בתשובה להאייל האלמוני, 20/05/08 9:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל שליטתה של ההלכה בחיינו היא די חדשה, בת כמה מאות שנים בלבד (להזכירכך, השולחן הערוך הוא בן 400 או 500 שנה בלבד). שנית, "עשה לך רב" זאת הוראה דו משמעית, וממנה נובע, בין היתר, שמותר לך להחליף רב". (מצד שני, את "קנה לך חבר", אפשר להבין, לצערי, רק במובן המושחת של המילה...) כל הכניעות הנשית גם היא, ככל הנראה, השפעה מזרחית די מאוחרת (מהמאה העשירית ואילך), כי אחרת-איך תסביר את דבורה הנביאה? או חולדה הנביאה? או את עתליה? או שלומציון? או כל אישה גדולה אחרת בהסטוריה היהודית? (באסלאם, למשל, הייתה רק מלכה אחת ויחידה! ומשוררות לא היו כמעט בכלל!) אגב, מי אמר שאסור לקלל שליטים? קראת איך אליהו הנביא דיבר אל אחאב? איך עמוס דיבר אל הכהן הגדול? (נסה, נסה להגיד היום לאחד מהכנסת הלא-נכבדה "אשתך בעיר תזנה"!..) ואת פרק ג' בספר ישעיהו אפשר בכלל להדפיס בתור תחליף נצחי לדו"ח מבקר המדינה: "שרייך סוררים, חברי גנבים...ארצכם שממה... וכאמור לעיל, וכראוי להיאמר, ספר תהלים הוא ממש לא חנופה לאדון הכל-יכול. יש בו בהחלט כמה אמירות די מתריסות: "מכרת עמך בלא הון" (=האשמה בבגידה) "לא לנו, לשמך תן כבוד! (=ברגע זה אין לך כבוד, כי הכבוד שלך תלוי בכבוד שלנו!) ובעיקר, "לא אירא מרבבות עם"-מה זה אם לא זעקת הקרב הנצחית של כל אלה שהם מיעוט של איש אחד?! אגב, צדקת בדבר אחד: ממש התפקעתי מצחוק כששמעתי את משה קצב קורא את הפסוק "כי שם ישבו כיסאות למשפט" (הייתכן ש"כיסאות" הוא כינוי גנאי עתיק יומין לפוליטיקאים?, ושכבר אז "ישבו" קיבל את המשמעות הפלילית העכשווית שלו?...) אז למרות כל החוצפה הדמוקרטית הנהדרת הזאת, אתה רואה בנותרבות עבדותית? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השפעה מזרחית די מאוחרת? אז איך תסביר את העובדה שעד בנות צלופחד נשים לא ירשו את הוריהן? שלא לדבר על הפער באחוזים בין מספר הנביאים למספר הנביאות, ועוד לא אמרתי מילה על כמות המלכות שמסתובבות אצלנו בהיסטוריה, במספרים מוחלטים ויחסיים. ייתכן שמצב הנשים בתרבות היהודית היה טוב לעומת מצב הנשים המוסלמיות, ואני גם מסייגת מראש ואומרת שאני מבינה קטנה מאד בהיסטוריה של העם היהודי (ועוד פחות - המוסלמי) אבל נראה לי קצת מופרך לתלות את "כל הכניעות הנשית" בהשפעה מזרחית מאוחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל עובדה שהיו בנות צלפחד, והיתה חנה-שדהעזה למרוד בשלטונו של גבר יווני-סורי משוגע, והיתה פרחה בת-מרים(כן, יש לקרוא "פרעחה", כי היא היתה ממוצא מרוקאי, וכתבה שירים נהדרים במאה ה-18), והיתה "אלכאהנה", מלכה אגדית צפון-אפריקאית, יהודיה-לפי אחת האגדות המוסלמיות, שניסתה-ללא הצלחה, לעצור את הכיבוש הערבי בצפון אפריקה... אגב, אצלינו מעולם לא התווכחו האם לנשים יש נשמות, כמו אצל היוונים, למשל, ולא כתבו (לפחות לא עד שספגנו השפעה מסולמית), "נשותיכם הן שדותיכם, ותוכלו לחרוש בהן כרצונכם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה - החריגות המעידות על הנורמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואלו אצלם ''לא תג'תמע אומתי עלא אלדלאל''-לא ייתכן שתהיה הסכמה כללית על טעות.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בכלל? לא באתי להשוות בין היהדות לאסלאם, רק לציין שהאמירה שלך לפיה "כל הכניעות הנשית גם היא, ככל הנראה, השפעה מזרחית די מאוחרת" היא לכל הפחות לא מדוייקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חנה? אתה מתכוון לזו שמרדה במשוגע היווני-סורי בכך שעודדה את שבעת בניה ליהרג בעינויים קשים על מזבח הדת? - וזה כלל את האחרון שבהם, ילד קטן שעוד ינק. אני לא הייתי מתגאה בסיפור הזה, ולא נראה לי שיש לעודד את נשות ישראל לקבל ממנו דוגמה והשראה. ואשר לשאלה מי כאן היה המשוגע בה"א הידיעה - שאלה גדולה, שאלה גדולה מאוד! ומה עם "ובחרת בחיים"? חנה הנ"ל לא שמעה על העניין הזה? ומה עם האל שהוא - "... אפילו בר פלוגתא, ואפילו יריב [....] לכן העם שלנו נקרא ישרה-אל, כי הוא מנסה להשתוות לאלוהים! לכן מותר להאשים אותו בבגידה!" (תגובה 478349) - או שמא גם על האידיאות המקוריות של מר צבי חזנוב לגבי הליברליות של האל הנ"ל כלפי ברואיו ובייחוד כלפי עמו היא לא שמעה, חנה האמיצה והפנאטית? :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובקשר ללחרוש בהם.. יותר גרוע השוו אותן לחתיכת בשר שהקצב עושה בה כרצונו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיזה קצב בדיוק אתה מתכוון...? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה משל לבשר הבא מבית הטבח רצה לאכלו במלח אוכלו צלי אוכלו מבושל אוכלו שלוק אוכלו וכן דג הבא מבית הצייד'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכאן: תגובה 200931 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר חששתי שהתכוונת לקצב המלכותי ההוא. ואגב, אפילו רמת הקצבים בארץ יורדת פלאים במאתיים השנים האחרונות: בשנת 1799 היה לנו, בעיר קטנה ויפה בשם עכו, שליט בשם אל-ג'זאר, שפירושו, בערבית, "הקצב": גם ניצח את בונפארטה, גם בנה מסגד יפהפה, וגם היה לו אומץ לכרות אוזן לשר האוצר שלו.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת. גם אצל היהודים הגבר יכול לעשות באשתו כרצונו, שהרי היא נתח בשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ןנסיים בבדיחה: יהודי אחד מסתתר מתחת למיטה מפני אשתו הרגזנית, המאיימת עליו במערוך, וצועק: לא יעזור לך כלום, כי כתוב-והוא ימשול בך!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אלוהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאור''. כתוב מפורש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל שוב-איך תסביר את צורת הדיבור של אליהו אל אחאב? היום זה היה נחשב הסתה לרצח... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להסביר את צורת הדיבור של אליהו אל אחאב? זה פשוט: אליהו היה נציגו של אלוהים. אחאב היה רק מלך. מ.ש.ל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הידוע לי (ואני אחפש ואמצא סימוכין - המשך יבוא), דווקא מביאים את יחסי אליהו-אחאב בתור דוגמא ליחסים בין איש-דת ירא השם לבין מלך כופר, שלמרות זאת, אליהו כיבד את אחאב, והא ראיה - הוא רץ לפני מרכבתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומצד שני-ניבא לו שהכלבים ילוקו את דמו, והוציא ''פסק הלכה'' שמתיר הפיכה צבאית... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |