בתשובה לסמיילי, 15/05/08 11:57
נקודת האפס 478501
נראה לי שיש להפריד בין הבסקים והקורסיקאים (ואפשר להוסיף להם גם את הסקוטים) לבין האחרים. הנ"ל חיים במדינות דמוקרטיות (ולכן הם האנלוגיה היותר קרובה של ערביי 48).
ב-‏3 המקרים האלו נראה שמפלגות הבדלנים הן מפלגות מיעוט (פעם גדולות יותר ופעם קטנות יותר לפי חליפות העיתים) שנפחן מתעצם ע"י צעקנותן (ואלימותן), ובעזרת העובדה שהרוב המשתייך למפלגות פחות רדיקליות, נעדר מניעים מספיק חזקים להיכנס לעימות איתן.
במקרים האלו צריך גם להבדיל בין רצון פוליטי לחלומות פוליטיים. גם אם בנסיבות מסויימות, אפילו רוב של העמים האלו מצטרף לחלום של סוברניות לאומית שתביא איתה עתיד עדיף על ההסדרים הנוכחיים, כעובדה, לא מופיעים הכוחות והמעשים העשויים לתרגם את החלום לעשייה פוליטית שתביא להגשמתו.
נראה לי כי הרצון הספרדי/צרפתי/אנגלי לדבוק בשותפים הזוטרים קיים אך מוגבל מאוד במחיר שמוכנים לשלם עבורו. לדעתי די במידה אפילו די מתונה של מרי ציבורי אלים, כדי לפרק מיד את החבילה. העובדה שזה לא קורה מרמזת רק לדבר אחד: העמים הנ"ל מעדיפים לדבוק בחלום הלאומי-בדלני כחלום מבלי לסכן את תנאי חייהם הנוחים למדי ולהסתכן בתופעת "החלום ושברו".
נקודת האפס 478503
מסכים.
נקודת האפס 478507
הערונת: הבסקים חיים במדינה דמוקרטית רק כ-‏35 שנה. וגם בימי פליפה גונזאלס פעלו בקרבם חוליות חיסול של המשטרה החשאית. רק בהדרגה הם זוכים בזכויות לאומיות. אני לא יודע מאיזה שלב סמיילי היה מפסיק לסווג אותם כסובלים מכיבוש ספרדי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים