בתשובה להאייל האלמוני, 21/05/08 9:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ומה דעתך על נשים כמו דניאלה וויס? נדיה מטר? אורית סטרוק? (לא אזכיר כאן את מרגלית הר-שפי, כי גם השב"כ מעיין כנראה לפעמים באתר הזה). ושכחת שיש "הלכה ואין מורים כן?" ושכחת כמה קשה להוציא נאשם להורג, לפי חוקי ההלכה? ("סנהדרין ההורגת אחת לשבע שנים נקראת קטלנית. ויש אומרים: אף אחת לשבעים שנה")?! וכשכבר מוציאים להורג, אז חבר השופטים עצמו חייב להתאבל על הנאשם, ולעשות כל מאמץ כדי להציל אותו, ממש עד לרגע האחרון? אגב, אצל הנוצרים המצב בהחלט היה טוב יותר-כי הם הראשונים שאסרו על ריבוי נשים. ואצלם אישה יכלה לרכוש השכלה, ואפילו לזכות בכבוד ובתהילת עולם בתור נזירה (ע"ע הילדגארד פון בינגן). אצלם גם מספר השליטות-לעומת השליטים-גדול יותר. אבל שוב, העיקר זה הפואטיקה... מאז שהערבים נכנעו לאסלאם, אין אצלם משוררות. אל תגידי שאצלנו אותו הדבר... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראית את הסידרה? למה האמא והבנות כל כך ניטרפות מהחשש שלא ימצא החתן? כי במות האב הרכוש הולך לקרוב המשפחחה הקרוב. (קרוב לא קרובה, כלומר הכומר המאוס). נשים לא יורשות. נשים גם לא יכולות להעביר טקס דתי, הנזירות הקתוליות זקוקות לכומר גם לטקס גם לוידוי, כדאי לך לראות את הסרט הדרמטי וגם את הסרט התיעודי על "האחיות מגדלנה". לנשים אסור להורות, פטרוס הקדוש אמר על נשים לא מעט דברים מעניינים להזכירך, והחטא הקדמון הוא באשמתן. הילדים לא רק באיסלם אלא גם בנצרות וביהדות הם באפוטרופוסות של האב ולא של האם. ילד לא חוקי בנצרות לא זכאי שאביו ידאג לו כלכלית, ואם לא נשואה מנודה. ציד המכשפות שמטרתו האחת הוא דיכוי נשים והעלאתם של מאות אלפי נשים על המוקד נעשה על ידי הנוצרים ולא הערבים. הקתולים לא יכולים להתגרש, לא משנה כמה האישה סובלת בנישואין, ולפי החוק האנגלי הלא כל כך קדום לבעל מותר להכות את אישתו במקל בעובי אגודל. וגם היום בטקס הנישואים הן נשבעות להוקיר לאהוב ו*לציית*. נחמד שהן יכולות להיות נזירות. להזכירך, כדי להיות בעל כוח השפעה אתה צריך כוח פוליטי (מושל, מחוקק, שופט) אתה צריך מעמד (ובדרך כלל כוח כלכלי), או לפחות כוח צבאי . זכור לך מה עשו לז'אן ד'ארק ? הו כן, הכריזו עליה כקדושה, להיות קדושה זה חביב, רוב הנשים שהוכרזו כקדושות היו קדושות מעונות, אף לא אחת מהן אפיפיורית. ביהדות ובנצרות מכבדים נשים, זה רק שיש לכל אחד את התפקיד שלו- ביהדות האישה היא עזר כנגדו, ומטפלת בילדיו, ומסדרת ומנקה ומכבסת ומבשלת ועורכת שולחן ובגלל שהוא עסוק במיצוות "והגית בו יומם ולילה" ותפקידו ללכת להתפלפל בחיברותא, מישהו גם צריך לשים אוכל על שולחן המישפחה ולהתפרנס . זה בסדר, מעשה ידיה שלו, השכר שלה בידיו. ואם הוא רוצה לחדור מאחור הרב אמר שאין מה לעשות הרי היא מותרת לו לעשות בה כרצונו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל שוב-כמה יפה שיש חריגות! והחריגות האלה אפילו לא נמחקות מהתיעוד ההסטורי. כלומר: הרוב המוחלט מכיר בכוחן ובהשפעתן. ובמשתמע-הוא מבין שהוא לא שליט כל יכול, הרוב הזה (או הרב הזה). והכלל והחריג זקוקים זה לזה, כמו תזה ואנטיתזה. "אף אחת מהן לא אפיפיורית"? לכי תקראי את "האפיפיורית יוהאנה". נכון, עוד חריגה. אבל שוב-עצם העובדה שמעשיה תועדו ולא נמחקו, מעיד שהכלל מכיר בכוחם של חריגים וחריגות. אגב-המנזר, עד למאתיים השנים האחרונות, היה בעיקר מקום עבודה, אוניברסיטה וספריה. מי שרוצה לדעת איך באמת חיו הנזירים והנזירות, במשך רוב ימי הביניים, שיקרא את "דקאמרון" ואת "סיפורי קנטרברי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האפיפיורית יוהנה אינה ''חריגה'' היסטורית, אם לכך אתה מתכוון, אלא, עפ''י המחקר, אגדה המחוזקת במספר זיופים כנסייתיים (כאגדות אחרות, תחילתה בשמועה והמשכה בסיפור שנועד דווקא להלעיג על הכנסיה ולהציג אותה במערומיה העלובים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל עובדה שהסיםור לא נמחק, אלא תועד! ואולי אפילו בהסטוריה הרשמית של הכנסיה! ומה דעתך על זה שהלעגת הכנסייה היתה בעיקר מלאכתם של אנשי הממסד הכנסייתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי היא כי אידיאולוגיות פנאטיות מכל סוג ומין, דתיות ולא דתיות, אך בייחוד דתיות, כפי שמוכיחה ההיסטוריה - מביאות לשנאת חינם ולשפיכות דמים מרובה. זה נכון לגבי אנשי הממסד הכנסייתי המלעיגין על הכנסיה באותה מידה שזה נכון לגבי מלחמות חסידים-ליטאים, חסידים בינם לבין עצמם וקיצוץ זקניהם ושבירת ידיהם ורגליהם אלה של אלה בניו-יורק, לפני מספר שנים, וזה נכון לגבי מלחמות יצחק-כדורים ברב-עובדיות, רב-עובדיות בשלמה-גורנים וכל שאר ירקות תפלים, מיותרים, מזיקים, מאוסים ומעוררי גועל. דעתי היא גם שתחרות-מלכת-היופי המתמדת בין השלוש - יהדות, נצרות ואסלאם, מי מהן טובה יותר או מי גרועה פחות או מי "צודקת" (חה חה!) יותר או מי מטופשת פחות או מצחינה פחות - היא תחרות מגוחכת. דתות הן דבר רע בכל מקרה, ולא משנה איזו מהן לוקחת את כתר הרוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו עם ולא דת! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שייך כהוא-זה לתגובה 478740 (וזאת מבלי להיכנס לרשימת הגדולים והמלומדים שיש להם ויכוח עמך בשאלת היהדות-עם-או-דת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה סותר בזה את מה שאמרתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם דת איננה זקוקה לאדמה ולשפה, ואני מקווה שאנחנו עדיין זקוקים לכך, סימן שאנחנו לא דת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו דת ועם. גם וגם. לא אחד משניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והמצוות התלויות בארץ הן מה, עז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהודים קיימו את המצוות 2000 שנה בגולה בלי לדעת מהם גפן וגמל. כאן חזנוב דווקא צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכלכת. ברור שידעו מהם גפן וגמל. וגפן חיונית לקיום מצוות גם בחו''ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי גפן, נכון. הרי היו להם כרמים כדי לא לשתות חלילה את הרעל הלא כשר של הגויים. אבל אם נחליף גפן בתאנה, האמירה נכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להכין יין גם מענבים שגידלו גויים. למעשה, זה בדיוק מה שעשו. נראה לך שרש"י עבד בכרמיו בעצמו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגולה היו כרמים של יהודים כי היין היה צריך להיות כשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכשכבר היה אסור ליהודים לקנות קרקע? בימה"ב, לפני האיסור על קניית קרקעות, היה מה שנקרא "קרקעות היהודים", שלא חלו עליהם הסכמים פיאודליים, והן היו למעשה קרקעות חופשיות. לרש"י היו כרמים כחלק מזה, ומשום שאתה יכול להיות בעל הקרקע, להעסיק פועלים ומנהלי עבודה, ולהשקיע את ראשך בעניינים אחרים. מה אתה חושב קרה אחרי שיהודים כבר לא יכלו להחזיק קרקעות? כשרות היין מתייחסת לייצורו ע"י יהודים, מחשש שנוצרים/עובדי אלילים ישתמשו ביין לנסך. לא לענבים באשר הם. מכאן, שאתה יכול לקנות את הענבים ולהכין מהם יין. וכשאין יין - גם סתם מיץ ענבים. ובשעת הדחק - גם משרת צמוקים תספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האפיפיורית יוהנה כיהנה כגבר. לא כאשה. ומזלה שהיא מתה בלידה מוקדמת - אחרת היו הורגים אותה בצורה לא סימפטית. ואם היית קורא את האפיפיורית יוהנה, היית מגלה שבמשך מאות שנים אח''כ, המועמד לאפיפיורות היה מתיישב על כסא עם חור, ומישהו היה בא, מציץ, ומאשר שהמועמד הוא גבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שנכתב לעיל, רוב החוקרים סבורים שלא היתה אפיפיורית: האפיפיורית יוהנה [ויקיפדיה]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פאולוס. לא פטרוס. הנצרות הקדומה היתה שוויונית למדי ביחס לנשים. עד שפאולוס הורה אחרת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |