בתשובה לherenot, 27/06/08 18:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין. בלי להתייחס לעיקר, רק הערה שולית: כתבת "הבעיה איננה עם זה שלעורכים הוותיקים של האייל סתם נמאס מכתיבה בגלל ילדים, עבודה, חיים - זה לא נכון, לרובם (אם לא לכולם) יש בלוגים אישיים חיים שנותנים מענה לרב הצרכים שהאייל פעם סיפק בצורה ייחודית". לי יש בלוג אישי מ-2001, לטל יש אתר אישי כבר X (=המון) שנים לפני כן, לטלי היה כתב עת שלם כבר לפני 3 שנים, ערן מחזיק בלוג כבר שנתיים-שלוש(?). ואני די בטוחה שכולם כתבו שנים לפני כן באופן פעיל ותדיר ביותר מפורום אחד, לבד מהאייל, בפלטפורמות אחרות (לא יודעת לגבי האחרים, רק אני סופרת 3 פלטפורמות מקבילות נוספות שבהן כתבתי, ערכתי, ניהלתי וכולי). עייפות החומר קיימת, אבל לא בגלל ריבוי הערוצים לכתיבה אישית - הגורם הזה תמיד היה קיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך לרעיון הטוב של הבאת חומר מהאינטרנט, למה לא להתחיל מהבלוגים האישיים של העורכים? זה חומר שכבר כתוב, וכבר ערוך, אז... למה לא, בעצם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופססס, לא ידעתי שגם לערן יש בלוג (האחרים מוכרים לי). אז עכשיו עיינתי בו וראיתי באחד הפוסטים הפניה בלתי מחמיאה (נוזפת קצת, יש לומר) לפתיל באייל, בהשתתפותי. סקר: האם פעילותך האיילית/האינטרנטית-כללית הובילה אותך לתובנות עצמיות חדשות? לא יודעת איך זה אצלכם, איילות-איילים, אבל אני, בכל אופן, הסקתי בשלב מאוחר יחסית בחיי, הן מן הפעילות האיילית שלי עצמי ובעיקר מכמה דעות שהובעו ביחס אלי - שאני אדם מאוד לא סימפטי. איך זה שכל העולם וקוזינתו עשו ת'צמם תמיד שהם מתים עלי? למה אף'חד לא דאג לגלות לי כבר לפני שנים, עוד לפני פרוץ הרשת, שאני חרא של בנאדם? לא יפה! הלו-הלו, אתם שם מהעולם האמיתי, מה עוד אתם מסתירים?... :-). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק אתה. מעולם לא תיעבו אותי בחיים האמיתיים כמו שתיעבו אותי ברשת, ואם תיעבו, מעולם לא טרחו לומר לי את זה במילים איומות כמו שאמרו לי ברשת (לא באייל דווקא). וכל זה בלי סיבה ממשית ומוצקה. לצערי או לשמחתי, לא יכולה לומר שברשת אהבו אותי יותר מאשר בחיים האמיתיים. _________ ברקת, שהיתה מידרדרת בקלות לטיפה המרה ושותה כדי לשכוח, לולא מצבה המחייב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_____________ "מצבה המחייב" הריון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לעשות, קורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלמונית שהגבת עליה הייתה אשה, הרי היא כתבה "לא יודעת"! וגם אני אתכן, אם כי לא לגמרי. כלומר, נראה לי שיותר משמתעבים אותי כאן, בעיקר בזים לי בוז אינסופי, קוסמי ואקזיסטנציאלי. בעצם, הייתי צריכה להתנדף מכאן כבר מזמן, ובכל זאת אני חוזרת בכל פעם לקבל עוד מנות הגמדה שכאלה. נו טוב, מי יידע את נפש האדם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שאני אוטיסט מושלם. אני הרגשתי כלפיכן ההפך בדיוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חן חן, חמוד אתה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז הגבתי לאלמוני גנרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי מעולם לא תיעבו ברשת באותו הלהט בו תיעבו אותי בחיים האמיתיים, אבל זה גם נמשך הרבה פחות זמן. בכלל, רגשות ברשת נוטים להיות כמו שריפת קוצים: עזים מאוד, קצרי מועד וחסרי סיבה ממשית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש לי הרגשה שגם את (כמו כל אחד אחר) הופכת להיות הרבה פחות מנומסת למראה דיעה טיפשית בעיניך כשמדובר באינטרנט. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |