בתשובה לסמיילי, 15/05/08 10:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני דווקא חשבתי שמדובר על מאות השנים האחרונות, בהן האנגלים השליטו את תרבותם על סקוטלנד. כמו בדרך כלל במקרים כאלה, האצולה המקומית הוחלפה או התאנגלזה הרבה לפני פשוטי העם. כך נוצר מצב של "עמך" סקוטי תחת שליטה אנגלית. אם לאיכר פשוט אנגלי יש בעיה משפטית עם איכר פשוט סקוטי, לאנגלי היתה יכולת טובה יותר לגייס לטובתו את החוק ואת השלטונות. כשההשפעה התרבותית בין שני עמים היא כוללנית וחד-צדדית, זה בהחלט מעורר בי חשד לכיבוש. ברור שהעסק הזה לא ייחודי לאנגליה/סקוטלנד. מאז ימי רוסיה הצארית, למשל, עמים רבים באסיה התיכונה נמצאים בדרגות שונות של כיבוש רוסי. למשל, במשך איזה 70 שנה קזחסטאן היתה - פורמלית - סובייט שווה זכויות לרוסיה (בברית המועצת). אבל העובדה שאת מוסדות השלטון והאינטיליגנציה בקזחסטאן איישו (ועדין מאיישים...) דוברי רוסית - מחשידה בעיני שהיה שם כיבוש של עם ודיכוי של תרבותו. יש כמובן הרבה מקרי ביניים בין "כיבוש" לבין "השפעה תרבותית הדדית", והסיווג הוא תלוי פוליטיקה. ההונגרים למשל, חשו שהם נכבשו במשך מאות שנים בידי הקיסרות האוסטרית. באותו חבל ארץ ובאותה תקופה ממש, הרומנים חשו שהם כבושים בידי קיסרות אוסטרו-הונגרית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא, האלמוני דיבר על ה"כיבוש" האנגלו סקסוני של אנגליה הקלטית, ולא על ה"כיבוש" האנגלי של סקוטלנד (קיוויתי שהדיון עליו הסתיים, בכל מקרה, הוא היה בפתיל אחר). אתה צריך להבדיל בין אצולה שמוחלפת בכח, שזה פעולה שאולי מזכירה כיבוש, לאצולה שמתאנגלזת. אני לא מבין מה זה קשור לכיבוש, השפעה תרבותית בין שני עמים שחיים זה לצד זה היא דבר מתבקש, ואם יש תרבות אחת מצליחה מהשניה, אז ברור שהיא תשפיע יותר, ולא רק שאין בזה שום דבר פסול, זה אפילו מבורך. לכן, כשאתה מדבר על "עמך" סקוטי שנמצא תחת שלטון "אנגלי", אתה מתכוון שהעמך נמצא, בעצם, תחת שלטון מתאנגלז, ושאתה מדבר על שני איכרים אחד סקוטי ואחד אנגלי, אתה בעצם מדבר על אחד שהושפע יותר מהתרבות האנגלית ואחד שפחות, נכון? אם כן, אז אני לא מבין למה אתה קורא לזה כיבוש, ולמה אתה חושב שזה פסול. "כשההשפעה התרבותית בין שני עמים היא כוללנית וחד-צדדית, זה בהחלט מעורר בי חשד לכיבוש." אנחנו יודעים, מחיי היום יום, שאין לחשד הזה על מה לעמוד. לא? או שאתה רוצה לדבר על הכיבוש האמריקאי? אני לא מכיר כל כך את ההיסטוריה של רוסיה הגדולה, אבל אם מדובר על השפעה תרבותית, זה לא כיבוש. כיבוש זה פעולה צבאית, לא תרבותית. אני לא מבין איפה אתה מוצא כאן גיווני ביניים, כיבוש = פעולה של צבא, תרבות = פעולה של מפיצי תרבות. כיבוש <-> חרב, תרבות <-> עט. אני מניח שבספרי ההיסטוריה שלך היוונים כבשו את רומא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי גם להזכיר שהאצולה האנגלית היתה מאוד מצורפתת (כמו גם האצולה הרוסית בשלבים מסוימים בהיסטוריה) ועד היום מוצאן של חלק המלים שמתארות את המאכלים באנגלית הוא בצרפתית (mutton, לדוגמה) בעוד מוצאן של המלים שמתארות את החיה ממנה עשוי האוכל הוא בגרמנית. ואף אחד לא טוען שאנגליה היתה כבושה על ידי צרפת באותו שלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נימוק שגוי - האצולה הנורמנית באנגליה דיברה במילים צרפתיות, בגלל שהיא הגיע ככובשת מנורמדיה שבצרפת דהיום. (ויליאם הכובש) וזה קטע משעשע: האצולה הזו התאנגלזה לבסוף, אבל המשיכה לשלוט גם בנורמדיה ובעוד חלקים של צפון צרפת, עד שהגלגל התהפך והיו אלה אנגלים שכבשו את צרפת. (מלחמת מאה השנים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיבוש יכול להתקיים - בעיני - גם באמצעות משטרה, הסרה למרות גורם אתני אחד, ולא רק צבא. יש רצף בין צבא שמחזיק את האוכלוסיה הכבושה במחנות שבויים, לבין משטרה שסתם מתעמרת בהם מדי פעם. ואפשר לחשוב גם על כיבוש כלכלי, כמו בימי ''חברת הודו המזרחית'' בהודו. בכל מקרה, גרמת לי להרהר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |