בתשובה להאייל האלמוני, 03/06/08 6:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה די מבאס. כמו מישהו ששונא סרטי מתח, עושה לל טובה שהוא יושב איתך בקולנוע, אבל עוצם את העיניים, אוטם את האוזניים, ולובש באופן כללי פרצוף סובל. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז תלך לראות "סיוט ברחוב אלם 17" עם מישהו שאוהב סרטי אימה ואל תכריח חברים שלך לראות את פרדי קרוגר נכנס לחלומות של אחרים. אבל הדוגמא שלך לא טובה - אני לא מבינה למה מבאס אותך לאכול משהו, כשהאדם מולך רוצה (או מוכן להסתפק ב)לאכול משהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכילה משותפת היא פעולה חברתית מהנה1. אם השותפה לארוחה לא אוכלת, או לא טועמת מהמנה שלך, או מטרטרת את המלצר עד שהוא מצליח לארגן משהו שהיא מוכנה לטעום, האירוע הזה הופך להרבה פחות נעים. לדעתי. אני מניח שזו לא תכונה בלעדית שלי: כששותפ/ה שלי לבילוי לא נהנית יחד איתי, הנאתי נפגמת-עד-מתבאסת. 1 לחם ביחד = חברה, con+pane=compania. מאוד שמחתי לגלות את האטימולגיה הזו בשעתה http://www.merriam-webster.com/dictionary/companion |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תלכו למסעדה יפאנית! שם אין חומוס ועגבניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שום פרצוף סובל או אטימת אוזנים. סתם אי-אכילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף לראות סרט טוב עם מישהו שיש לו קצת חוש ביקורת, מאשר עם מישהו שחושב שיהודה ברקן וקלינט איסטווד הם באותה רמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה תרגיש כאשר במהלך סרט שאתה אוהב שותפך לבילוי יפגין את חוסר ההנאה שלו? אותי זה יצער ויתסכל קצת. (גם אני נהנה להעיר הערות ולשמוע ביקורת מחכימה במהלך סרט.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי בסרט, אם זה סרט של יהודה ברקן אני אשמח שאני לא צריך להעמיד פנים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה שתלך לסרט של ברקן? מגיע לך עונש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברים מהעבודה הזמינו אותי לערב של סרט וארוחה. אני אדם נחמד (לא באמת, אבל אני מעמיד פנים בתקווה לקבל קידום), אז באתי, וגיליתי שמדובר בחומוס ויהודה ברקן. אז, לפחות את התענוג בלהבהיר שמדובר בזבל (קולנועי וקולינרי) אני שומר לעצמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי ''במהלך סרט שאתה אוהב''. ברור שעגבניופוב לא יופתע מהתנהגות העלמה. השאלה המקורית שלה היתה לגבי התגובות הרגשיות של עגבניופילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי מעניינות יותר התגובות הרגשיות של עגבנופילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ההשוואה צריכה להיות לסרטים רומנטיים, נניח, או סרטים "זרים", או מד"ב, שפשוט משעממים חלק מן הציבור למשך שעה וחצי-שעתיים. אצל חלק מן הסובלים מסרטי מתח (למשל כותב שורות אלו, לפעמים1), הבעייה היא תחושת האלימות והרוע הנותרת לאחר הסרט, לפעמים במשך שנים 2. 1 שמצטער עד היום שראה את "ספרות זולה", אם אפשר לקרוא לזה סרט מתח. 2 בחיים לעומת זו, אני דווקא מתמודד טוב3 מרוב הסובבים אותי עם אלימות ורוע לסוגיו. 3 רשימה חלקית מאוד בתגובה 440292 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |