|
||||
|
||||
לצערי לא יצא לי לקרוא אותם בזמנו. נשמע מסקרן - את יכולה לפרט קצת עליהם? (אני מנחש נכון שה-'פופ' שם לא מתייחס למוזיקה, אלא לקית' הארינג ודומיו?) |
|
||||
|
||||
ה"פופ" לא מתייחס לאמנות כלשהי אלא לאווירה האורבנית וה"שטוחה" שעליה הושם דגש בסיפורים - אמריקה של הרכבת התחתית1, דמויות שמצטטות ג'ינגלים של פרסומות, בחורות בלבוש מינימלי יושבות על הספה באיזה לופט של צייר, שיחות "קוליות" בין כל מיני אנשים וכולי. הכל נכתב במשפטים קצרים ומקוטעים ונמסר בצורה ריאליסטית לכאורה (כאילו קרה למספר באמת, ואולי אכן קרה באמת). או אולי אני בכלל מתבלבלת עם עמנואל בר קדמא :-P 1 זכור לי תיאור של בחור שחור ובחורה לבנה שמתמזמזים ברכבת התחתית. בישראל של שנות השבעים זה היה באמת משהו לכתוב עליו הביתה. |
|
||||
|
||||
אפרופו אמריקה של הרכבת התחתית, לפני כמה חודשים נתקלתי בידיעה (ב-NYT, נדמה לי) על פרס שניתן למישהו על כך ששילב את סימן הפיסוק ";" בכיתוב של שלט ברכבת התחתית. מישהו ראה את זה? עצם רעיון הפרס נראה לי הזוי לחלוטין. |
|
||||
|
||||
כחובב מושבע של סימן הפיסוק הלזה, הרשה לי דווקא להתלהב. |
|
||||
|
||||
זה בסדר, גם אני ;-ינג בכל מקום... רק שלא הייתי מבחינה שיש משהו יוצא דופן בהופעתו של הסימן הזה על שלט.:) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |