בתשובה למוס גולמי, 08/05/08 12:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
להזכירך שכל הפעילות המיצרית של חציית התעלה נעשתה תחת מטריה של מערך נ''מ מאד צפוף. המערך הוכן בדיוק נגד תקיפה כמו זאת שאתה טוען שהיתה צריכה גולדה לאשר. אז אולי היה כאן יותר מזל משכל אך טוב שלא תקפו כי חיל האויר היה חוטף על הראש ותנאי הפתיחה היו עוד יותר גרועים ועם חיל אויר קצוץ כנפיים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
' כן, מה שאתה אומר נכון מאוד. מטריית הנ"ט המצרית אכן היתה עושה שמות בחיל האויר. אבל זו חוכמה בדיעבד. בפני מקבלי ההחלטות דאז לא עמד הנתון הזה. גם קשה לדעת כיצד מתקפת נגד מקדימה היתה משפיעה על המערכה כולה. למשל, פגיעה בראשי הגשר עם היווצרותם ממזרח לסואץ. לפחות בחזית הדרומית הצטברו כשלים רבים לכדי המחדל הכללי. לבטח היו נחסכים מאות חללים במעוזי התעלה. גם אובדן נורא בחיי אדם ללא תועלת צבאית,וגם הצורך הנואש להתעסק בחילוץ והצלת מעטים תוך ריתוק חטיבות השיריון למשימות לא להן. 14 ו-401 התפזרו והתרסקו על קו התעוזים במקום לצבור עוצמה מתפרצת לפי התכנון המבצעי. מוטיב תנועה ואש ע"מ להכריע ולמוטט מערכי אויב. זו תורת הלחימה שהקנה האלוף ישראל טל לגייסות השיריון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |