|
||||
|
||||
לא יעמיד אותך לדין בוודאי, אבל עשוי לפסוק נגדך בתביעה נגד חברת הביטוח, ובמקרה של חברה סוציאליסטית, עשוי שלא להרגיש שהחברה חייבת לך ארנק ותלושי מזון חדשים. |
|
||||
|
||||
במקרה של חברה סוציאליסטית לא יגנבו לו את הארנק. ___ מה, הגנבים לא סוציאליסטים? |
|
||||
|
||||
אני רחוק מלהיות משפטן, אבל למיטב הבנתי חברת הביטוח יכולה לטעון להגנתה שבהשאירי חלון פתוח הפרתי את תנאי החוזה בינינו ולכן היא אינה מחויבת לו. אין שום קשר לאשמה או אחריות לגניבה. חברת הביטוח תשמח להשתמש בטיעון הזה גם כשברור בעליל שלא התרשלתי1. ואם לא משתמע מהאותיות הקטנות שחלון פתוח יבטל את אחריות המבטח - היא תפסיד במשפט. בנוגע לחברה הסוציאליסטית, אני אגלה לך בסוד שאצלנו בקיבוץ היה מי שהרגיש שהחברה חייבת לו ארנק ותלושי מזון חדשים גם סתם בגלל שאיבד (או בזבז) את הישנים. בהסתמך על "כל אחד לפי צרכיו". --- 1 דוגמא שהיתה: רכב נמסר לתיקון במוסך ונגנב משם. חברת הביטוח טענה שבעל הרכב הפר את תנאי הפוליסה כשמסר את מפתחות הרכב למכונאי. |
|
||||
|
||||
אני רוצה לשמוע מעורך דין עד כמה בתי המשפט בישראל מתייחסים לכתוב בחוזה, ועד כמה למה שהם תופסים כרוחו. אני מנחש שיש נטיה שכזאת להתייחס גם, אם לא בעיקר, לרוחו של החוזה, ששום בית משפט בישראל לא יפסוק שחברת ביטוח שהתרשלה בעת ניסוח החוזה חייבת לפצות אדם על רכב ש"נגנב", אם המבוטח גרם בזדון לגניבה, תוך השארות במסגרת החוק הפלילי ותנאי הפוליסה. גם לא נראה לי שבמקרה של רשלנות יוצאת דופן בית המשפט יפסוק נגד חברת הביטוח, ויהיה כתוב בחוזה מה שיהיה. הנהלת הקיבוץ לא תפסה אותך? |
|
||||
|
||||
מכיוון ששנינו מנחשים, בוא נחכה לתגובות יותר מוסמכות. ובנוגע לשאלה האישית, התשובה היא לא. (כמו לשאלה "האם הפסקת להרביץ לאישתך?") |
|
||||
|
||||
יוסי, אגב הקיבוץ כחברה סוציאליסטית ולפחות מ1973 לא היתה סוציאליסטית. סוציאליזם אינו מסתכם בשויון חלקי או מלא בישוב אחד או שנים או 150. סוציאליזם הוא תפיסת עולם אנושית ולא תפיסת עולם שמתוחמת למועדון של חברים. |
|
||||
|
||||
ממתי? האם מי שלא "נותן לפי יכולתו"? זכאי ל"לפי צרכיו"? |
|
||||
|
||||
אתה מעלה אספקט אחד ונקודתי.אני מתכוון שאין סוציאליזם בו אתה נותן לחברי קבוצה אחת על פי צרכיהם ואחרים העובדים אצלך כשכירים, מחושבים כהוצאת עבודה שרצוי להקטינה במידת היכולת, כלומר, כמכשירים. אגב, השילוב בין כל אחד לפי יכולתו וכל אחד לפי צרכיו, תמיד היה מוגבל גם לפי היכולת הכלכלית של הקיבוץ. יש בשיטה בעיות והיא דורשת התאמות דינמיות על פי הרצון המשתנה של הפרטים, הסביבה המשתנה וכד'. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |