בתשובה להאייל האלמוני, 25/05/08 12:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז גם שייקספיר (לפחות בחלק מחייו) היה אחד מ"אנשי המלך". מכאן נובע שהוא לא גאון בן אלמוות? גם פושקין היה משורר-חצר, וגם במקרה שלו זאת לא סיבה לשלול את גאונותו. ועל כרטיס המפלגה של אלתרמן אני בכלל לא רוצה לדבר, כי גם אלתרמן ראוי להערצה, למרות קשריו עם החצר! מי שמסוגל לכתוב שורה כמו "לחיות על פני ובתוככי האדמה/ הנוראה והיפה הזאת//" הוא בהחלט לא סתם פזמונאי-מטעם! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מקפיד לא להבין, כעקרון, או שזה יוצא לך שוב ושוב בטעות? אם שייקספיר היה כותב את שירי אהוד מנור, היה הדבר מעיד על כך שהוא פזמונאיצ'יק (ואדם) נחמד וסימפטי בעל תפוקה גבוהה, אבל לא גאון, בהחלט לא גאון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אך הבית חדל כבר לנשום"-זאת שורה "נחמדה", לכל היותר?! (לדעתי זאת אלגוריה יפהפיה להחריד על הבית הלאומי שלנו-תחשוב לרגע על זה שהוא גם "ריק" וגם "ליד המסילה" (אולי גם המסילה ההיא, החד-כיוונית, ל"ארץ-שם"?); ש"כבר לא מדליקים בו נרות לכבוד שבת", ו"לא ניטעים עוד אילנות בטו-בשב"ט"...) ואפילו בלי להדרדר להרהורים ברוח אבן-חלדון, השיר הזה הוא לכל הפחות יצירת מופת של אפלולית גותית, בנוסח "בית אשר" של א.א.פו. צדקת, בהחלט לא כל מילה שלו זהב טהור, אבל לפחות שלושה משיריו ראויים להיחקק בארד ובשיש על קירות תל-אביב (ביום שבו היא תהיה עיר תרבותית, החולקת כבוד לגדולי הרוח שלנו, או לפחות למי ש"יודע להשיב/ מעט אביב לתל אביב"): "הבית ליד המסילה" "אין לי ארץ אחרת" ו"ללכת שבי אחרייך". אולי גם "בן הארץ".. אבל שכחתי שוב באיזה כוכב אני חי: תאר לך שאפילו מולדתו בנימינה טרם העניקה לו הנצחה ראויה! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |