בתשובה למוס גולמי, 12/06/08 2:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יישובי התוחמת הצפונית לא הפריעו להתבדלות מלאה מעזה. לא היו יישובים ערבים בינם לבין הקו הירוק. יותר מכך, היתה ממילא גדר בדרומם, בינם לבין הערבים. מסכימה אתך לגבי ההבדל בין טלנסקי ודומיו, לבין מרטין שלאף- שהיה בעל אינטרסים כלכליים ציניים. מעניין שעל אף שהוא יהודי (ואפילו נולד במשפחה חרדית) היה שלאף (לפי מה שנאמר בחוברת ההיא), במשך שנים רבות לפני אוסלו, שותפו ואיש סודו של ערפאת בניהול הכספים שלו. יכול להיות שהסיבה שמערכת המשפט אינה מטפלת בנושא היא עניין המידור וחוסר ההוכחות. אבל התקשורת, שאינה מחוייבת להוכחות משפטיות ויכולה להסתפק בלהצביע על סירחון ציבורי, יכלה גם יכלה לדבר על זה. חוץ מ''מקור ראשון'' שעשה על זה כתבה גדולה לפני הבחירות האחרונות, שלא זכתה להדהוד בשאר התקשורת, ''אף אחד לא קם''. כך נוצר מצב שחוץ מכמה משוגעים לדבר שקישרו בין הנתונים הספורדיים שהתפרסמו מפעם לפעם - האזרחים במדינה לא יודעים שמתרקם כאן דבר מסריח, שהוא הרבה יותר גרוע ומקיף מכל פרשיות השחיתות שהרעישו את המדינה עד היום (תשווה כמה דיו נשפך בנושא שלאף עם המיליארדים המעורבים בו - יחסית לפרשת דרעי, המתנות של נתניהו, טלנסקי, כרמיה ושאר זוטות) בקיצור- אם בענייני הימורים עסקינן, אני שמה את הכסף על ההשערה שלשלאף יש גם כמה ''אסים'' בתקשורת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
' התוחמת הצפונית עדיין נכללה במסגרת רצועת עזה בשירטוט השטחים הנבדלים של מדינת ישראל מטריטוריה זרה עבור לגבול 67'. שרון התייסר מאוד עם הצורך לפנות התנחלויות כדוגמת 'אלי סיני'. במיוחד שהיו לו שם חברים-פקודים-נאמנים כאבי פרחן שליוו אותו עשרות שנים. לשיטתו בהתנתקות לא היתה ברירה. התקשורת ככללה מעדיפה להתרחק מדיון בפרשה הרקובה של שלאף מחשש תביעות דיבה. בגלל קיומם של אנשי ביניים וקש השותקים כקיר ונמנעים מכניסה לישראל כדי לא להחקר. קשה ביותר להוכיח דבר-מה. האינטרס הראשי של מרטין שלאף קשור דווקא בקזינו ביריחו. עם כל ההשקעות שלו בשרון עדיין סבל מהפסד רווחים יומי בסדר גודל של מיליון דולר כאשר המקום נשאר סגור לישראלים. עד עצם היום הזה. מה שמראה כי לפעמים שוחד ושחיתות לא נושאים תוצאות מקוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מקור ראשון" פרסם כתבה רחבה (שמצוטטת במלואה בחוברת ההיא) על הנושא. הוא לא נתבע בתביעת דיבה, עד כמה שאני יודעת. מהכרותך את שרון- האם אתה חושב ששרון באמת שינה את דעותיו והאמין שהחזרה לקווי 67 ברצועת עזה תביא תועלת למדינת ישראל? אם כן, מה לדעתך גרם לשינוי הדרמטי הזה בתפישה שלו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת את http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידיעות על הקשר בין ליברמן ושלאף התפרסמו כבר לפני כמה שנים. במאמר שהתפרסם ב"מקור ראשון" לפני הבחירות צפו שליברמן ייכנס לקואליציה של אולמרט על אף "ימניותו הקיצונית", מפני שגם הוא היה "השקעה" של שלאף ואנשי עסקים אוהבים שההשקעות שלהם תומכות האחת בשניה... (לפי אותו עיקרון שרון לקח לו דווקא את אולמרט, שהגיע רק למקום 33 ברשימת הליכוד ולא זכה לאהדה רבה שם, כממלא מקומו) האמת היא שהממשלה שהוקמה מיד לאחר הבחירות לא כללה את ליברמן. סימנתי לי אז שהיתה טעות בהערכה, אבל הסתבר שזו תוקנה עד מהרה - וליברמן הצטרף לממשלה בתנאים מגוחכים. הפרשנות שלי לפרישה של ליברמן מהממשלה עם דו"ח וינוגרד היא שזה לא בגלל הכשלונות של אולמרט (ליברמן ממש לא היה זקוק לוינוגראד כדי לדעת מה אולמרט שווה) אלא כדי שלא כל הביצים יהיו בסל שנתון בסכנה. צריך היה שליברמן יישאר כאופציה "ימנית" כדי שגם אם יהיו בחירות ותהיה ממשלה ימנית יהיה ל"משקיע" שלאף מהלכים בה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |