|
||||
|
||||
לא חייבים להסכים איתי, אבל אני חושב שלרצוח ילדים זה פשע, ולא אקט של מלחמה, ושמי שעושה את זה הוא פושע, ולא לוחם. אני חושב שטוב עושה ישראל (במקרים המעטים שהיא עושה את זה) שהיא שופטת את אותם פושעים על פשעיהם, ונותנת להם את היחס שנגיע לפושעים (ולא את היחס שנמגיע לחיילי מדינת אוייב). כשהיישות המדינית המדוברת היא אוטונומיה לא ריבונית שנמצאת תחת חסותה (ושליטתה דה פקטו) של המדינה אז אני בכלל לא מבין איפה כאן האוייב. אוייב, אם אני מבין נכון, צריך להיות שייך איכשהו למדינת אוייב. לא? |
|
||||
|
||||
אם לוחם רוצח ילדים אז הוא פושע מלחמה ולא לוחם, ויש לשפוט אותו על הפשע הזה. אם ארגון לוחם פועל באופן שיטתי כדי לרצוח ילדים אז ראשיו אמורים להיות מועמדים לדין כפושעי מלחמה ולקבל את היחס המגיע לפושעים, והארגון כולו מאבד את הלגיטימציה המוסרית שמקובלת לגבי צבאות לוחמים. אויב לא צריך להיות שייך למדינת אויב. כפי שאולי שמת לב, מגמות ההפרטה ועליית כוחם של ארגונים לא ממשלתיים (NGOs) הגיעו גם לתחום הלחימה וארגונים כאלה תופשים נתח הולך וגובר משוק הלוחמה העולמי. מצב זה מקבל משנה תוקף לאור העובדה שגם ממשלות רבות מעדיפות לבצע את הלחימה שלהן באמצעות מיקור-חוץ לקבלני משנה. במצב הזה אויב הוא מי שפועל כאויב, כלומר מפעיל אלימות מאורגנת ושיטתית כנגד המדינה, אזרחיה וחייליה. אוסמה בין לאדן הוא אויב של ארה"ב אף שיש לו דרכון סעודי, ומיליציות הג'ינגוויד הן אויבות של תושבי דארפור אף שהן מחזיקות באותם דרכונים כמותם. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים. אני לא חושב שלתת לעצמך הנחות זאת הדרך להפוך את עצמך ל''מתקדם''. אני גם לא חושב שסודאן מעמידה רף מוסרי גבוהה שאנחנו צריכים לעמוד בו (בלשון המעטה), והעובדה ששלטונות המדינה שם לא מצליחים לממש את ריבונותם לא מעידה בשום צורה על זה שכך ראוי שיהיה גם כאן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |