|
||||
|
||||
קודם כל, בבר אילן, חיפה ובאר שבע יש פקולטות מצויינות שרבות מהן אינן "ברירת מחדל". כנ"ל לגבי חלק מהמכללות (גם אם במינון אחר). למה ה"תפיסה בביצים" של בר אילן שונה מ"התפיסה בביצים" של האוניברסיטה העברית, שכופה עלי לגור בירושלים (או רחובות) אם אני רוצה ללמוד שם? למה אני חייבת ללמוד סטטסיטיקה אם אני רוצה תואר בתקשורת אבל לא מתכוונת להמשיך לתואר שני? למה צריך לכפות את זה עלי, ואיך זה שונה מה"כפייה" של פקולטה איקס שאלמד חומר ווי בזמן שבפקולטה מקבילה לה באוניברסיטה אחרת חומר ווי הוא בכלל רשות? אלו התנאים, הם ידועים וברורים, יש מספיק אפשרויות אחרות. אני לא רואה את הכפייה האיומה והנוראה שאתה רואה בכך. |
|
||||
|
||||
ממתי האוניברסיטה העברית כופה עלייך לגור בירושלים אם את לומדת בה? |
|
||||
|
||||
כן הבנתי שזו דוגמא מחורבנת ברגע שגמרתי לכתוב אותה ולכן החלפתי אותה בסטטיסטיקה האיומה. רק מה? הזכרונות המאיימים מלימודי הסטטיסטיקה השכיחו ממני שאני צריכה למחוק את הדוגמא הקלוקלת. אתה מוזמן לעשות את זה בדיעבד, מייד ולאלתר. (: |
|
||||
|
||||
זאת לא כפיה איומה ונוראה, אבל מבין סך האפשרויות (לא כל מה שקורה כיום באוניברסיטאות מוכר לי), זאת הכפיה של מקצועות שהם הכי לא קשורים למקצועות אחרים והם לא קשורים גם לתחומים שהסטודנט מעוניין להתמחות בהם. סטטיסטיקה קשורה בתחומים רבים ובהחלט קשורה גם בתקשורת, גם אם קשה לראות את זה במבט ראשון. יהדות אינה קשורה במתמטיקה או במדעי המחשב בשום צורה שהיא. אגב, השערה שלי שאין לה תימוכין - בר אילן הוקמה אמנם, במוצהר, כדי לחזק את לימודי היהדות בארץ, אבל כיום, להשערתי - כפיית לימודי היהדות על כולם, בכל החוגים, מטרתה הלא-רשמית היא לספק פרנסה לדוקטורים למדעי היהדות, שרבים מהם בוגרי בר אילן עצמה. שוב - זאת השערה שלי שאין לה, וגם לא יהיו לה, בגלל אופיה העדין, תימוכין מבחוץ - אבל היא נראית לי הגיונית, על רקע המצב והמנהגים של האוניברסיטה הזו. |
|
||||
|
||||
אני חושבת שצריך ללכת צעד אחורה. חיזוק לימודי היהדות במדינת ישראל (במובן האקדמי, לא הדתי), האם הוא בעינייך עניין ראוי, נייטרלי מבחינה מוסרית או בעייתי? |
|
||||
|
||||
אינני רואה את החשיבות שבעיסוק בשאלת דעתי האישית בנושא זה. |
|
||||
|
||||
איזה פקולטה בבאר שבע היית מגדירה כמצויינת? |
|
||||
|
||||
תהיתי קצת איך לענות על זה, כי מן הסתם אין לי נתונים מדוייקים ואני גם לא יודעת איך משווים בין פקולטות. למדתי רק באוניברסיטה אחת (בגדול). אני, כשהייתי צריכה לבחור איפה ללמוד, לא שקלתי אפילו את הפקולטה למשפטים בת"א, הרהרתי לרגע על בר-אילן והחלטתי בסוף להרשם רק לעברית. אם אני אחליט בסוף לעשות תואר שני במדיניות ציבורית, אין לי כמעט ספק שאני אבחר לעשות אותו באב"ג ולא בירושלים - פשוט כי באב"ג מתמקדים הרבה יותר בפערים חברתיים ובמדיניות ציבורית בפריפריה ובעברית האוריינטציה יותר מדינית. אז מה, איזו פקולטה יותר טובה? אני יודעת שהפקולטה לעבודה סוציאלית, למשל, לא נופלת ברמתה מזו הירושלמית ובעלת אופי שונה. כך גם בפקולטה לרפואה באב"ג שהיא היחידה בארץ (למיטב ידיעתי) שמאפשרת לימודי רפואה קהילתית. אגב, לטעמי לימודי התקשורת (לתואר ראשון) גם בעברית וגם באב"ג טובים פחות מאלו שבמכללת ספיר. מעבר לכך, לא ברור לי על סמך מה את אומרת שבר אילן, חיפה או ב"ש הם "ברירת מחדל". כמו שכבר ציינתי, את"א, מבחינתי לא הייתה בכלל אופציה ואם היו לימודי משפטים בבאר שבע הייתי מתלבטת מאד אם ללמוד בבירה או בבירת הנגב. יש לי לא מעט חברים שהתלבטו בין ירושלים לבר אילן, או בין ת"א לב"ש. כשאת מחליטה איפה ללמוד ארבע שנים, יש הרבה שיקולים שמנחים אותך. בדרך כלל השיקול בנוגע לשאלה באיזו פקולטה "צמחו יותר חתני פרס נובל" הוא לא אחד מהם. |
|
||||
|
||||
עיתונאים מדווחים לא פעם על מחקרים שעושים שימוש בסטטיסטיקה, ומן הראוי שיבינו על מה הם מדווחים. אם יום אחד יהיו לנו עיתונאים שכאלו, תחושי מיד בהבדל. |
|
||||
|
||||
אם מישהו מצפה ללמוד להיות עיתונאי בעקבות לימודי תקשורת באוניברסיטה, יש לו בעיה. הסיבה בגללה מלמדים סטטיסטיקה בחוג לתקשורת היא אותה הסיבה בגללה מלמדים סטטיסטיקה בשאר החוגים בפקולטה למדעי החברה - התארים הם כביכול תארי מחקר. כמי שעברה את הקורס ההוא אני יכולה להבטיח לך שלא יצאתי ממנו חכמה יותר בנוגע לדרך קריאת נתונים סטטיסטים. אני מסכימה אית שרצוי שיהיו לנו עיתונאים שמבינים על מה הם מדברים. כיוון שכך, עדיף שאלו שרוצים להיות עתונאים ילכו ללמוד משהו שקשור בנושא הסיקור שלהם ולא יבזבזו את זמנם בלימודי תקשורת (או לפחות שלא יסתמכו על זה כעל מקור ההשכלה העיקרי שלהם). |
|
||||
|
||||
קורסים שלא מועברים כמו שצריך זה לא דבר חדש, אבל לא סותר את הטענה שקורס טוב כזה הוא רצוי או אף הכרחי לעושה התואר. אני מסכים. |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שזה נבע מאיכות המרצה, אלא מכך שחישוב סטטיסטיקות וקריאת סטטיסטיקות הן יכולות שונות. לדעת לזהות מגמתיות בסקרים, או בעייתיות במספרים זו לא אותה היכולת כמו היכולת לחשב נתונים בנוסחאות לצורך כתיבת מאמרים אקדמיים. (נו, מגניב. לפחות זה) |
|
||||
|
||||
אני חושב שלא מזיק לו ליצור האנושי להתעמק בנושאים מסויימים מעט יותר ממה שעיסוקו ממש מחייב. |
|
||||
|
||||
מסכימה איתך לחלוטין (מגמה?), אבל באיזה הקשר אתה אומר את זה? |
|
||||
|
||||
בהקשר של ללמוד יותר מהמינימום ההכרחי כשניגשים ללמוד סטטיסטיקה. |
|
||||
|
||||
אז כנראה לא הבהרתי את עצמי נכון - הקורס שאני עשיתי לא התייחס בכלל לשאלה איך חושפים מניפולציות סטטיסטיות או איך אפשר לשחק עם המספרים אלא לנוסחאות והשימוש בהן. אז מכאן עולה השאלה - האם מלמדים סטט' כדי שעיתונאים לעתיד ידעו להתמודד עם חומרים סטטיסטים (ובמקרה כזה - כשלון מוחלט) או במסגרת הרחבת ההשכלה הכללית (ובמקרה כזה, למה זה שונה מלימודי היהדות?). |
|
||||
|
||||
ואמרתי, קורסים שלא מועברים כמו שצריך זה לא עניין חדש, אבל למה מי שהחליט על מבנה התואר, מבלי היכולת לשלוט על הדרך בה יועבר הקורס בעוד עשרים שנה, חשב שראוי להכניס גם סטטיסטיקה, אפשר להבין גם אם יוצאים מנקודת ההנחה שהוא היה חסר היכולת לשגות. |
|
||||
|
||||
אני למדתי במיסגרת כזאת סטטיסטיקה לפני 35 שנה. היום נראה לי שמספיק -אבל גם חשוב - ללמוד מושגים בסטטיסטיקה בחמישה עד שישה שעורים. |
|
||||
|
||||
אני חושבת שמלכתחילה מבנה הקורס התייחס לסטטיסטיקה לצרכי מחקר ולא להבנה לוגית של התחום, כי את התואר בתקשורת באוניבריסטאות רואים כתואר שמכשיר חוקרי תקשורת יותר מאשר תואר שמכשיר אנשי תקשורת ועיתונאים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |