|
||||
|
||||
פעם, נסעתי עם כלבי באוטובוס וחלקתי ספסל עם יהודי קשיש, חרד למהדרין. הלה שמח לנוכחותו של הכלב (כלב גדול), וצוטט לי בלי סוף מהמקורות בעניין אהדה לכלבים ותרומתם. אני מניח שהאנטגוניזם התעורר מאוחר יותר, עקב השפעות השכנים המוסלמים והנוצרים במקומם. סבא שלי היה אומר:"מי שאין לו לחם לזרוק, שלא יגדל כלב". |
|
||||
|
||||
למה לזרוק לכלב לחם? רוב הכלבים משיבים בשמחה כדור, ואפילו אבן או מקל. |
|
||||
|
||||
רוצה לאמר:גם עניים מרודים, יכולים להחזיק כלב. זאביק, כלבי הנאמן,נהג להשיב בשמחה בלי שאזרוק לו. קציצות בשר, אלית כבש, נקניקיות ושאר מגדנות, שהשכנות החסודות הוציאו מהמקררים להפשרה לקראת ארוחות השבת. נהגנו להתחלק בשוויוניות. |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני, הנוצרים דווקא אוהבים כלבים (ע"ע פרנציסקוס הקדוש). ולפי ההגיון שלך, התורכים אינם מוסלמים. לפחות לא תושבי אסטנבול בימי האמפריה עותומאנית. היו אז מסדרי דרווישים שעסקו בהאכלת כלבי רחוב (אפילו בקופטה-קבאב משובח, ישר מהשיפוד!). |
|
||||
|
||||
פרנציסקוס הקדוש היה אחד מתוך מעט קדושים, גם הדרווישים הסופים הם מוזרות ומיעוט באיסלאם. התורכים קיבלו את האיסלאם מטעמים פרגמטיים ולא אמוניים. (הבקתשים). |
|
||||
|
||||
העיקר-התורכים מוסלמים לדעתך, או לא? (לפי מספר המסגדים והרעלות באסטנבול, הם דווקא רציניים מאוד באסלאם שלהם) ובאסלאם התורכי הדרווישים היו בעלי השפעה גדולה במיוחד. לענייננו: "כלב" זה "כולו לב". DOG IS AN ANAGRAME OF GOD
|
|
||||
|
||||
לא כל כך איכפת לי הנושא עצמו. מעצבן אותי לקרוא ניסוחים זועקים כמו "שקר, שקר, שקר!" על טריוויה כזאת. לפחות הוא נרגע קצת. |
|
||||
|
||||
הוא מעיד על עצמו, שהכלב שלו נושך אותו לפעמים. אני מאמין גדול ב''אינטואיציות'' כלביות. |
|
||||
|
||||
וגם אני מאמין בהן. אבל אהובי השעיר הוא כבר מזמן לא כלב. הוא נסיך. מצד שני, כמו נסיך של ממש, הוא יודע בפני מי להשתחוות(לפניי, למשל). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |