של הערה 1 לעיל). |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה לא מעריך עד כמה הצבא מסתמך על התגייסות החברה במקרה חירום. |
|
||||
|
||||
כל תפיסת הבטחון הישראלית שהניחה את שכנותינו+עיראק כאויבות, בנתה על גיוס מערך מילואים מאומן. קח את מילחמת יום הכיפורים ותראה. |
|
||||
|
||||
אינך רואה כל קשר? כמה חבל. בתפיסת הבטחון המסורתית הישראלית, התגייסות כל החברה בשעת חרום היתה באמצעות המילואים. דיברת על התגייסות, לא? מאין יהיו לך אוגדות מילואים לוחמות אם יהיה צבא קטן, חכם ומיקצועי? |
|
||||
|
||||
איציק, תקרא את ההקשר של הדיון. אני וירדן מדברים על השאלה אם אחרי השינוי שאני מציע המדינה תעמוד בסכנה גדולה יותר. ירדן אומר aהחברה תעמוד בסכנה גדולה יותר בגלל שהיא תסתמך על התגייסות של האזרחים, ועל כך אני עונה לירדן, גם היום שירות המילואים מסתמך באופן מוחלט (במקרי חירום) על טוב ליבם של האזרחים. ולכן, המצב חומר באותה מידה, ומי שלא מאמין בהתגייסות האזרחים בזמן חירום, צריך לפחד עכשיו באותה מידה. |
|
||||
|
||||
שרות המילואים מסתמך באופן מוחלט (במצב חירום) על טוב ליבם של האזרחים? ומה עם העריקים והמשתפנים שחוקי החרום מאפשרים עונשים דרקוניים כנגדם? נדמה שאפילו הוצאה להורג. וכבר העירו לפני כן שאותם אזרחים טובי לב היפוטתיים, יהיו חסרי הכשרה צבאית ונסיון. |
|
||||
|
||||
במקרה חירום צה''ל לא מפנה משאבים לחיפוש עריקים, ומפנה הרבה מאד משאבים לקליטת חיילי מילואים שמגיעים למרות שהם לא היו צריכים להגיע. זאת ההנחה לפיה צה''ל עובד כבר כמה עשורים, אני חושב שבצדק. חוקים דרקוניים זה נחמד, אבל בשביל לתפוס את העריקים אתה צריך משאבים. בשגרה, כשאתה כן מפנה לזה משאבים, עריק נתפס לפעמים אחרי שנים, ורובם מסגירים את עצמם הרבה לפני זה (או נעלמים מהנוף). במצב חירום, אם מישהו יתפוס את העריקים (והדגש הוא על ה''אם'') זה יהיה האזרחים, והם, העריקים, לא באמת יעזרו לך, ואף אחד לא יתגייס בגלל שהוא מפחד מהחוקים האלה. לא החוקים האלה יצילו את המדינה, ומדינה שתחדל להתקיים ממילא לא תוכל להוציא להורג אף אחד. העירו לי, הערתי בחזרה, זה היה בפתיל אחר, ואם אתה רוצה לפתוח את זה מחדש, בבקשה תתיחס למה שעניתי. מצטער, אבל אין אני חושב שאי אפשר לנהל דיון שבו אתה מתייחס רק לטענות שהעלו אנשים איתם אתה מסכים, ומתעלם מכל מה שנענה להם. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך שהתעלמתי מההקשר הפוליטי והחברתי של המצב בו אנחנו נמצאים. אני טוען כבר לא מעט שנים שמדיניות ממשלות ישראל מנותקת מהאמצעים שיש להן ומתנהלת תוך השקפת עולם כוחנית-מעצמתית. רבין שהיה איש צבא בעברו ואמון על הפעלת כוח, התבטא באופן פרטי בתקופת כהונתו השניה כראש ממשלה באופן מאד מעניין וחכם. אינני זוכר בפני מי, אך הוא אמר שאי אפשר לנהל מילחמות כל כך הרבה שנים. אי אפשר, כי הממשלות תמצאנה את עצמן ללא חיילים. הכוונה במילה "חיילים" היא חיילי מילואים. סדירים יהיו אם כחיילי חובה ואם צבא מיקצועי - אם יוחלט עליו. התפיסה המוטעית של ממשלות ישראל ורוב העם, רואה בנו מעצמה כמו ארה"ב-רק מבחינה איזורית. ארה"ב מפעילה את הצבא בשרות מדיניות החוץ כבר למעלה מ-150 שנה. איננו קונטיננט ולא מעצמה כלכלית גלובלית כמוהם. אם היינו חושבים אחרת, כבר היינו מגיעים להסדרים, וכמובן היינו בולמים את מפעל ההתנחלויות עוד בתחילתו. |
|
||||
|
||||
אין ספק, אתה אופטימי. גם אני חושב שבמקרה של ההפצצה הכבדה על תל-אביב התגובה הדומיננטית תהיה התגייסות ולא בריחה, אבל זאת תהיה רק התגובה הראשונית. אחרי שגלי ההתנדבות ההמונית יתנפצו מול סלעי המציאות1, הבריחה תגיע בטיפטוף, זרזיף, שילך ויתעצם. ___ 1 הן של תוצאות שאינן בפרופורציה להשקעה (בכל זאת מרכז העצבים הוא זה שנפגע) והן של העובדה שגם כאן יהיו מאכרים שיגזרו קופון. |
|
||||
|
||||
הפסקה הראשונה היא קצת לא נוחה ולא נעימה, ויזואלית (ומרחיקה לכת בהרבה מעבר למה ששכ''ג עשה), ואם מותר לבקש - אל תעשה את זה. עדיף למצוא דרך לחלק את זה לכמה חלקים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |